נגב 08.03.24

חזקות מהרוח

עפרה מנצור ועדי בן דוד. "השמיים הם הגבול"

ספרו על העיסוקים שלכן? שנה", מספרת עפרה, "כבר 25 "אני התחלתי לפני במהלך 18 ילדים וילדות יצאו מהבית שלנו בגיל 62 השנים לחיים עצמאיים אחרי שקיבלו מאיתנו את כל מה שהיו צריכים כדי לזכות בהזדמנות שנייה לחיים". "אני התחלתי רק השנה להיות אם בית", מציינת עדי, "אבל אני מכירה את הפורמט מאז שאני ילדה קטנה, כשאבא ואמא שלי החליטו לקחת את הילדים הראשו־ שנה. גדלתי איתם. כולם היו כמו אחים 25 נים לפני ואחיות שלי". איך הקשר שלכן? עפרה: "עדי היא הבת הקטנה שלנו מתוך שלושה ילדים שנולדו אחרי הרבה שנים של טיפולי פוריות. עדי תמיד היתה הילדה המפונקת והשקטה שלנו. היא באמת תמיד היתה ילדה מיוחדת. הקשר ביננו תמיד היה טוב והתחזק מאוד כשהיא התגייסה לצבא. פתאום ראיתי אותה ממש גדלה ומתפתחת בזכות עצמה, והתמלאתי בהרבה גאווה". עדי: "אני חושבת שתמיד הקשר עם ההורים שלי היה טוב. מאז שאני ילדה, תמיד הייתי המפונקת יותר וזו עדי: "בעיקר לנוח ולצאת לנופש משותף. אני גם אוהבת מאוד את המפגש הקבוע שלנו. פעם בשבוע אנחנו יוצאות למסעדה ביחד ואני פורקת אצל אמא הכל". עפרה: "אני אוהבת הכל מהכל. בכל הזדמנות אני מז־ מינה את הילדים שלי אליי הביתה, שנהיה יחד. אני גם תמיד זוכרת שיש לי עוד שניים שאסור לי לקפח, בעיקר בימים החופשיים שלי, בהם אני מוצאת זמן לשלושתם, אבל הדבר שאני הכי אוהבת לעשות זה לקחת את הנכדים לימי כיף, לאכול גלידה, ולהיות כל כולי סבתא שלהם". אמא שלי היא מודל חיקוי בשבילי כי: עדי: "כי היא אמא לביאה שלא מוותרת ותמיד נלחמת עבור הילדים שלה". מה את חושבת על המסלול שהבת שלך בחרה בו? שתמיד מבלה איתם הכי הרבה". מה אתן אוהבות לעשות ביחד? לתרום, לחבק ולאהוב ־ אמהות בית במעונות משפחתיים של אר גון "אור שלום". מגדלות יחד עם בני הזוג 12 בכל אחד מהבתים שלהם בבאר־שבע ילדים ונוער בסיכון שהוצאו מהבית והגיעו לגדול במשפחתון שלהן )58 עפרה מנצור ( ‰ )26 עדי בן דוד ( ‰

עפרה: "בהתחלה מאוד נלחצתי כי אני יודעת שזו עבו־ דה לא פשוטה ולא קלה ששואבת ממך המון, אבל אני גאה בבחירה של ושל בעלה לעשות את אותו מסלול חיים שלנו כהורים. אני שמחה שעדי רואה בנו כמו־ דל עבודה, כשהיא החליטה לעשות את אותה עבודת קודש, לתרום, להעניק, לחבק ולאהוב עוד עשרות יל־ דים בסיכון שמגיעים אלינו ל'אור שלום'". האם אתן מרגישות, שגם בעידן הזה יש לנשים קשיים בלהתקדם ולכבוש פסגות בקריירה? עדי: "אני חושבת שזה תלוי באישה ובמה שהיא מביאה איתה. אם היא מספיק נלחמת ומוכיחה את עצמה, אז היא לגמרי יכולה לכבוש כל פסגה. כל דרך היא קשה ובכל דרך יש קשיים, אבל אם דבקים במטרה, אפשר להשיג הכל". עפרה: "לצערנו, עדיין מערימים קשיים לנשים כשהן רוצות להתקדם בעבודה, אבל אישה עם כוחות ויעד ורצון תגיע לכל מקום שהיא חולמת וחפצה בו. אני מאמינה שהשמיים הם הגבול". איזו עצה אתן נותנות האחת לשנייה? עפרה: "להיות את. אמיתית, כנה, פתוחה ומשתפת". עדי: "אמא, פשוט תהיי את. ככה כולם מתאהבים בך ומגלים אותך". יש תחומים שאתן לא מסכימות האחת עם השנייה? עדי: "מלא. ברור. אני מהעידן החדש. יותר טכנולו־ גית וקלילה יותר. אמא היא מהעידן של פעם עם דעות עתיקות". עפרה: "ברור שיש, אבל אנחנו תמיד מנסות להגיע לעמק השווה ולהקשיב אחת לשנייה. לא עם הכל אני מסכימה איתה, אבל אני גם לומדת מעדי המון".

"אנחנו תמיד מנסות להגיע לעמק השווה ולהקשיב אחת לשנייה. לא עם הכל אני מסכימה איתה, אבל אני גם לומדת מעדי המון"

50

8.3.2024 ˆ ידיעות הנגב