נגב 04.03.22

שיפור? אוקיארה: "אני רואה שיפור. נשים בעבר היו חסרות ביטחון, אבל עכשיו אני רואה שנשים בכל העולם עומדות על הזכויות רית לדוגמה, השחקניות מחו על חוסר השוויון בכל הנוגע לשכר מול כדורגל ־ נים גברים, והן זכו בתביעה שהגישו. אותן נשים גרמו להבין שזה מה שהן עושות ושמגיע להן תמיכה ומעמד שווה. אני שמחה לראות שיש שינוי". צבטקוב: "אני חושבת שייקח עשור לפ ־ חות עד שהפערים יצטמצמו. קודם כל, הסיקור לוקה בחסר. צריך יותר שידורים. בקטע המקצועי, חייבים להקים אקדמיה לכדורגל נשים. יש היום מספיק שחק ־ ניות צעירות בכל מיני מועדונים בארץ, אז אקדמיות חייבות להיות. אם זה יקרה, אולי רק בעוד עשור נראה את הפירות". אלקיסי: "אני חושבת שהמצב ממש עצוב, וחבל שיש יחס שונה לנשים. עם זאת, אני חושבת שאנחנו מתפתחים לאט לאט, ויש שיפור, גם במגזר הערבי. בפן הספורטיבי, אני לא יודעת מה באמת אפשר לעשות בעניין, אבל אני חושבת שאם נתאחד באמת ולא נעשה שביתה של שבוע, ברור שאפשר לשנות דברים. זה לא תלוי רק בנו, צריך שגם מי שמע ־ לינו יפנים שצריך לתת לנו יותר פרסום, כי אם לא יהיה פרסום, גם לא יהיה קהל. בקיצור, כל המנגנון צריך להשתנות". שלהן. בא ־ רצ ו ת ־ הב ־ חלומות ושאיפות לשלוש השחקניות יש שאיפות וחלו ־ מות שונים לעתיד הקרוב והרחוק כאחד. בתור קפטנית של הפועל באר־שבע, צבטקוב רוצה להחזיר לבעלים של הקבו ־ צה, מיכאל ראובן, על הפעילות שלו למען הבנות, בדרך של זכייה בשלושה תארים. "החלום שלי הוא להביא 'טרבל'", מגלה צבטקוב. "הבעלים של המועדון שלנו משקיע המון בשבילנו, ותואר זה מה שיע ־ שה אותו מאושר. זה מגיע לו". אלקיסי, לעומת זאת, רוצה לקחת את הקריירה שלה קדימה, ולייצר את השינוי המיוחל בענף כדורגל הנשים. "השאיפה המקצועית שלי היא להגיע הכי רחוק, ולשנות את היחס לכדור ־ גל נשים בארץ", אומרת אלקיסי. "ככל שיותר שחקניות יצאו לשחק בחו"ל, אז יש יותר יחס כלפי כדורגל נשים. מתחי ־ לים להבין שיש באמת משהו פה". לאוקיארה, שחקנית הנבחרת הלאומית של גאנה, יש חלום שמשותף להמוני שח ־ קניות ברחבי הגלובוס. "החלום שלי הוא לשחק עבור קבוצת הנשים של ריאל מד ־ ריד", היא אומרת. "זה חלום רחוק, אבל אני מאמינה שנסים יכולים לקרות. אני מקווה שאגיע לשם". בחצי כוח אחר הצהריים כי אני לא מתעסקת כול היום רק בכדורגל כמו כדורגלן מקצועני. בימים של משחקים אני צריכה להפסיד יום עבודה" צבטקוב: "אני צריכה להגיע למצב שאני עובדת בבוקר כמבקרת איכות במפעל, ומגיעה לאימונים כבר

מימין: אוקיארה, אלקיסי וצבטקוב. | לא קלה דרכנו צילומים: הרצל יוסף

עילות. אז השחקניות חזרו לשחק, אבל הן לא הכי אופטימיות. לטענתן, פתרונות עדיין לא הגיעו הלכה למעשה, ואולי בתחילת העונה הבאה שוב יהיה צורך לשבות. "הייתה שביתה בגלל דברים רבים כמו אי קבלת תקציבים, חוסר שוויון בגובה המשכורות מול הגברים, וגם בעיות במ ־ גרשים", מסבירה אלקיסי. "לא משקיעים בנו מספיק, והמשכורות שלנו לא באמת מספיקות. אני עובדת בבוקר וגם לומדת אדריכלות במכללת ספיר, וזה קשה לי מאוד. המשכורות לא מספיקות, ואנחנו חייבות לעבוד בעוד עבודה. אנחנו מגי ־ עות לאימון עייפות וזה קשה". צבטקוב נוקטת בקו חריף יותר, ומבחי ־ נתה, יש לשבות שוב אם לא יהיו פתרונות לקשיים עמם הן מתמודדות. "להבנתי, אמורים להגיע פתרונות לאחר השביתה", היא אומרת. "כמה באמת יגיעו? אני לא יודעת. אני לא מבי ־ נה למה הפסקנו את השביתה. אפליה יש ואפליה מבחינתי תמיד תהיה עד שלא יהיה שוויון מוחלט. אני חושבת שאנחנו חייבות לשבות שוב אם לא ימצאו פתרו ־ נות לבעיות שלנו". מה אתן חושבות על מעמד האישה, בכלל, ובכדורגל, בפרט? אתן רואות

הרבה. הייתי טובה מאוד בלימודים בבית ספר, ואמא שלי רצתה שאלמד בקולג' בארצות־הברית. אבל כשהייתה לי הז ־ דמנות לשחק כדורגל ברמה מקצוענית, הלכתי עם החלום שלי. עזבתי את גאנה ועברתי לסרביה כדי לשחק כדורגל מק ־ צועני, ומשם התגלגלתי". פתחו בשביתה קבוצות ליגת 2021 בסוף חודש דצמבר העל בכדורגל נשים הכריזו על שבי ־ תה במחאה על חוסר המענה מצד משרד הספורט בנוגע לתקציבים שהיו אמורים לעבור לקבוצות בשנתיים האחרונות. יומיים לאחר מכן השביתה נכנסה לתו ־ קף באופן רשמי כאשר כל קבוצות הליגה לא הופיעו למשחקים שהיו אמורים להת ־ קיים באותו היום. שבוע לאחר מכן התקיימה פגישה של נציגי הקבוצות עם אנשי ההתאחדות לכדורגל, ובמהלכה הוחלט על עבודה משותפת מול הגורמים השונים במשרד הספורט על מנת לוודא שענף כדורגל הנשים לא יפגע תקציבית. במקביל, הוח ־ לט שפורום מקצועי רחב אמור לטפל בכל הבעיות שהתגלו. בתום הפגישה הסכימו נציגי הקבוצות לסיים אותה ולחזור לפ ־

הפאן של החיים מחוץ למגרש". צבטקוב: "אני מוותרת על האוויר שזה לא כדורגל. זאת אומרת, חצי מהחמצן שלי זה כדורגל והחצי השני זה משפחה, עבודה וקניות. אני עם המשפחה בעיקר בימי שישי ושבת, כי כל השבוע אני עוב ־ דת ומתאמנת. קשה מאוד להיות בזוגיות במצב הזה. כל העונה מחכים לסוף שלה כדי קצת לפרוח". "בשבילי הכדורגל נמצא במקום הרא ־ שון בסדרי העדיפויות שלי", אומרת אוקיארה. "תמיד לקחתי את העיסוק בת ־ חום הזה בשיא הרצינות. כולי בכדורגל, כי זה הדבר שהביא אותי להיכן שאני נמצאת היום ואני מאוד מרוצה מזה. בש ־ בילי הכדורגל הוא תמיד מעל לכל שאר הדברים האחרים. ברמה האישית, הקרבתי שחקנית מקצוענית. כבר שלוש שנים שאני גרה רחוק מהמשפחה שלי. העיסוק דורש ממני להתראות פחות עם אנשים, וכמובן שזה אומר פחות יציאות ובילויים עם חברים" אלקיסי: "כאישה בישראל אני מוותרת על המון דברים כדי להיות

ידיעות הנגב ˆ 4.3.2022 69