נגב 05.07.24

צילום פרטי

צילום: דוברות מד"א

נשיא המדינה מעניק את אות ההתנדבות לזוהר חוברה

זוהר חוברה עם בנו עדו ז"ל

"את הבן שלי לא הצלחתי להציל"

שנה ונהג אמבולנס, 35 בשבת השחורה זוהר חוברה, ממקימי קיבוץ סופה, חובש מתנדב במד"א זה מאז הטרגדיה הוא נאבק ‰ ניסה להציל את בנו עדו שנפצע בקרב מול המחבלים, אבל לא הצליח אות נשיא המדינה להתנדבות שהוענק לו מרגש אותו מאוד ‰ כדי לקום ולבחור בחיים

5 . 7 . 2 0 2 4

שחורה של השביעי בבוקר השבת באוקטובר התעורר זוהר חוברה, חבר קיבוץ סופה שבמועצה האזורית אשכול, למשמע קולות נפץ וירי מנשק קל בלתי פוסק בחצר הקיבוץ. "הכל נשמע לי מוזר וחריג", הוא מספר, "לא ידענו מה קורה בקיבוץ ומחוצה לו. בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ התבשרנו על פלישת מחבלים לקיבוץ. היינו בממ"ד בבית שלנו, הבן עדו היה בחוץ עם כיתת הכוננות, ושני ילדים נוספים שלנו היו עם משפחותיהם בבתיהם שבי קיבוץ. לקחתי את האקדח שלי, תוך שאני מנסה להבין מה קורה, וגם הכנתי לי את הציוד הרפואי למקרה שיצטרכו אותי". י � ), ממקימי קיבוץ סופה, סבא לש 66 זוהר חוברה ) שה נכדים ("ועוד אחד בדרך", הוא מדגיש), הוא שנה ונהג אמבולנס 35 חובש מתנדב במד"א זה וגם מדריך בקורס חובשים של מד"א. באותה ב � לפני הצהריים, הוא מת 11 שבת, סמוך לשעה , רב סרן במילואים, שנמנה 36 שר שבנו עדו, בן ה־ עם חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, נפגע בקרב מול המחבלים שחדרו לקיבוץ. בזכות כיתת הכוי ננות, מציין זוהר חוברה, הקיבוץ ניצל מהטבח שהמחבלים ביקשו לעשות בקיבוץ.

בחיים". באחרונה הוענק לזוהר חוברה אות נשיא המדינה להתנדבות. "מאוד חשוב לי לומר, שאני מקבל את האות בשם מתנדבי מד"א הרבים שסיכנו את חייהם ונתנו מענה בשביעי באוקטובר", מציין זוהר חוברה בהתרגשות, "ביניהם חבריי הטובים שנרצחו, ליאור רודייף מניר יצחק ואביה חצרוי ני מבארי, זיכרונם לברכה. להבדיל, חברי, רפי סמט, מקיבוץ כיסופים, נורה בזמן שיצא לטפל בפצועים, ושרד. כולנו נהגי אמבולנסים של מד"א בקיבוצים ויש ביננו קשר מיוחד. מה שמי שותף לכולם היא רוח ההתנדבות והאכפתיות כלפי האחר, גם במחיר סיכון אישי. אותה רוח היא שפיעמה בחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, ובהם גם בני, עדו, שנפל על הגנת הבית". תשעה חודשים חלפו מאז אותה שבת שחורה. איך ממשיכים מכאן והלאה? "אני ממשיך את התנועה הזו בין החלל שנפער תחתיי לבין הרצון והצורך להיות עם המשפחה. ממשיכים הלאה. זה מה שמחזיק אותי. בכל יום יש נקודת שבירה, אבל בסופו של היום אני מתי גבר. המשפחה יותר חזקה מכל". עודד בר־מאיר

"לקחתי את הציוד הרפואי שברשותי ורצתי לעבר המקום בו שכב עדו והבנתי שהוא פצוע בראשו באורח אנוש. טיפלתי בו ככל שיכולי תי, ובשלב מסוים ביקשתי מחבר שישגיח עליו, כשאני רץ להביא את האמבולנס, כשהשטח שורץ מחבלים. לרוע המזל, מחבלים ירו על האמבולנס וגרמו לו לפנצ'ר. בנס לא נפגעתי. הגעתי לעידו והמשכתי לטפל בו, תוך שהגעתי גם לשלב של החייאה בו. בנקודת זמן מסוימת הבנתי שזה נגמר והוא לא איתנו. הוא מת לי בידיים. הרגשתי שהחיים שלו היו בידיים שלי. בשנים הרבות שלי כחובש וכנהג אמבולנס הצי לתי את חייהם של אנשים רבים, אבל את הבן "אי אפשר לתאר את התחושה שאופפת אותך באותו רגע שאתה מאבד את הבן שלך. אני עמוק בתוך הטראומה הזו. ישבתי ליד גופתו באותה שבת כשבע שעות. הרגשתי שאני שוקע. באותן שעות גם הייתי צריך לבשר לבני המשפחה שלי על מותו של עדו. חשבתי עליהם והבנתי שבגי ללם אני צריך לקום ולבחור בחיים. אני נע בין התחושה לשקוע לבין הבחירה בחיים. בחרתי שלי לא הצלחתי להציל". מה התחושה באותו רגע?

בשער: אתר בנייה צילום: הרצל יוסף איאד אבו עביד צילום: דניאל כהן יצחק רוזנברג צילום: הרצל יוסף מתן רוזנברג ז"ל : צילום באדיבות המשפחה סמל אורי יצחק

באר שבע והנגב

תמי לוי רכזת מערכת: ענר חיים / סגן עורכת: נחמה רחמים / עורכת: "מרכז גרפי" ידיעות תקשורת עיצוב: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: דפנה בראון, הילה מדינה רכזות: אוסנת גרשוני / מנהלת עיתון: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: / ליאת שרון מנכ"לית: / גיא בן יהושע עורך ראשי: colhanegev@yedtik.co.il ˆ 08־6232553 : באר־שבע, טל 75 הפלמח ˆ " "ידיעות הנגב 08-6271058 : , פקס מחלקת פרסום 08-6232757 : פקס מערכת

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חדד ז"ל צילום: דובר צה"ל

2

5.7.2024 ˆ ידיעות הנגב