נגב 08.03.24

רס"ם (במיל') דניס יקימוב ז"ל מבאר־שבע שנפל בקרב בעזה הותיר אחריו ילדה בת שבע שהיתה כל עולמו ‰ חבריו לפלוגה סיפרו כי כתב ספר על התקופה האחרונה והבטיחו להוציא אותו לאור ‰ אביו סרגיי: "נתת את החיים שלך למען אדמת המדינה, אני גאה בך" "דניס תמיד אמר שצריך להגן על המדינה שלנו"

מדינה במלחמה החללים

צילומים באדיבות המשפחה

דניס עם בתו דנילינה

דניס עם אחיו איגור

יעקב לוי הידיעה על נפילתו של רס"ם (במיל') דניס ו � מבאר־שבע, בקרב ברצ 33 יקימוב ז"ל, ב ן עת עזה השבוע, היכתה בהלם ובעצב את בני משפחתו, חבריו ומכריו. בבית משפחתו של דניס, בשכונת נחל בקע בבאר־שבע, סיפרו הנוכחים בשבעה על בחור נבו ומוכשר, שתמיד הציע לעזור ומעל הכל, "אהב את הארץ והג עליה". "איש של חיוך" דניס, לוחם בפלוגה המסייעת של גדוד , חטיבת ביסל"ח, נפל בשבת שעברה 17 בקרב ברצועת עזה. הוא הותיר בת קטנה, דנילינה בת השבע, שלומדת בכיתה ב'. "הילדה היא מרכז החיים שלו, הילדה הזאת חשובה לו מאוד, היא כמו פרח בשו בילו", מספר איגור גרסימוב, אחיו הבכור של דניס. דניס יקימוב ז"ל עלה לארץ עם הוריו מאוקראינה כשהיה בגיל חמש. 1997 בשנת הוא ב למשפחה בת שלושה אחים ואחות. דניס למד בבית הספר היסודי "קורצא'ק" ולאחר מכ למד בתיכו מקיף ג'. הוא התגייס לצה"ל כלוחם בחטיבת גבעו תי, ועשה זאת מתוך שליחות להג על המו דינה כמי שקיבל חינוך ציוני בבית. "תמיד הוא אמר שצריך להג על המדינה שלנו", מספר אחיו איגור. אחרי השחרור מצה"ל, הוא כבר ידע מה הוא רוצה, והלך ללמוד במכללה האקדמית ע"ש סמי שמעו בבאר־שבע. הוא למד הנדסת תוכנה, תחום שאליו התו חבר מאוד, וגם עבד בו במרכז הארץ. בשלב מסוים העתיק את מרכז חייו לפתח־תקווה על מנת להיות קרוב יותר למקום העבודה. איגור מספר על אחיו דניס: "אפשר לומר שהוא היה איש של חיוך. אפשר היה לראות תמיד את החיוך הקסום שלו בכל מקום שפו גשת אותו. הוא אהב מאוד ספורט, תמיד היה בכושר. היה עושה הליכות, קצת ריצות, אהב מאוד טיולי טבע כי ככה הוא היה משלב בי

האח איגור: "הוא אהב מאוד ספורט, תמיד היה בכושר. היה עושה הליכות, קצת ריצות, אהב מאוד טיולי טבע כי ככה הוא היה משלב בין הליכה והאהבה שלו לטיולים בארץ"

המכללה בה למד הביעה את כאבה ותנו חומיה למשפחה: "המכללה האקדמית להו נדסה ע"ש סמי שמעו כואבת את נפילתו בקרב בעזה של רס"ם (במיל') דניס יקימוב ז"ל, בוגר המחלקה להנדסת תוכנה בקמפוס משתתפת בצער המשפחה, sce באר־שבע. מ השמיים תנוחמו". ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', הביע גם הוא את תנחומיו על נפילתו של דניס. רבים הגיעו ללוות את דניס בדרכו האחו רונה. חבריו לפלוגה סיפרו כי כתב ספר על התקופה האחרונה, והבטיחו להוציא אותו לאור. אביו, סרגיי, ספד לו בצורה מרגשת עד כאב. "בני היקר, היית עמיד, בריא, חזק, חתיך אמיתי ומאוד חכם. נתת את החיים שלך למע אדמת ישראל. עשית כמיו טב יכולתך, כל הכבוד לך. אני גאה בך, שהאדמה תהיה רכה כנוצה עבורך, הקרבת את עצמך, אתה אלוף. אתה חזק, אומרים בעברית 'איזה גבר', מאוד קשה לי, אבל אי מה לעשות - זה הגורל". האח איגור הוסיף בדברי ההספד: "אני כבר מתחיל להתגעגע אליך. תודה על הכל וסליו חה. החיים לא עוצרים. נשמור על הבת הקו טנה שלך כמו ששמרת עלינו. הקרבת הכל למעננו. נתת את הכי יקר. ניפגש אי שם". סרגיי, אביו של דניס: "הקרבת את עצמך, אתה אלוף. אתה חזק, אומרים בעברית 'איזה גבר', מאוד קשה לי, אבל אין מה לעשות - זה הגורל" האח איגור: "תודה על הכל וסליחה. החיים לא עוצרים. נשמור על הבת הקטנה שלך כמו ששמרת עלינו. הקרבת הכול למעננו"

רס"מ במיל' דניס יקימוב ז"ל. "החיים לא עוצרים"

בסדיר, ומהחברים שלו פה בסביבה בבאר־ שבע, בבית הספר, במכללה, אבל זה בא גם מהבית. אמא מאוד חינכה אותנו שזאת הארץ היחידה שלנו, וגם עלינו ממקום לא פשוט באוקראינה, ולמדנו שפה המקום הכי בטוח ליהודים. אי לנו ארץ אחרת, וצריך לעשות הכל להג עליה". חוץ מספורט היו לו עוד תחביבים? "הוא מאוד אהב לקרוא והתעניי בהמלו צות שלנו על ספרים. בגלל שהוא היה איש תוכנה, הוא גם היה אדם מאוד טכני, וכל תחום הטכנולוגיה עניי אותו". ההתמודדות עם נפילתו של דניס יקימוב ז"ל קשה מאוד למשפחה והוא הותיר חלל גדול. "אני מרגיש ריקנות כי דניס היה ממלא אותנו, ועכשיו כשאי אותו, אי משהו שממלא, הוא חסר לנו מאוד", אמר אחיו. "יחד עם זאת, הוא השאיר אחריו את הילדה שלו, הילדה זו המטרה שלו בחיים. אני חושב שצריך להמשיך את הדרך שלו, לאהוב את הארץ שלנו, לטייל בה, להג עליה ותמיד לתרום מעצמך. אני לא יודע איך נעבור את הדבר הזה, אנחנו נזכור אותו לנצח".

הליכה והאהבה שלו לטיולים בארץ". אתה יכול לתאר איזה אח הוא היה? "אני האח הבכור, אבל הוא היה הדוגמה שלנו. הוא היה עוזר בכל דבר. דיאנה (אחוו תם - י.ל) לומדת עכשיו באותו תחום ובאותה מכללה, והיא היתה נעזרת בו המו . כל פעם שהיא היתה מתקשרת אליו, הוא היה פותר לה הכל. אם רצינו לדעת משהו ולא לחפש בגוגל, היינו מדברים עם דניס. אתה מתקשר אליו והוא יודע להסביר לך, הוא היה מקצוו עי בתחום שלו, היה סופר מקצועי, אי עליו, בקיצור אפשר להגיד מורה לחיים". השאיר חלל גדול הנתינה של דניס יקימוב לא התבטאה רק בעזרה לאחיו ואחותו אלא גם בבית. "הוא עזר לאמא שלנו", סיפר אחיו, "אמא היתה גרה עם סבתא, וכשהוא עבר לפתח תקווה, אז הוא היה תמיד מגיע לביקור. אם אמא היתה צריכה משהו הוא היה דואג לה ולוקח אותה לא פעם לטיולים ביחד איתו". מהיכן כל הנתינה הזאת שלו? "אני חושב שהוא רכש את זה מהיותו חייל

8.3.2024 ˆ ידיעות הנגב 18