נגב 08.07.22

אין נגישותלפחים והדייריםטובעיםבזבל

בגלל פרויקטפיתוח ושדרוג שדרות יעלים, דיירים ברחובמתלונניםעל מפגעיםהמקשיםעליהםאתההתנהלותהיומיומית: "רוב התושבים כאן מבוגרים וכל הדרך מלאה בחולות ואבנים" ‰ עירייתבאר־שבע: "כתוצאהמהעבודותחלו שינויים זמניים"

דרכי נגישות הולמים לפחי הזבל. חלק מהדיירים המבוגרים לא יכולים לעבור דרך החול, ובכל הבלגן הזה אנשים פשוט זורקים את הזבל שלהם בשטח הבניין". עוד אומרים הדיירים: "אין מענה מוחלט מצד העירייה אם הם מתכננים לשפץ או לסבסד את הפיתוח שבשטח הבניין עצמו. בשיחה עם הנציג של קשרי הקהילה אמרו שהעירייה השקיעה הרבה משאבים בפי ־ תוח האזור - שבילי אופניים, תאורה ומ ־ דשאות שמתוכננות בסוף הפרויקט, וטענו שהם ייכנסו גם לשטח הבניין וידאגו לר ־ ווחת הדיירים. לעומת זאת, גורמים המ ־ בצעים את העבודות טענו שאין בהירות לגבי מה שיהיה". הדיירים מתכוונים לפרויקט "אצלנו בחצר" שנעשה ברחוב מצדה ובוצע בשטח פרטי של הבניינים. מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "בש ־ דרות יעלים מתבצעות עבודות נרחבות לשדרוג ופיתוח האזור. כתוצאה מעבודות אלה, חלים שינויים זמניים כולל בהצבת מתקנים לאיסוף אשפה. האגף לאיכות הסביבה נאלץ בשל העבודות לסגור את המתקן המוטמן וכחלופה הוצבו פחי אשפה מרוחקים מעט מבתי התושבים. השבוע, לאחר סיום העבודות בקטע הנ"ל, המת ־ קן המוטמן הוחזר למקומו ונפתח מחדש לאיסוף האשפה".

יעקב לוי

"כשמתחילים בביצוע עבודות לחודשים ארוכים לא לוקחים את ההשלכות שזה יגרום לדיירים

צילומים: פרטיים

ולא נערכים לזה?", שואל רוני קורקס )10־26( ), המתגורר בבניין הדירות 60 ( ברחוב שדרות יעלים בבאר־שבע. רוני קורקוס לא לבד. דיירים מתלוננים מזה תקופה ארוכה כי העבודות לפיתוח ושדרוג שדרות יעלים שהחלו לפני כשנה, גורמות להם לעוגמת נפש רבה, למפגעים בשל אי פינוי פסולת, והיעדר נגישות לפחי האשפה. "רוב הדיירים כאן הם אנשים מבוגרים, הם לא יכולים לצעוד עשרות מטרים מב ־ ניין הדירות לפחי האשפה שהונחו למ ־ רחקים. כל הדרך מלאה בחולות ואבנים. בלית ברירה אנשים משליכים את האשפה על הצמחייה בסמוך לבניין", מספר דייר בעת ביקורנו במקום. פרויקט פיתוח ושדרוג שדרות יעלים בשכונה ה' החל ביוני בשנה שעברה. מדו ־ בר בעבודות בשלבים הכוללות הקמת מעגלי תנועה ואי תנועה מרכזי להגברת ביטחון משתמשי הדרך, חידוש הכבישים והמדרכות בשילוב שבילי אופניים, חידוש תשתיות חשמל, תקשורת וניקוז, החלפת עמודי תאורה, הצבת ריהוט רחוב וביצוע

הדיירים מבקשים לשדרג חלקים מהשטח הפרטי הסמוך לבניין במסגרת מיזם "אצלנו בחצר" כפי שנעשה

השטח הפרטי. הזנחה גדולה

אשפה שהושלכה מחוץ לבניין

השטח הקרוב לבניין המגורים בבחינת, "התחלתם במצווה, תסיימו אותה", כפי שאומר אחד מהם. אלא שכאן כבר מתעוררת מחלוקת באשר לאותו שטח, אותו מגדירה העירייה כשטח פרטי. בפנייה ל"ידיעות הנגב", מפרטים הדיירים את טענותיהם: "בחלק מהפניות שלנו אליה העירייה טענה שזה שטח פרטי ועל הדיירים לטפל במפגעים. הבעיה היא שבעקבות השיפוצים של הת ־ שתיות באזור, שלוקחים המון זמן, אין לנו

פיתוח נופי לאורך הרחוב. איש מבין הדיירים לא מתנגד לפיתוח, כולם קיבלו בברכה את הוצאת הפרויקט לפועל לאחר שנים של קיפאון בטיפול בתשתיות. אלא שהתלונות של הדיירים הם על קשיים שהתעוררו בגלל ביצוע העבודות שמכבידים עליהם ומסכנים את האנשים המבוגרים שמבקשים לצאת מה ־ בית למרחב הציבורי. באותה הזדמנות שהעירייה מבצעת עבודות, מבקשים הדיירים שישדרגו את

ברחוב מצדה

מירוחם לאו"ם:

התלמידותהציעו פתרון לבעיית הרעב באתיופיה הישג לתלמידות "אמי"תקמה": תלמידותמהמדרשייההופיעו בפני ארגון המזון והחקלאותשל האו"םעם רעיון שפיתחו לגידול ארבה כענף חקלאי למשקים ביתיים

מידות שהשתתפה באירוע, "אין ספק שסוף סוף הגענו לפסגה. חוויה מטלטלת, מדהימה ומרגשת. הרגשת סיפוק אדירה, לגעת ול ־ נסות לפתור בעיות בסדר גודל עולמי עם השפעה רבה. לעשות ולפעול למען הזולת, למען עתיד כולנו. לעמוד במקום בו מנהיגי העולם עמדו ועומדים ועכשיו אנחנו". מנהלת מדרשיית "אמי"ת קמה", שולה לוי, ציינה כי "משבר האקלים שנמצא בעי ־ צומו מביא לפתחנו בעיות אמיתיות הנדר ־ שות לפתרונות יצירתיים. התלמידות שוב הוכיחו לנו, שכאשר מאפשרים להן סביבת למידה פורצת גבולות הן חושבות יצירתית, הן משתפות פעולה ומתגייסות לפתרון הב ־ עיה. פתרון יצירתי שיביא הרבה אור וטוב לעולם". ראשת מועצת ירוחם, טל אוחנה, אמרה: "אני גאה בתלמידות שלנו על עוד הישג מדעי בעל ערך גדול לקהילות במדינות מתפתחות. אני גאה בצוותי החינוך בירוחם המחנכים ליזמות וחדשנות ובוראים עבורנו כלכלה חדשה".

עודד בר־מאיר

הישג לתלמידות מדרשיית "אמי"ת קמה" בירוחם על בימת האו"ם. השבוע הופיעה נציגות של

תלמידות המדרשה בפני ארגון המזון והח ־ ) ברומא והציגו את fao קלאות של האו"ם ( הצעתן לפתור את בעיית הרעב באתיופיה בעזרת גידול ארבה כענף חקלאי למשקים ביתיים. הרעיון שפיתחו התלמידות נבחר במסגרת פרויקט מיוחד לפיתוח במדינות נחשלות. , isdg היוזמה יצאה לפועל במסגרת פרויקט מנהיגות מדעית שנולד בעקבות להתמודד עם 2015 החלטת האו"ם בשנת אתגרי העתיד ולממש יעדים לפיתוח בר־ קיימא במדינות נחשלות בתחומי החברה, הסביבה והכלכלה. התוכנית, שמופעלת על ידי הקרן הקיימת לישראל ומשרדי החוץ והחינוך, פנתה לכלל התלמידים והתלמי ־ דות בארץ להציע רעיון שמטרתו לענות על יעדי האו"ם עבור מדינה מתפתחת.

jnf italy : צילום | התלמידות בכינוס מזון וחקלאות של האו"ם

שבצפון אתיופיה ליישום המיזם. על פי הצעת התלמידות, ייגדלו בכל בית באתיופיה את הארבה בתאי גידול מיוחדים, שיכול לשמש גם כמזון וגם לקמח בשנות בצורת. השבוע יצאה נציגות של תלמידות המדרשה לרומא להציג את המיזם בפני מו ־ מחים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. "לאחר עבודה רבה ויותר משנתיים של המתנה", סיפרה אוריה כחלון, אחת התל ־

תלמידות מדרשיית "אמי"ת קמה" בירוחם חיפשו דרך למצוא פתרון לרעב באתיופיה, ארץ המבוססת על חקלאות ובקר שנפגעים קשות בשנות הבצורת התכופות. בעזרת יורם צביק, ראש עמותת "דוכיפת" לצפרות ואקולוגיה, הגיעו התלמידות לפתרון למ ־ צוקת הרעב בדמות הארבה. בסיוע שגרירות אתיופיה ואנשי קשר ישראלים נבנה בימים אלה פיילוט עם נוער מקומי במחוז תיגראי

8.7.2022 ˆ ידיעות הנגב 36