נגב 06.09.24

כרמל גת, בת קיבוץ בארי שנרצחה מספר ימים לפני שגופתה הוחזרה לארץ, היתה דמות דומיננטית במשפחתה ‰ בקיבוץ סיפרו כי נטלה חסות על החטופים ששהו לצידה, ניהלה איתם מחברת לציון הימים בשבי, וניסתה להפיח בהם אופטימיות באמצעות תרגילי יוגה ‰ "הפרידה קשה", ספד לה אביה, "כרמל סיפקה השראה, זה לא היה צריך לקרות" "כמה אנחנו צריכים אותך עכשיו"

עודד בר־מאיר

בקיבוץ בארי יש מסורת בת שנים של נשיאת ילדי הקיבוץ, העולים לכיתה א', על כתפי הוריהם. בתז־

מון מצמרר נחשפה בתחילת השבוע התמו־ נה בה נושא חבר הקיבוץ, אשל גת, את בתו כרמל על כתפיו לקראת כניסתה לכיתה א' שנים. התמונה הזו היתה אמורה 34 לפני להיות חלק מקמפיין המאבק על החזרתה של כרמל משבי החמאס לאחר שנחטפה באותה שבת שחורה של השביעי באוקטובר מבית הוריה שבקיבוץ. התמונה הזו תישאר כזיכרון עצוב וכואב לאחר ששעות אחדות קודם לפרסומה של אותה תמונה, התבשרה משפחת גת על חי־ לוץ גופתה של כרמל ז"ל מאחת המנהרות ברפיח על ידי כוחות צה"ל והשב"כ והבאתה לישראל, לאחר שנרצחה בידי מחבלי הח־ מאס ימים אחדים בטרם אותרה גופתה. אלפים ליוו ביום שני השבוע את כרמל גת ז"ל בדרכה האחרונה בהלווייתה שהתקיימה בבית העלמין בקיבוץ בארי. ארונה הורד אל הקבר על ידי חבריה לקבו־ צת "פטל", קבוצת ילדותה ונעוריה בקיבוץ. "זה לא היה צריך לקרות, פשוט כך", ספד אשל גת לבתו כרמל, "הערכנו, קיווינו ופ־ עלנו, על מנת שלסיפור הזה יהיה סוף אחר, אופטימי. זה לא היה צריך לקרות. לא רק האירוע הנורא בשבעה באוקטובר, אלא בעיקר אחד עשר חודשי ההפקרה שבאו אח־ ריו. זה לא היה מחויב המציאות. כרמל, שה־ פכה שלא מרצונה לדמות ציבורית, סיפקה השראה לקהל גדול שגילה הזדהות מוחלטת והתגייסות לפעולה. שלום לך ילדה אהובה. הפרידה קשה. את הגעגוע, הזיכרונות והכאב הפרטי אני שומר לעצמי ולמשפחתי. זה המעט שנותר לי ולמשפחה כאנשים פר־ טיים שלא בחרו להפוך בתוקף הנסיבות לד־ מויות ציבוריות. זה לא היה צריך לקרות". "כרמלי", ספדו לאחותם הבכורה אחיה הצעירים ממנה, אור ואלון גת, "אנחנו אוהבים אותך. כמה אנחנו צריכים אותך עכשיו שתתני לנו חיבוק, שתסתכלי לנו בעיניים, שתהיי איתנו, שתחזקי אותנו. כמה נצטרך אותך בעתיד, וכמה לא ייתכן זה לדעת שלא תהיי שם איתנו. כמה הש־ ראה לקחנו ממך. כמה חוזק שאבנו ממך, גם כשלא היית פיזית לידינו. מתגעגעים לתאווה שלך לחיים. איך אהבת להזמין מלא מנות ולטעום מהכל. איך אהבת לבלות וגם לישון מוקדם אחרי יום שנתת את כל כולך. בטוחים שאת שותה קפה עם אמא בקיבוץ החדש שם למעלה. אוהבים אותך". שי דיקמן, בת דודתה של כרמל ז"ל, ציינה בהספדה כי "כל כך חיכיתי לראות את זה נפתר. לדעת שאת חוזרת לחיים שלך, לד־ רינק עם החברות, לחול בין הרגליים, לרי־ צות בשדות, להודו שלך. לחיים שנרקמו פה. שתוסיפי עוד כיסא לשולחן ארוחת שישי, שעברה מהבית של אמא שלך לבית של אמא שלי. שתתני את הטון ביום השנה לאמא, בד־ קויות שמשנות לך כל כך, אלו שלא ידענו לחזות, ותקבלי את ההזדמנות להיפרד חבו־ קה בזרועות המשפחה. כמעט והיית כאן בחו־ דש נובמבר. שמך הופיע ברשימה של היום השמיני בעסקה שנמשכה שבעה ימים. כמעט

שי דיקמן, בת דודתה של כרמל: "כל כך חיכיתי לראות את זה נפתר. לדעת שאת חוזרת לחיים שלך, לדרינק עם

החברות, לחול בין הרגליים,

צילומים מהאלבום המשפחתי | כרמל גת ז"ל

לריצות בשדות, להודו שלך"

מור על צל של שפיות. בחודש מאי האחרון, של 40 כשהיא בשבי, צוין יום הולדתה ה־ כרמל. "באופייה", סיפרה חברת הקיבוץ, אושרת קפיטנוב, "כרמל היתה אישיות טיפולית, חומלת ומכילה. מקשיבה עם כל הלב. כל מילה שלה נאמרה בדיוק במקום. היא היתה חכמה, חריפה, רצינית ועמוקה. חברת נפש, מצחיקה וספונטנית, אחת שלא נכנעת לת־ כתיבים". בנעוריה בקיבוץ עבדה כרמל בפעוטון ובגן הירק של הקיבוץ, וגם הדריכה בקן "הנוער העובד והלומד" בבארי. בתקופה שבין שנת השירות לגיוסה לצבא היא עבדה בדפוס בארי. היא אהבה לטייל ובמיוחד העדיפה לטייל בהודו ומצאה נחת מתרגולי יוגה. "גם בהיותה בשבי", ציינה אושרת קפיט־ נוב, "הביאה כרמל את אישיותה הטיפולית לידי ביטוי. היא נטלה חסות על החטופים ששהו עימה, ניהלה איתם מחברת בה נרשם מספר ימי השבי, ותרגלה יוגה עם החטו־ פים. באמצעות הכוח הפנימי שלה והטיפול באחר היא שמרה בתנאים הקשים של השבי על החוסן הנפשי. כרמל נרצחה לאחר חוד־ שים ארוכים וקשים בשבי, והלב שלנו נשבר שוב". "כרמל גת", ציינו בקיבוץ, "יחד עם חמשת החטופים שגופותיהם הוחזרו לישראל, היו יכולים והיו צריכים לחזור הביתה בחיים. לולא הקריבו הממשלה והעומד בראשה את החטופים, לולא היו מתעלמים מזעקות השבר של מדינה שלמה, כלל החטופים היו יכולים להיות היום בבית, מחובקים על ידי משפחותיהם, לא נטמנים באדמה בעוד לווייה, לאחר שהופקרו לגורלם במשך כמעט שנה של סבל. כל יום שעובר הורג את החברים שלנו, את המשפחות שלנו. חייבים לעשות את הכל כדי שכל החטופים יחזרו בהקדם, בעסקה. אין דבר חשוב יותר מזה. חייב להיות גבול להפקרה".

והיית כאן בחודש יולי. שמך הופיע במקום מספר חמש בין הרש לעדן, שחזרו כמוך. מתים. בשני המקרים, המדינה שלי, שלך, העדיפה מלחמה על פני חיים. מלחמה על פני חייך. היית בבארי בשביעי באוקובר. הגעת הביתה, להורים. על זה אין לי ולו בדל טענה, אבל הכמעט וכמעט שתלויים בנו, צובעים את הכל בתחושת החמצה צורבת. מחניקה". חברת נפש ) נחטפה מבית הוריה 40 כרמל גת ז"ל ( שבקיבוץ בארי, בו היא גדלה, לאחר שאמה ) נרצחה ואביה אשל ניצל בנס 68 כנרת (

מתופת המחבלים. במקביל, ניסו מחבלים לחטוף את אחיה אלון עם אשתו ירדן ובתם גפן. אלון הצליח להימלט כשבתו בידיו. 54 ירדן נחטפה ושוחררה בעסקה לאחר ימים בשבי. כרמל היתה סטודנטית לתואר שני בריפוי בעיסוק והיתה אמורה להתחיל את השנה השנייה של התואר באוניברסיטה העברית. כרמל, שהתגוררה בתל־אביב, חזרה כשבוע לפני השבת השחורה מטיול של חודשיים בהודו, שהיתה לגביה יעד מועדף לטיולים. חטופים וחטופות שהוחזקו איתה בשבי סיפרו עם שובם כי היא נהגה ליזום תרגילי יוגה ומדיטציה, ובזכותה הם הצליחו לש־

אושרת קפיטנוב: "כרמל היתה אישיות טיפולית, חומלת ומכילה. מקשיבה עם כל הלב. היא היתה

חכמה, חריפה, רצינית ועמוקה. מצחיקה

וספונטנית, אחת שלא נכנעת לתכתיבים"

כרמל גת ז"ל בעלותה לכיתה א' נישאת על כתפי אביה אשל

6.9.2024 ˆ ידיעות הנגב 20