נגב 04.03.22

הכוח הנשי

תפור עליה

¥ לא רק מעצבת אופנה אלא אומנית ¥ לא מלאה אלא שמנה שחר ז'רמיין קינדלר רוצה להרחיב ¥ ומעל הכל באר־שבעית גאה לרגל ¥ את מושג האופנה ולהפוך את האומנות לנגישה לכולם סבורה ¥ יום האישה הבינלאומי היא מדברת על הבחירותשלה מספרת על הצלחות ¥ שנשים מופלות לרעה גם בעולם אופנה ראשונות בתחום, כולל נעל בעיצובה שמוצגת במוזיאון וירטואלי ומקווה שהמדינה תגלה יותר פתיחות לנישואי להט"בים ¥ נחשב

אלי דהאן / / צילום: הרצל י וסף

) תמיד 26( שחר ז'רמיין קינדלר ידעה שהיא רוצה להיות מעצבת אופ ־ נה. האהבה לתחום נולדה עוד בילדות, כשעיצבה בגדים לבובות הברבי שלה, הלכה והתחזקה בתיכון כשלמדה במגמת אומנות ועיצוב במקיף ז' ובקורס האיפור של רווית אסף שעשתה אחר כך. היום, כשהיא סטודנטית שנה שלי ־ שית לאופנה וצורפות באקדמיה לאמ ־ נות ועיצוב בצלאל, היא כבר קוטפת את פירות ההצלחה, ובאחרונה נעל בעיצובה עלתה למוזיאון האינטרנטי והבינלאומי . Virtual Shoe Museum בראיון ל"ידיעות הנגב" קינדלר מס ־ פרת על אהבתה לאומנות ועיצוב, על היעדים שהיא עוד רוצה להשיג, על הר ־ צון שהמדינה תכיר בנישואיה לבת זוג ־ תה, ועל חיבתה העזה לעיר באר־שבע. בזכות המוזרות קינדלר מספרת שהייתה בילדותה עוף מוזר, אבל בעיניה, דווקא מוז ־ רות זו והעובדה שלא התאימה לנו ־ רמות החברתיות הקלאסיות, היו מקור השראה עבורה. "תמיד נמ ־ שכתי לאסתטיקה ולצבע, הייתי קצת ילדה מוזרה, והמוזרות שלי הביאה אותי לאהוב ולעשות את מה שאני עושה היום", היא מס ־ פרת. כשהחלה ללמוד במגמת אומ ־ נות בתיכון, הבינה קינדלר סופית שתחום העיצוב הוא התחום שהיא רוצה לעסוק בו. "כשהגעתי למגמה והתחלתי לעסוק בזה וללמוד את זה

לאופנה, ואני יכולה להשתמש בזה". הרגשת לא שייכת בילדותך? "נתחיל מזה שהייתי ילדה שמנה. אני חושבת שזה אחד האלמנטים שהכי הש ־ פיעו עליי ועל מי שאני היום. אני חושבת שכל איש שמן או אישה שמנה יגידו את זה, ואגב שמנה זה לא כינוי גנאי. אני לא אומרת אישה מלאה ואני שונאת שמשתמשים במילה הזו, אני שמנה ואני סבבה עם זה. אני חושבת שזה מה שעשה אותי היום ואיכשהו השומן הזה בנערות כן הפך למוזרות, הייתי פריקית בתחנה מרכזית באר־שבע ובעיר העתיקה, הסנ ־ טר של באר־שבע, עם הפוני ועם הצמי ־ דים, העגילים והשטויות. הדברים האלה הם הבסיס ליצירתיות ברובה". עם זאת, מדגישה קינדלר, גם הבית שגדלה בו השפיע על הרצון שלה לעסוק באומנות ואופנה. "אמא שלי היא מעצ ־ בת מרחבי למידה באגף חינוך בעירייה, ואבא שלי הוא קצת יותר מבולגן, אז קיבלתי ממנו את הבלגן ומאמא את האוטודידקטיות ואת הגישה כלפי אופנה", היא מספרת. "מכונת תפי ־ רה היא משהו שהיה לי בבית זמין כי קיבלתי מסבתא שלי ז"ל ואיכשהו הת ־ חלתי לשחק עם זה. השם השני שלי זה על שם סבתא שלי. משם התחילה האהבה לבדים ולאופנה ולטקסטיל, והיום אפילו יש לי קעקוע של מכונת התפירה הזאת". הלב בבאר־שבע כשמזכירים את העיר באר־שבע נדלק ניצוץ בעיניה ובקולה של קינדלר. ניכר שהגאווה הבאר־שבעית טבועה בה ושיש

יותר לעומק, נפתחו לי הצ'אקרות", היא מספרת. "אני חושבת שכמעט כל המו ־ רים שלי גם למדו בבצלאל ומשם הגיע החלום ללמוד בבצלאל. ראיתי איזה ידע הם קיבלו ורציתי שגם לי יהיה את מה שיש להם". קינדלר מוסיפה שגם העיסוק באיפור היה ביטוי ל"מוזרות" שלה. "זה הת ־ חיל מסוג של מוזרות ומחיבה מסוימת לאיפור אומנותי־ביזארי ומוגזם, ומשם התגלגלתי לאיפור כלות. כשהייתי זכיתי בתחרות איפור בפייסבוק 18 בת וקיבלתי קורס ברווית

"ממש לא מעניין אותי מגדר והתפקידים שלו, זה לא מדבר אליי בכלל. אני לא רואה את זה כשיח רלוונטי , שכל 2022־ ב אחד ואחת יהיו מה שבא להם"

אסף בעיר העתיקה. זה נחמד שיש לי את הרקע כי זה מתקשר

קינדלר עם הנעל שעיצבה והוצגה במוזיאון וירטואלי

4.3.2022 ˆ ידיעות הנגב 52