נגב 04.02.22

), יוצרת תושבת באר־שבע, עוסקת בעבודות 29( יעל רומני שלה, בין שמדובר בתצלומים ובין שמדובר בפסטיבל הקולנוע שיזמה, בשיכונים של בירת הנגב ‰ היא מוצאת בהם לצד המורכבות, ההתפוררות והאתגרים, גם הרבה יופי ובעיקר את תמצית הסיפור הישראלי ‰ "אני מביאה את החוויה האמיתית והאותנטיתשלי: מה השיכונים גרמו לי להרגיש"

יעקב לו י / / צילום: הרצל י וסף

י � הוות סיפור השיכונים בשכונות קות בבאר־שבע, מקפל בתוכו בעצם את סיפורי הפריפריה, את גלי העלייה וקיבוץ הגלויות לצד נוסטלגיה, סטיגמות ועדתיות. מבעד לעדשת המצלמה של יעל רומני, צעירה תושבת באר־שבע, השיכונים הישנים מוארים באור חדש והופכים ליצירת אומנות מרתקת ומעוררת שיח. "תמיד אהבתי בניינים ואהבתי אדריכ י לות, מבחינתי, בניינים הכי מספרים סיפור ) בראיון 29 על מקום", אומרת יעל רומני ( ל"ידיעות הנגב" לרגל פתיחת התערוכה "שי י כונים על קיר" בגלריית "שמרלה" בעיר הע י תיקה, שבה היא מציגה יצירה המורכבת ממאות תמונות של שיכונים שצילמה (ראה מסגרת). סמל ישראלי יעל רומני נולדה בבאר־שבע ובשנת חייה הראשונה התגוררה עם הוריה ביישוב עומר. משם עברה עם משפחתה לירושלים ולפ י ד � , שבה לעיר הול 2016 ני כשש שנים, ב י תה באר־שבע כדי ללמוד תקשורת ואומנות באוניברסיטת בן־גוריון. כשהייתה סטודנטית התגוררה ברחוב רינגלבלום בשכונה ד' מזרח, ואת דרכה לאוניברסיטה עשתה מדי יום ברגל. המבנים הישנים שראתה בדרכה ללימודים משכו את תשומת ליבה, וסקרנותה הלכה וגברה. "פעם ראשונה שחייתי בתוך שכונה ופתאום התחלתי לראות אותה בעין אחרת, להכיר אותה, התחלתי לראות אותה באופן שבחיים לא ראיתי אותה. פתאום ראיתי המון צבע, הת י חלתי לשים לב לדקויות ולשוני", היא נזכרת. רומני היא יוצרת תוכן במקצועה, כותבת ויוזמת סרטונים ועוסקת בקריאייטיב, יזמת תרבות, במאית ואומנית. היא בעלת תואר רא י שון באומנות ותקשורת מאוניברסיטת בן־גו י

ריון, ובוגרת שנת ההכשרה בקולנוע ללימודי תואר שני באוניברסיטת תל־אביב. פרויקט הגמר שלה עסק בשיכונים והוביל אותה להמשיך ליצור בנושא, ואף ליזום פסטי י בל קולנוע ייחודי בבאר־שבע ששמו "סרטים .2020 על שיכונים" שנערך בחודש נובמבר בימים אלה היא עובדת על הפסטיבל השני "הצורניות עניינה אותי, זו הצורניות הכי פשוטה שיש - ריבוע. אבל היה עוד משהו שם שעניין אותי - גם התוכן וגם הרב־תרבותיות, הקהילתיות, הפשטות במובן הכי טוב. אם תייר ישאל אותי בנתב"ג מה הדבר הכי ישראל שהוא חייב לראות כדי להרגיש את החוויה הכוללת של להיות בישראל, אגיד לו 'לך לשכונות ותיקות, לך לשיכונים'. זו איזושהי תמצית של חוויה ושל סמל ישראלי, שזה משהו שמאוד חיבר אותי, לראות את הישראליות בכל פניה". סיפורי בניינים בתערוכה שנפתחה השבוע רומני מציגה קו י לאז' גדול מימדים שיצרה מאלפי תצלומים של חזיתות בנייני שיכונים. מדובר למעשה בהמשך של עבודת הגמר שלה במסגרת לי י מודיה. "היצירה שלי בפרויקט גמר ובתערוכה הי י ממה המון אנשים", מספרת רומני. "המון אנ י שים נעצרו כי או שחוו הזדהות או שזה הימם אותם. התערוכה קיבלה הרבה באז. קלטתי הרבה אנשים שבאים ונעמדים מול היצירה וממש מרגישים שזה מדבר אליהם. הרגשתי שהנושא הזה נוגע בהרבה ישראלים". איך סיפור השיכונים בא לידי ביטוי בעבו ־ דת הגמר שלך? "בכל התמונות שמרכיבות את הקולאז'ים אין דמויות של אנשים. אני חושבת שהבניינים שייערך גם הוא בבירת הנגב. מה עניין אותך בשיכונים?

"אם על חשיבות השכונות: תייר ישאל אותי בנתב"ג מה הדבר הכי ישראל שהוא חייב לראות כדי להרגיש את החוויה הכוללת של להיות בישראל, אגיד לו 'לך לשכונות ותיקות, לך לשיכונים'" על ההחלטה לעסוק "אני לא באה בשיכונים: לייצר איזו רומנטיזציה סביב השיכונים. אני חושבת שיחד עם המורכבות שיש והקושי שיש, אני רוצה גם להראות איזושהי נקודת מבט אחרת" "היה על פסטיבל הקולנוע: מאוד חשוב לערב בפסטיבל את התושבים ולא רק לבוא ולהקרין סרטים, אלא ממש לגרום להם להרגיש שזה שלהם ושלא רק באנו מבחוץ כדי לעשות את הדבר הזה, כי אם זה כך, מבחינתי הפסטיבל חוטא לעצמו"

4.2.2022 ˆ ידיעות הנגב 46