נגב 07.10.22

בנייה בלתי חוקית במגזר הבדואי. אחת הבעיות הקשות

התוואי שבו מתוכננת לעבור רכבת

נים האחרונות לתופעה והיא עולה לתוד ־ עה הציבורית בעיקר במקרים של תאונות קטלניות בהתהפך טרקטורון או אופנוע שטח בשביל כזה או אחר. נהיגת שטח מתקיימת לעתים קרובות בשמורות טבע ובשבילים מסומנים, והיא גורמת לנזק סביבתי לחי ולצומח ופוגעת באופן בלתי הפיך בתשתיות הקרקע והנוף. מעבר לכך, גורמים הטרקטורונים ושאר רכבי השטח הדוהרים בדרכים שאינם נו ־ עדו לכך למפגעי רעש וזיהום אוויר. בשנה שעברה נדון הנושא הזה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כאשר בפני הוועדה הונחה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנהיגת שטח). החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מכינות הצעות לשינוי חקיקה בנושא במגמה להניח אותן על שולחנה של הכנסת הבאה שתכונן לאחר הבחירות הקרובות. "בינתיים", נמסר מהחברה להגנת הטבע, "הנושא פרוץ לחלוטין. בשטח, כל גורם, כמו משטרה, רשויות מקומיות, המשטרה הירוקה, מעביר את האחריות על האכיפה מהאחד לשני". החברה להגנת הטבע: "אנחנו סבורים כי יש בהקמת המיזם פוטנציאל לפגיעה קשה במכתש רמון, הן מהבחינה הסביבתית, והן בשל פוטנציאל הרסני לאופי הפעילות התיירותית במכתש"

האיומים הסביבתיים של הנגב

השאפתני הזה, כי אם גם ההיבט הסבי ־ בתי. "הפרויקט הזה", ציינה איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, במכתב ששיגרה בסוף השנה שעברה לשר האוצר, אביגדור ליברמן, ולשרת התחבורה, מרב מיכאלי, "יוביל לפגיעה סביבתית עצו ־ מה, הן במרחבי הנגב והערבה והן למפרץ אילת, כתוצאה מהתעבורה הימית והצורך להקים את נמל התעלה". בחברה להגנת הטבע מציינים כי קידומו של הפרויקט יוביל לפגיעה בערכי טבע ונוף באזור הנגב ובערבה לכשיוחל בעבודות לה ־ כשרת השטח לקראת הנחת קו הרכבת לאילת. רכבת לאילת, מציינים בחברה להג ־ נת הטבע, תחצה את הנופים המדבריים המיוחדים של הנגב, המכונים 'ארץ ברא ־

שית' ותשנה אותם לתמיד. מסילת רכבת עם שורה אינסופית של עמודי חשמל תהרוס את נופיו של הנגב. מסילת הרכ ־ בת, כך מציינים בחברה להגנת הטבע, גם תפגע בבעלי החיים ובצמחייה המדברית ובבתי גידולם. נכון לעכשיו נמצא הפרויקט הזה בשלב של קידום הליכי התכנון, והתוכנית טרם הגיעה למוסדות התכנון.

מהלך הסיפוח. "נחרדנו מהמחשבה להעביר את המוע ־ צה התעשייתית 'נאות חובב' לרשות מו ־ ניציפלית, לחלק את הכנסותיה לרשויות, ולשנות את מעמדה המוניציפלי, דבר שיחזיר אותנו אחורה שנות דור", אומרת בלהה גבעון, מנהלת עמותת "נגב בר־ קיימא", "מועצת נאות חובב מהווה כיום דגם לפריצת דרך לחיבור בין תעשייה, סביבה וקהילה, ויש לאפשר לה להיות כזו ולא להוות מקור למשאבים כספיים עבור רשויות כאלה או אחרות. החשש שלנו ושל תושבי הנגב הוא שההישגים הסביבתיים והבריאותיים שהושגו בעמל רב יירדו לטמיון עם סיפוחה של המוע ־ צה לרשות כלשהי, וזאת מהסיבה שלא יושקעו התקציבים, כוח האדם המקצועי ואמצעים טכנולוגיים הנדרשים לשמי ־ רה על הסביבה, כפי שהדבר קורה כיום בנאות חובב. המפעלים שבתחומי אזור התעשייה 'נאות חובב', ללא טיפול נאות מהווים סיכון סביבתי רב משמעות בטווח המיידי, ובהשפעתם המצטברת על הדו ־ רות הבאים. לצערנו, בכל אזורי התעשייה הקיימים בישראל נהנות הרשויות מכס ־ פי הארנונה, ממיסוי ומאגרות של אזורי התעשייה ואינן משקיעות את המשאבים הנדרשים למניעת המפגעים הסביבתיים כפי שעושה מועצת נאות חובב בשמירה על הסביבה ובהגנה על בריאותם וחייהם של התושבים המושפעים מהתעשייה שבסביבתם".

נהיגת שטח

מפגעי רעש וזיהום נהיגת השטח במרחבי הנגב הפכה בש ־

לשמור על איכויות הנגב דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, סבור כי הנגב הוא אחד האזורים האחרונים בישראל שעוד נותרו בו מרחבים פתוחים והוא נתון תחת איומים סביבתיים מתמשכים

צילום פרטי

דרור בוימל

"הנגב הישראלי", אומר ל"ידיעות הנגב" דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, "נותר אחד האזורים האחרונים בישראל, שעוד נותרו בו מרחבים גדולים של שטחים פתוחים. בעוד ישראל, אשר צפויה להיות המדינה הצפופה במערב, חיסלה וקטעה את השטחים הפתוחים במרבית חלקי הארץ, הנגב עדיין משמר שטחים פתוחים גדולים ורציפים יחסית. ככזה, יש לו תפקיד ייחודי ברמה הלאומית - חבל ארץ המשמר טבע פראי ואף ברא ־ שיתי בחלקו. לא בכדי, חבל ארץ זה מושך אליו מטיילים ותיירים רבים, אשר באים לחוות את המרחבים הפתוחים, הנופים הדרמטיים, השקט ואף לראות שמים נקיים זרועים בכוכבים. כמרחב פתוח ורציף מהווה הנגב כר לבתי גידול רבים ומגוונים שמשמשים בית למגוון אדיר של חיות בר וצמחים, אשר תלויים בהשתמרותו של הנגב כשטח פתוח, רחב היקף ורציף". לדבריו, "הנגב, לצערנו, נתון תחת איומים מתמשכים כתוצאה מתהליכי פיתוח רבים, ולכן אנו נמצאים במאבק מתמיד על מנת להדוף לחצים אלה, שכן אם לחצי הפיתוח הללו יתממשו הנגב לא יישאר כפי שאנו מכירים אותו. הגידול הדמוגרפי בנגב, לצד שאיפות להפוך את הנגב לאבן שואבת לאוכלוסייה חדשה, מביאה לניסיונות בלתי פוסקים לבנות על שטחים פתו ־ חים ואף להקים יישובים וערים חדשות. לצד אלה, גורמי הפיתוח וההתיישבות פועלים להקמת תשתיות חדשות של תחבורה, קווי דלק וגז ופריסה מסיבית של אנרגיה סולרית ומתיחת קווי מתח למרכז הארץ". על מנת לחזק ולתמוך בתושבי הנגב, הוא אומר, "אנו פועלים כל העת על מנת להכווין את הפיתוח, כך שהוא יהיה יעיל ובמרחבים המפותחים כבר היום תוך חיזוק הערים הקיימות, ניצול יעיל של התשתיות הקיימות ומיזמים כלכליים ששומרים על איכויותיו של הנגב ולא פוגעים בו".

בנייה בלתי חוקית

קו הרכבת לאילת

צמצום שטחים פתוחים הבנייה הבלתי חוקית בקרב אוכלוסיית הבדואים בשטחים הפתוחים היא ללא ספק אחת מהבעיות הסביבתיות באזור הנגב. המצב בשטח עגום ביותר. עשרות אלפי תושבים מהמגזר הב ־ דואי מתגוררים מחוץ ליישובי הקבע של

פגיעה בערכי טבע ונוף אחד מהפרויקטים התחבורתיים היבש ־ תיים הגדולים והיקרים שהוצעו אי פעם בישראל הוא פרויקט קו הרכבת ממרכז הארץ לאילת, שעלותו מוערכת בכמה עשרות מיליארדי שקלים. אולם, לא רק ההיבט הכספי העצום כרוך בפרויקט

7.10.2022 ˆ ידיעות הנגב 24