נגב 07.10.22

איזה כיף שיש חברים

חברות בלתי מנוצחת. נדב משעלי וליאור | פינגלה צילום: פרטי

"עשרים שנה אחרי, אנחנו יודעים לומר שהבסיס לחברות בינינו הן שנים של תקשורת בריאה, אמון ויכולת לפתור סיטואציות מורכבות"

בזכות סלין דיון כשנפגשו לראשונה בחטיבת הביניים, ליאור פינגלה ונדב משעלי היו רחוקים מלהיות חברים עד שאהבתם המשותפת לזמרת סלין דיון חיברה ביניהם

משעלי: "אני דווקא חייב לציין שבאותם ימים לי זה ממש לא הרגיש שליאור מנסה לגרום לי להת ס קרב, אלא ממש ההיפך, ומצידי כל שאיפה לקשר חברי בינינו הייתה בלתי אפשרית". חוויה משותפת שזכורה לכם במיוחד? פינגלה ומשעלי: "החברות הטובה בינינו שקיימת עד היום, נולדה ברגע מאוד קטן ומפתיע בבית הכנסת של התיכון, כאשר באחד הבקרים נכנסנו יחדיו לבית הכנסת ובדרך למושבים שלנו כל אחד החל לזמזם את הלהיט החדש של הזמרת סלין דיון . באותם ימים, שעוד לא a new day has come היה קשר ממשי בינינו, דווקא הרגע הקטן הזה הוא שייצר את החיבור המיידי וגישר על כל הפערים שקיימים בינינו". עוד חוויה משותפת שהשניים זוכרים היטב היא נסיעתם המשותפת לארצות הברית לאחר סיום השירות הצבאי. המטרה הייתה להגיע לסבב הופ ס עותיה של הזמרת האהובה עליהם - סלין דיון. "במהלך הטיול התמודדנו עם סיטואציות מורכ ס בות, סוג של רכבת הרים רגשית שכללה חילוקי דעות דרמטיים ביותר", הם נזכרים. "אחד רצה יותר מסיבות ומועדונים והשני התעקש על מו ס זיאונים ואנדרטאות, נחשו לבד מי זה מי. הרגע המשמעותי באמת בחוויה שלנו הוא הרגע שבו הטיול מגיע לקיצו ולפתע מכה בנו המציאות שדחקנו לאורך כל הטיול הזה: נדב נשאר בארצות הברית לתקופה ארוכה וליאור חזר לבד לישראל. במהלך כל הטיול בחרנו ליהנות, ליצור חוויות

ולחיות את הרגע עד שהגיעה השעה להיפרד. לכל אחד מגיעה מונית נפרדת, כל נהג מעמיס את

מי אנחנו? , mac ), מאפר ומדריך בחברת 35 ליאור פינגלה ( תושב אופקים ), יוצר קולנוע ומנהל את קולנוע 35 נדב משעלי ( אופקים, תושב אופקים איך הכרתם? ס � נפגשנו בחטיבת הביניים", הם מ 2000 "בשנת פרים. "זה היה היום הראשון ללימודים יום שבו תלמידים מבתי ספר שונים ברחבי העיר נפגשים לראשונה וזו הייתה גם הפעם הראשונה שנפגש ס נו. ליאור כבר היה פרסונה מאוד מוכרת בעיר, שכן הוא היה ילד פלא שכזה והשתתף בתוכניות כמו 'כוכב נולד' ו'בראבו'". נדב משעלי: "אני זוכר שכשפגשתי את ליאור ביום הראשון ללימודים, כבר ידעתי מי הוא. אני הכי זוכר את המבטים הבוחנים בינינו. הייתי בטוח שמדובר בילד סופר סנוב, שוודאי אין סיכוי שא ס תחבר אליו בשום צורה". ליאור פינגלה: "אני זוכר שנדב די היה בצד עם החבר שלו מבית הספר היסודי ולדעתי הוא גם לא ממש רצה ליצור אינטראקציות נוספות. אני לעומתו הייתי מאוד פתוח חברתית ואפשר לומר גם שהייתי ילד שובב, בוטה וגם קצת מרשע. אני זוכר למשל שהייתי ממש מציק לו ולחבר שלו בהפסקות. היום אני יודע לומר שההתנהגות הזאת נבעה בסך הכל מתוך רצון שנדב יתמזג יותר עם שאר חברי הכיתה".

המזוודות לרכבו ובאותו זמן יש בינינו שתיקה רועמת ובכל זאת בחרנו שלא במשותף להיפרד בחיבוק אחד בודד בלי לומר כמעט מילה ובלי לדעת מה יעלה בגורל החברות הזאת". מה אתם יודעים זה על זה, שאחרים לא יודעים? פינגלה: "מאז ועד היום נדב לא יכול להירדם בחושך מוחלט". אחוז מהזמן ליאור יוצא מהבית 90 משעלי: "ב־ בלי תחתונים". מה הופך אתכם לחברים הכי טובים? משעלי ופינגלה: "ליאור ונדב של שנות העש ס רים היו החברים הכי טובים, בעיקר בגלל היכו ס לת שלהם לקרוא אחד את מחשבותיו של השני, לצחוק מבדיחות פנימיות, שלאף אחד לא היה גם סיכוי להבין אותן. דווקא בגלל שהיינו מאוד שו ס נים אחד מהשני, ליאור היה יותר הרפתקן ופתוח ונדב היה יותר שמרן ומתון, זה אפשר לחברות בינינו להרגיש כל כך מדויקת וטובה לשנינו. עשרים שנה אחרי, אנחנו יודעים לומר שהבסיס לחברות בינינו הן שנים של תקשורת בריאה, אמון ויכולת לפתור סיטואציות מורכבות, וגם כאשר הזמן מאתגר את החברות הזאת, יספיק לנו אותו המבט של גיל העשרה כדי להזכיר לנו כמה החברות הזאת היא בלתי מנוצחת".

7.10.2022 ˆ ידיעות הנגב 38