נגב 07.10.22
25 שנה להשפלה הגדולה ברודה ההחלטה של ראשי הקבוצה לא לצאת להולנד ולהישאר האווירה ‰ בארץ בראש השנה ההלם ‰ הקלילה בבית המלון ‰ של השחקנים במהלך המשחק השאגות המטורפות של האוהדים ‰ המקומיים אחרי השער התשיעי "ידיעות ‰ והזיכרונות שלא מרפים 1997 באוקטובר 2 ־ הנגב" חוזר ל - הערב השחור בו הובסה הפועל על ידי רודה 10:0 שבע ־ באר
ספורט
מישהו יצטרך אם אי פעם להשיב לשאלה מה היה משחק הכדור ־ גל המבזה ביותר בו נטלה חלק קבוצה ישראלית במסגרת האירופית, התשובה 10:0 לכך תהיה חד־משמעית: התבוסה של הפועל באר־שבע לרודה ההולנדית. הערב השחור, במונחים ספורטייבים כמובן, והבלתי נשכח הזה התרחש בדיוק .1997 באוקטובר 2 שנה: ב־ 25 לפני כותב שורות אלה נכח במשחק אותו לא ישכח כל חייו. רבע מאה אחרי הוא נזכר באירועים לפני, במהלך ואחרי המשחק שנכנס להיסטוריה. מי זו רודה? לפני שנוחתים בהולנד, הנה קצת חומר , כחודש וחצי בדיוק 1997 רקע: בקיץ אחרי שהפועל באר־שבע זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה אחרי ניצחון בלתי נשכח במשחק הגמר על מכבי תל־ אביב, ולאחריו, חגיגות עוד יותר בלתי נשכחות ברחבי באר־שבע, החליט הב ־ עלים של הקבוצה באותה תקופה, איש העסקים אלי להב, ללכת על מה שנקרא "עונה פיננסית". להב אמר לא עוד. נמאס לו היה להיות קצין הבידור של הנגב. מבחינתו, הוא הגיע למסקנה שאינו מוכן להוציא סכומי כסף גדולים לטובת הקבוצה, ובכוונתו להוריד הילוך ואפילו למכור את הפועל באר־שבע. העיקר להיפטר ממה שהיה עבורו עול גדול ובלתי נסבל. זמן קצר לאחר שבאר־שבע הניפה את הגביע הראה להב את הדרך החוצה למא ־ מן המצליח אלי גוטמן, ולשחקנים מובי ־ לים כמו הקרואטי ג'ובאני רוסו, הבוסני סיאד חלילוביץ', שניים מגיבורי הזכייה בגביע, שי הולצמן, לירון בסיס, ועוד. במקומם הגיעו שחקנים פחות טובים וגם פחות מנוסים. את גוטמן החליף בעמדת המאמן בני 17 טבק, כאשר הוא מתבסס על ילד בן צנום אך סופר מוכשר בשם יוסי בניון. ההתחלה הייתה דווקא טובה. במחזור ניצחה 1997-1998 הראשון של עונת את בני יהודה 0:2 באר־שבע במשחק בית משערים של אורן סגרון ויוסי בניון. תואר מחזיקת הגביע העניק לבאר־שבע כרטיס למפעל של אופ"א: גביע אירופה למחזיקות גביע. בסיבוב הראשון הוגרלה באר־שבע למשחק מול ז'לגיריס וילנה מליטא. באר־שבע עברה בקושי את ז'לגיריס 1:2 בליטא וניצחון 0:0 וילנה אחרי בהארכה ב"וסרמיל". בסיבוב הבא חיכתה לה קבוצה הולנדית לא מוכרת בשם רודה.
"אחרי ההגרלה לא הייתה את אותה התלהבות כמו שהייתה לאחר שהגרלנו את ברצלונה שנתיים קודם לכן", נזכר השבוע אלון ריף, אז שחקן הקבוצה ובי ־ מים אלה מנכ"ל מועדון ספורט דימונה. "מבחינתנו זו הייתה הגרלה מול קבו ־ צה לא מוכרת מהליגה ההולנית, כי אז הכירו בארץ רק שתיים־שלוש קבוצות מהולנד: אייקאס, פיינרוד ואינדהובן". ריף באופן אישי שמע על רודה כיוון שמוטי איוניר, שאימן באותה תקופה את בית"ר באר־שבע, שיחק עשור קודם לכן במשך שתי עונות ברודה. "לא ידענו עליהם יותר מדי", ממשיך ריף. "ובטח שלא ידענו כמה הם טובים. נכון שלא התלהבנו מלקבל את רודה, אבל בכל זאת תמיד כיף ומאתגר לשחק במסגרת אירו ־ פאית". שחקן בקבוצה סיפר בזמנו כי לא העלה בדמיונו שקבוצה קטנה ולא מוכרת מדרום הולנד מסוגלת להיות דורסנית יותר מב ־ 12 רצלונה, ששנתיים קודם לכן הבקיעה שערים לרשתשל באר־שבע בשני משחקים.
7.10.2022 ˆ ידיעות הנגב 68
Made with FlippingBook - Online catalogs