נגב 05.07.24

אתר בנייה ללא | עובדים בנגב צילומים: הרצל יוסף, ארגון הקבלנים בנגב

מצוקת הנדל"ן, המספרים:

ירידה בשיעור 15% של במתן היתרי עבור בנייה יחידות דיור בכל אזור הנגב

צניחה של 60% בהתחלות בנייה של דירות בבאר–שבע ובשיעור של 25% כ– בהתחלות בנייה באופקים

אורן עובדיה מצייר תמונה קשה בענף הבנייה בנגב. "כחצי שנה", הוא מספר, "אתרי הב־ נייה בנגב היו סגורים. תזרימי המזומנים עמדו על אפס. לא היו הכנסות. הבנקים לא עוזרים לנו ולא נותנים אשראי וכך גם לגבי הגורמים הממשלתיים. אני מכיר חברות בנייה בנגב שפשטו את הרגל ונסגרו. המשמעות הקשה לא פחות מהמציאות הזו גם משפיעה על הלקוחות שלנו. הם צריכים להוסיף כספים על עלות הבנייה שנגזרת מעלויות העסקת כוח האדם מחו"ל. עלות הבנייה מתייקרת בעשרות אחוזים וזה מתגלגל אל הלקוח. גם יש עיכוב אוטומטי של כחצי שנה במסי־ רת פרויקט כזה או אחר לרוכשי הדירות. הממשלה צריכה להחליט לכאן או לכאן. לא יכול להיות מצב, שלממשלה אין כיוון ותכ־ לית אסטרטגית לגבי מצוקת ענף הבנייה בנגב. הקבלנים יושבים וממתינים, עלויות הבנייה רק עו־ לות ועולות ואנחנו חיים במציאות של אי ודאות. אנחנו חייבים לדעת לאיזה כיוון הממשלה הול־ כת בתחום ענף הבנייה. בינתיים, אין לנו כל תשובה בנושא וגם לא נותנים לנו פתרונות".

לעשות. זה כבר פוגע גם בבריאות שלנו". אלי בן־מוחא מוסיף ומציין, כי "בינתיים, אנחנו רק מפסי־ דים כסף ולא מצליחים לספק את הסחורה. הקבלנים מגיעים לכדי התמוטטות ולא מצליחים לעבוד ולהתפרנס. הכתובת היא הממשלה שלא אכפת לה מאיתנו. במקום להביא לארץ עובדים לא מקצועיים, היה עדיף שהממשלה תשלח את הקבלנים לחו"ל כדי שאלה יבחרו ויגייסו את כוח האדם המתאים. לא יכול להיות מצב שהמדינה תביא לכאן עו־ בדים זרים, שלחלקם הגדול אין בכלל שום ניסיון בעבודות בנייה. זה מצב בלתי נסבל". התוכניות: הכשרה ומענקים על פי המתווה שאישרה בשע־ תו הממשלה לטיפול במחסור כוח האדם בענף הבנייה, מדובר היה אלף עובדים זרים, 30 בהבאת כ־ בעיקר מהודו ומסרי לנקה, כש־ בפועל הגיעו לאזור הנגב כמה אלפים בודדים בלבד. כחלק מההיערכות לקבלת עו־

להבאת עשרות אלפי עובדי בניין ממדינות כמו הודו וסרי לנקה", מציין אורן עובדיה, "בפועל הגי־ אחוז ממה שהוסכם 20 עו רק כ־ והובטח. המדינה אשמה בזה. גם חלק לא מבוטל ממי שהגיע כלל לא הוכשר לעבוד בענפי הבנייה ואנחנו צריכים להכשיר אותם על חשבוננו. המדינה צריכה לאפשר את כניסתם של עובדים פלסטי־ נים, כמובן במגבלות ביטחוניות י � , או ש 50 כמו עובדים מעל גיל ביאו עובדים מקצועיים מחו"ל. כרגע, אין לנו לא את זה ולא את זה. להביא סתם עובדים לא מק־ צועיים, זו לא בעיה. הבעיה היא להביא כוח אדם מקצועי שיעבוד מיד בבנייה בפועל. עכשיו אנחנו צריכים להכשיר אותם וגם עלות העסקתם היא כפולה". תסביר? "אני משלם משכורת מלאה לעובד לא מקצועי, כשבפועל אני זה שמכשיר אותו לעבודה על חשבוני במקום שהממשלה תבוא ותגיד שאני אקח את אותו עובד בחינם והמדינה היא זו שתכשיר אותו לעבודה על חשבונה. אני גם משלם וגם מכשיר את העובד הזר על חשבוני במקום שהמדינה תעשה זאת".

: המצוקות מפסידים כסף

מציאות דומה חווה גם אלי בן־ מוחא, בעלי חברת הבנייה "א.ב. רון בנייה ויזמות", הבונה אף הוא באזור הנגב. "מאז תחילת המל־ חמה", הוא מספר, "נשארתי בלי פועלים ואין לי אפשרות להת־ קדם בפרויקטים שאני בונה. גם אין אפשרות לקחת פרויקטים וגם יש קושי למסור פרויקטים לרוכשים. זו בעיה רצינית. אנ־ חנו באיחור של תשעה חודשים, לא מגלגלים כספים והכל תקוע במקום". למי מפנים את האצבע המא־ שימה? "הממשלה היא זו שצריכה לש־ חרר את צוואר הבקבוק הזה ולתת פתרונות. אני, למשל, עובד על פרויקטים של מוסדות חינוך ולא עומד בלוח הזמנים של מסירת הפרויקטים הללו. המדינה לא מתחשבת בנו. למעשה, הממשלה לא סופרת אותנו. יש תחושה של פשיטת רגל. הממשלה לא רואה אותנו ולא מתחשבת במצוקות שלנו שנובעות מהמציאות המל־ חמתית. אנחנו כבר לא יודעים מה

20% בלבד מכמות העובדים שהיו הזרים אמורים לחזק את הגיעו הענף לארץ

5

ידיעות הנגב ˆ 5.7.2024