נגב 04.03.22

תפור עליה

הכוח הנשי

איך הרגשת כשהמדינה לא הכירה בנישואין שלכן? "אני חושבת שגיל לקחה את זה יותר קשה. אני מרגישה שאני באתי ממקום פסימי ושאין חדש תחת השמש, אז לד ־ עתי, צריך להיות פה איזה שינוי של לשלב את היהדות עם ערכים חדשים ושיהיה פה שוויון. אני ידעתי שזאת תהיה בעיה, אבל זה רק הספתח. הרי מה יהיה כשיהיו לנו ילדים? נגיד אם גיל יולדת, אני צריכה לאמץ את הילד ואני לא אמא שלו מלכתחילה". את חושבת שבשנים האחרונות המעמד של קהילת הלהט"ב השתפר? "אני חושבת שהאוכלוסייה מאוד משתפרת, אולי למעט פעם אחת, כמעט שלא חוויתי מקרים של לסבופוביה. פה בבאר־שבע בכלל לא חוויתי, וזאת עיר מאוד פתוחה. במדינה הם יותר תקועים מאחור שהם לא מקשיבים למה שהעם מרגיש וחווה ומתעלמים מהנושא". אומנות לעם רגע לפני יום האישה שיצוין בשבוע הבא, קינדלר סבורה שמגדר הוא עניין לא רלוונטי. "ממש לא מעניין אותי מגדר והתפקידים שלו, זה לא מדבר אליי בכלל", היא מדגישה. "אני לא , 2022 רואה את זה כשיח רלוונטי ב־ שכל אחד ואחת יהיו מה שבא להם, זה בכלל לא משנה". עולם האופנה נחשב בעיני רבים לת ־ חום נשי, אבל קינדלר מנפצת תפיסה זו ומדגישה שגם בתחום זה נשים מופלות לרעה. "זה מקצוע שאומרים עליו שהוא של נשים, אבל בפועל מי שהכי מצליח בתעשייה הם גברים", היא מדגישה. "מי שמרוויח יותר הם גברים, רוב המעצבים בישראל הם גברים, אז מאוד קל לבוא ולהגיד שזה מקצוע של נשים, אבל בסוף גם פה נשים נופלות. עדיין יש אפליה כלפי נשים גם בתחום הזה, ואני ממש לא חושבת שמדובר בתחום נשי". איך אפשר לפתור את האפליה שאת מתארת? "זו היסטוריה שהיא מושתתת. בסופו של דבר עולם האופנה התחיל מעולם רק גברים הכינו 19 החייטות, במאה ה־ דברים. המעצבים הראשונים היו גב ־ רים, קוקו שאנל הייתה החלוצה הרא ־ שונה. הפתרון בעיניי הוא לשים בצד את המגדר, צריך להסתכל על העבודה ועל האיכות, ומי שעמד מאחוריה לא צריך לעניין אך אחד, זה לא שיח שצריך להתקיים". קינדלר משתפת בחלומה וברצון שלה שהאומנות תהיה נחלת הכלל. "אני רוצה שאנשים יצרכו יותר אומנות ושזה יהיה מונגש לכולם", היא אומרת. "שהתחום הזה יהיה בשיח הציבורי והח ־ ברתי ושזה לא יבוא מלמעלה כי לפע ־ מים יש תחושה שמדברים מלמעלה, אז בא לי שזה יהיה מונגש לכל הציבור, כי בעיניי זה מאוד חשוב. אז החלום שלי הוא לעשות מה שאני אוהבת ולפתוח לאנשים את הראש".

בסטודנטים שאני חושבת שהם מביאים איתם הרבה רוח צעירה, אבל השינוי בא ממי שכאן, כי הוא יודע מה קורה פה ואיך צריך לקדם ולשנות והוא לא בא ממקום גבוה או מתנשא. באר־שבע הרבה יותר מפותחת מהמון מקומות בארץ. מה שכן חסר פה אלה אנשים שרוצים להישאר ולפתח פה ולא לעזוב אחרי לימודים או משהו בסגנון". לא רק ג'וצי תחום העיצוב הוא תחרותי מאוד. לא מעט ילדות וילדים חולמים להיות מעצבים, בכלל, ומעצבי אופנה, בפרט, אבל רק מעטים מגיעים לטופ. כשקי ־ נדלר נשאלת מה מייחד אותה בתור מעצבת, היא אומרת שהיא קצת מכל דבר, ואף מבטלת את המונח מעצבת אופנה ומעדיפה שיקראו לה אומנית. "אני חושבת שאחת הסיבות שבגללן בחרתי ללמוד בבצלאל ולא לדוגמה בשנקר היא העניין שיש פתיחות מח ־ שבתית כלפי תחום רחב של אומנות. בעיניי, מה שמייחד אותי הוא שאני בין לבין, אני גם אופנה, גם קצת נע ־ ליים, וגם וידאו־ארט, ואני מאוד אוהבת אומנות והיסטוריה של אופנה, כלומר אני אוהבת קצת מהכל", היא אומרת. "אני גם לא עד הסוף מעצבת אופנה. אני מעדיפה שיגדירו אותי אומנית אופנה כי אני עוסקת באומנות בסופו של דבר. אני מעצבת ומחברת דברים, אבל באומנות אני יוצאת מעולם של השראות ומפתחת אותן הלאה". קינדלר מסבירה את העולם שלה. "חשוב לי לציין שלא מעניין אותי איך זה ייראה בסוף אלא מעניין אותי התהליך, איך אנשים יתפסו את זה ומה הרקע של זה, שיהיה בזה עניין. לדוג ־ מה, המעיל הכתום שעיצבתי היה איז ־ שהו וידאו־ארט שדיברתי בו על החוויה שלי כאישה שמנה ומעניין אותי שיהיה שיח על מה שאני עושה ושיגידו אוקיי, זה מעבר לבגד יפה". את אומרת שאת מנסה לעורר שיח. איזו אמירה את רוצה להעביר באמצ ־ עות היצירות שלך? "שאופנה לא מסתכמת בלואי ויטון, גוצ'י או שאנל, כבודם במקומם מונח, או בבגדים בקניון, אלא אופנה זה הכל. זה איך אני מתלבשת, איך אני מדברת, מה מעניין אותי, כשאני הולכת ברחוב ומשהו מרתק אותי. מבחינתי, אומנות היא הכל. אנשים חושבים שמעצבים הם אנשים סתומים, וזה נורא מעצבן אותי. יששיח סביב התחום הזה כאילו זה עולם שטחי ולא חכם. זה מעצבן אותי כי מה הייתם לובשים אם היינו טיפשים? ודבר שני, למה תופסים עולם שלם לפי סטי ־ גמה שהיא לא רלוונטית ולא נכונה?". כבוד גדול באחרונה הוצגה נעל שקינדלר עיצבה במוזיאון נעליים וירטואלי בינלאומי נחשב ביותר. את הנעל יצרה בקורס

"מה שמייחד אותי הוא שאני בין לבין, אני גם אופנה גם קצת נעליים וגם ווידאו ארט ואני מאוד אוהבת אומנות והיסטוריה של אופנה, כלומר אני אוהבת קצת מהכל"

שחר ז'רמיין קינדלר. "אני שמנה ואני סבבה עם זה"

שחר קינדלר ובת זוגה גיל בן סימון. נישאו ביוטה

לאומיים ואומנים ישראלים".

עיצוב נעליים בבצלאל בהנחייתה של אלי גינזבורג. קינדלר מספרת על תהליך היצירה של הנעל ועל הרגע שבו פנתה אליה עורכת המוזיאון בזמן שבילתה בהופעה עם בת זוגתה גיל. "בעיקרון הקורס נקרא 'מעברים'", היא מסבירה. "זה יכול להיות הרבה דברים, והתחלתי מכל מיני צירים פשוטים כמו מניפה ווילונות ושבשבות, ובסוף התמקדתי בווילונות. אני מאוד אוהבת לעבוד עם הידיים, אז ניסיתי לקחת את הטכנו ־ לוגיה ולפשט אותה קצת, ואיכשהו זה הפך לעיצוב של נעל עם סוג של גגות שעולים על הרגל וננעלים על איזה רכיסת רגל. אני אפילו רואה בזה די ־ מוי של רעידת אדמה ביפן כי זה נראה כמו מקדש יפני שקורס. העליתי את זה לאינסטגרם והעורכת של המוזיאון פנתה אליי בפרטי, וממש התרגשתי. אז שלחתי לה תמונות וראיתי את עצמי בעמוד הראשי צמוד לסיגלית לנדאו שהיא אחת האומניות הכי גדולות בי ־ שראל. זה היה מרגש ברמות להיות לצד אומנית כל כך גדולה". עוד סטודנטים מבצלאל מציגים במוזיאון הזה? "יש מרצים שהגיעו או סטודנטים לשעבר, אבל סטודנטים בהווה לא כל כך. זה ממש מרגיש נעים בלב להיות לצד המרצים שלך ולצד אומנים בינ ־

חתונה בזום זה חמש שנים קינדלר בזוגיות עם גיל ), במהלך משבר הקורונה 28 בן סימון ( הן התחתנו כדין בטקס שנערך במדינת יוטה בארצות הברית דרך הזום. ואולם, כמו זוגות להט"ביים רבים בישראל, גם הן מתמודדות עם קושי לקבל מעמד רשמי ומוסדר של זוג נשוי. "אני וגיל בתהליך של נישואים כבר כמעט שנתיים", היא מספרת. "בגלל הקורונה לא יכולנו לטוס להתחתן בחו"ל, כי זוגות להט"בים שהם ישרא ־ לים ואין להם דרכון זר יכולים להתחתן רק בדנמרק, ארה"ב ופורטוגל, אלה האופציות היחידות ואלה מדינות שהיו סגורות רוב הזמן". משום כך, קינדלר ובת זוגתה החליטו להתחתן בחתונה מרחוק במדינת יוטה, הליך שארצות הברית מכירה בו בשל משבר הקורונה. אלא שמשרד הפנים הישראלי אינו מוכן להעניק להן מעמד של זוג נשוי. "משרד הפנים דחה את כל המכתבים והפניות, ואמר שזה לא תופס כי זה קרה דרך הזום, וכדומה", מסבירה קינדלר. "עכשיו זה ממש עם חותמת של ארצות הברית, בכל העולם אנחנו נחשבות לנשואות חוץ מפה. זה כואב וזה לא נעים".

"השינוי בא ממי שגר כאן כי הוא יודע מה קורה פה ואיך צריך לקדם ולשנות, והוא לא בא ממקום גבוה או מתנשא. באר־ שבע הרבה יותר מפותחת מהמון מקומות בארץ"

4.3.2022 ˆ ידיעות הנגב 54