נגב 06.12.24

ברוב של שני שופטים מול אחד:

בית המשפט המחוזי בבאר־שבע קיבל את ערעורו של אדם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, לפיה הותר לזוגתו לשעבר לעשות שימוש בעוברים מוקפאים שנוצרו מתהליך שהשניים עברו ביחד ‰ השניים נפרדו בחלוף השנים, ובן הזוג לשעבר סירב לבקשתה לעשות שימוש בעוברים בהליך של פונדקאות ‰ השופט שהתנגד להחלטה: "לו היה המערער משתף את המשיבה בלבטיו ביחס לעתיד הקשר ביניהם, היה בידה לקבל החלטה מושכלת" השימוש בעוברים המוקפאים לא יתאפשר ללא הסכמת בן הזוג לשעבר

פסיקה דרמטית

עודד בר־מאיר

עוברים במחלוקת. בית המשפט המחוזי בבאר־שבע קיבל בשבוע שעבר את ערעורו של אדם על פסק דינו של בית המשפט לענייני מש־ פחה בבאר־שבע, בו הותר לזוגתו לשעבר לעשות שימוש בשלושה עוברים מוקפאים שנוצרו בהליך שימור פוריות לפני תשע שנים מביציות שלה ומזרעו שלו. בשל כריתת רחם שעברה האישה, הותר לה להשתמש בעוברים המוקפאים בהליך פונדקאות. בית המשפט המחוזי בבאר־שבע נדרש להכריע האם שאיפתה של האשה להפוך לאם יכולה לצאת אל הפועל ללא הסכמתו של בן זוגה לשעבר של האישה, שהתנגד בחלוף השנים לבקשתה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים בהליך של פונדקאות. ברקע הדברים, כך עולה מפסק הדין, מח־ לתה של האישה שבעטיה היא נאלצה לע־ ניתוח לכריתת 2015 בור בחודש נובמבר כליה, לאחריו היא נדרשה לטיפולים כימו־ תרפיים אגרסיביים. לפני הטיפולים הומלץ אז לאשה לעבור הליך של שימור פוריות, הליך בו נטל חלק בן זוגה דאז של האישה. הצדדים קיבלו ייעוץ אצל מנהל היחידה לשימור פוריות בבית החולים "סורוקה", וחתמו על תצהיר המיועד להסדרה מש־ פטית של התהליך עבור בני זוג שאינם נשואים. בתוך ימים עברה האישה הליך של שאיבת ביציות שהניב שלוש ביציות ואלה הופרו בו ביום בזרעו של בן הזוג לשעבר והוקפאו כעבור יומיים. הליך חירום האישה החלה בטיפולים לקראת סבב שאיבה נוסף אך התברר כי בשל החמ־ רה במחלה האונקולוגית, עליה להפסיק מיידית את הליך שימור הפוריות. לאחר מספר חודשים היא אף נאלצה לעבור כרי־ תת רחם. בסמוך לאחר מכן נפרדו האשה ובן זוגה והקשר ביניהם נותק. בחלוף כחמש שנים מהקפאת העוברים, , פנתה האישה לבן 2020 בחודש אוקטובר זוגה לשעבר ושיתפה אותו ברצונה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים בהליך פונד־ קאות, וביקשה את הסכמתו לכך. משסירב בן הזוג לשעבר לבקשתה של בת זוגו לשעבר, היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר־שבע, וזה נעתר לתביעתה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים. על פסק הדין הזה הגיש בן הזוג לשעבר ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע. בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי, בדעת רוב, את ערעורו של בן הזוג לשעבר, וקבע כי לא ניתן לעשות שימוש בעוברים המוקפאים ללא הסכמתו של בן הזוג לש־

השופטות גאולה לוין ופאני גילת כהן: "בני הזוג מצאו עצמם בהליך בזק בו נדרשו תוך ימים להחלטות אישיות הרות גורל, אליהן לא נערכו. הם לא ידעו בזמן ההפריה שהמשיבה תיאלץ להפסיק את הטיפול לשאיבת ביציות נוספות"

האשה ביקשה לעשות שימוש בעוברים כחמש צילום | שנים מאז שהוקפאו אילוסטרציה: שאטר סטוק

את הטיפול לשאיבת ביציות נוספות ולעבור כריתת רחם והניחו כי אחרי הסבב הראשון תתחיל המשיבה סבב טיפולים נוסף, כפי שאכן קרה, אלא שלמרבה הצער הוא נגדע. נפסק, כי שאלת השימוש בעוברים המו־ קפאים באמצעות פונדקאות משנית בח־ שיבותה לשאלה, האם ניתן בכלל לעשות בהם שימוש ללא הסכמת המערער (בן הזוג לשעבר - ע.ב.מ), אך היא מהווה נדבך נוסף למסקנה, כי לא ניתן לכפות על המערער השימוש בעוברים". שאלת ההסכמה מנגד, קבע השופט יעקב דנינו, בדעת מיעוט, כי יש לדחות את ערעורו של בן הזוג לשעבר. "בהתנגשות בין זכות המ־

עבר. על פי דעת הרוב, השופטות גאולה לוין ופאני גילת כהן, לא היתה מחלוקת כי בעת ביצוע הליך ההפריה היה ברור לבן הזוג לשעבר ולבת זוגו דאז, כי תידרש הסכמה של שניהם לכל שלב בתהליך עד החזרת העוברים לרחם. השופטות גם עמדו בהחלטתן על נסיבות המקרה, בו מדובר ב"בני זוג שהיו בקשר חברי משך כשנתיים, לא מיסדו את הקשר הזוגי, ולא תכננו אותה עת להביא ילדים לעולם. הם נקלעו, כך על פי פסק הדין, להליך שימור פוריות 'חירומי' עקב מחלתה של האשה, מצאו עצמם בהליך בזק בו נדר־ שו תוך ימים להחלטות אישיות הרות גורל, אליהן לא נערכו. הם לא ידעו בזמן ההפריה שהמשיבה (האישה - ע.ב.מ) תיאלץ להפסיק

שיבה להיות אם לילד הנושא את מטענה הגנטי לבין זכותו של המערער להיות הורה בעל כורחו", ציין השופט יעקב דני־ נו, "יש מקום לקבוע, ככלל, ובנסיבות המקרה דנא, בפרט, כי אינן שוות משקל. גם לו הניח המערער בזמן אמת שיישאבו ביציות נוספות מגוף המשיבה בסבב הטי־ פולים הנוסף והסתמך על כך שעה של־ כתחילה לא התכוון ליתן הסכמתו לכך שייעשה בעתיד שימוש בביציות המופ־ רות, היה עליו לשתף בכך את המשיבה ולא ליצור כלפיה מצג בדמות הסכמתו להפריית כלל הביציות בזרעו. לו היה המערער משתף את המשיבה בתחושו־ תיו הקשות ובלבטיו ביחס לעתיד הקשר ביניהם, היה בידה לקבל החלטה מושכלת האם להפרות הביציות שנשאבו מגופה, כולן או חלקן מזרעו, בפרט, אם אכן נאמר לצדדים שנדרשת הסכמה של שניהם בכל שלב של התהליך, לרבות בשלב החזרת העוברים לרחם". השופט יעקב דנינו גם קבע במסגרת פסק הדין כי "בנסיבות אלה, אף אם נדרשת הס־ כמת המערער בכל שלבי התהליך, הרי מש־ פגע בהסכמה מדעת של המשיבה, נוטה הכף לעבר העדפת זכותה". בית המשפט המחוזי בבאר־שבע קיבל את ערעורו של בן הזוג לשעבר של האישה, וקבע בפסק הדין כי לא ניתן לעשות שימוש בעוברים המוקפאים ללא הסכמתו של בן הזוג לשעבר.

תהליך הפריה | של ביציות צילום: שאטר סטוק

8

6.12.2024 ˆ ידיעות הנגב