נגב 08.11.24

"המופע הזה הבשיל כמעט שנה לאחר אותה שבת של השבעה באוקטובר. ככל שעבר הזמן הרגשתי שיש לי חובה לספר את הסיפור שלי" "אני באה מעולם היצירה. כל השנים הייתי זו שעומדת מאחורי הקלעים והתעסקתי בעיקר בקטע הניהולי והלוגיסטי. עסקתי בחיים שמאחורי היצירה. זה הכוח שלי" "אני רואה בכך סמליות שמופע הבכורה עלה בדיוק שנה לאחר אותה מתקפת מחבלים על העיר שלי, שהפכה אז את שמחת תורה לשבת השחורה"

מתוך המופע. עלה בדיוק שנה לאחר אירועי התופת באופקים

תיאטרון ברוח יהודית תיאטרון "עלמה" מאפשר במה לנשים דתיות שמתמודדות עם דילמות מעולמן האישי והדתי על ידי מירב חמו, כשהיא היתה אז צעירה 2017 תיאטרון "עלמה" הוקם בשנת . 23 בת "היה לי רצון", היא מספרת, "לתת במה לנשים דתיות במסגרת תחומי אומ־ נויות הבמה ולהקים תיאטרון מקצועי ברוח יהודית. הרעיון הכללי היה ללמוד מעולם התרבות הכללי את המקצועיות ולצקת לתוכו את התוכן היהודי ואת הדילמות של נשים באשר הן מעולמן וערכיהן ללא פגיעה בתפיסת עולמן הדתית, וכן לתת מרחב נשי יהודי העוסק ביצירה". לדברי מירב חמו, השחקניות בתיאטרון הן ברובן נשים דתיות שלמדו תיאטרון בצורה מקצועית, ואין להן בית לפעול בו. "התיאטרון שלנו", היא מטעימה, "משמש כבית עבור שחקניות דתיות. אני מא־ מינה גדולה בשילוב מוסדות תרבות בתוך פעילות מגוונת עירונית וקהילתית, ומתוך כך, תיאטרון 'עלמה' הוא שותף מלא לעשייה ופרויקטים רבים בעיר, שהם יצירה קהילתית ולא רק מקצועית. התיאטרון שלנו הוא מוסד החבר ב'קו תרבות'–קואליציית מוסדות תרבות ומורשת בנגב ובגליל, ופועל יחד עם אגף התרבות והחינוך באופקים, תוך שאנחנו זוכים לרוח גבית מיום הקמתנו מראש עיריית אופקים, איציק דנינו. הבית של תיאטרון 'עלמה', הממוקם במרכז הצ־ עירים בעיר, יושב באופקים מיום הקמתו מתוך אמונה כי מאופקים תצא תורה ובשורה, בתחום היצירה הנשית בארץ ובתרבות היהודית, בפרט".

מסע מרפא

מירב חמו. "המסגרת שלנו היא לנשים בלבד"

כמנהלת תיאטרון אני מאמינה ביצירה ככלי לעיבוד רגשי וביכולת לספר סי־ פור אישי שנוגע לכלל. המסע מקירות הבית שלי דרש אומץ והבנה שלכל אחת יש סיפור אישי המתחבר לכלל ישראל הבונה שייכות וזהות לאומית". חמו מדגישה כי היה חשוב לה לציין את השבר והקושי של אותה שבת בפרט, ושל תקופת המלחמה, בכלל. "גיליתי את הכוח שלי ושל תושבי העיר, כשמ־ תוך התהליך הזה אני שואבת כוח לעתיד. העיר אופקים ותושביה זכו להגדרתם כ'עיר של גיבורים'. התואר הזה ניתן להם בזכות וביושר. החזרה לשגרה, תוך התמודדות עם הטבח ועם אירועי השבעה באוקטובר, נתנו לכולנו כוח ועוצמה". אגב, מה פשר שמו של המופע? "המקור הוא בגמרא ומופיע גם מאוחר יותר בזוהר הקדוש. פירוש המושג 'רח־ מנא לבא בעי' הוא שהקדוש ברוך הוא רוצה את ליבו של האדם יותר מהכל. אני הרגשתי שבתהליך כתיבת המופע וב־ מהלך המופע עצמו, אני פשוט מניחה את הלב שלי על הבמה. אני מניחה את הלב שלי חשוף ופתוח שמביא איתו את התוב־ נות ומוביל לעשייה ולתיקון המידות של האדם. אני מזמינה את עצמי להתמודד עם החוויה האישית שלי מאותה שבת".

השבעה באוקטובר. ככל שעבר הזמן הרג־ שתי שיש לי חובה לספר את הסיפור שלי. כוח היצירה הוא חלק מהחוסן שלנו. אני שואבת את הכוח שלי מאותו ספר תורה שנשאר בודד בבית הכנסת באותה שבת". מהן תחושותייך שנה לאחר אותה שבת שחורה? "כשאני פורקת את הלב שלי, אני שואבת מזה כוח. הבנתי שכל אחד הוא סיפור, וכי לכל אחד יש מקום במרחב הזה. אני שואבת כוח מהכתיבה של המו־ פע הזה ומהשורשים שלנו". לנשים בלבד המופע "לבא בעי", יש לציין, ככזה המועלה במסגרת תיאטרון בעל צביון דתי, מיועד לצפייה רק לקהל של נשים, דתיות וחילוניות. "אין כאן עניין של הדרה. יש כאן משהו מיוחד בהעלאת מופע שנוצר עם נשים לנשים בלבד. המסגרת שלנו היא לנשים". למירב חמו, הלומדת זו השנה השנייה לימודי תואר שני בתרבות במכללת ספיר, יש גם חלום שהיא רוקמת. "אני חולמת", היא מציינת, "לממש את שלי־ מ � אחוז. בקטע ה 100 חותי בעולם הזה ב־־ קצועי מדובר בכל מה שקשור לעשייה תרבותית, ואילו במישור האישי, למצוא את החצי השני שלי בעולם ולהקים עימו משפחה, תוך המשכיות של מסורת עם ישראל".

כוח היצירה בין המונולוגים האישיים שזורים במו־ פע שירים ברוח התקופה בביצוען של הדר זכריה ובת־אל רוזנבלאו, כאשר מירב חמו מציגה מבט אישי ואינטימי מתוך ביתה ושכונת מגוריה באותה שבת קשה. "אני צועקת", מציינת חמו באחד המו־ נולוגים, "השעות עוברות לא עוברות. הטירוף משתולל ברחובות, יריות, קר־ בות. טלפונים מצלצלים בלי סוף. אחי אוהד דוהר מהצפון לדרום. גל אשתו רואה בפרסומים את כיכר הבית שלנו וברקע בית הכנסת, וכולם משתגעים מדאגה. אחי מתנאל חוזר הביתה ומספר על השכן. הוא מצא את השכן מת והטלפון שלו מצלצל ומצלצל. הוא לא העז לע־ נות. הוא מספר שהוא התקשר למד"א על מנת שיבואו לאסוף את גופתו של ההרוג ואחראית המשמרת על הקו ומספרת לו שיש פצועים רבים ואין כוח אדם. אין מי שיפנה אותו. אחי לוקח סדין ומכסה אותו על מנת לשמור על כבוד המת. לא מעז לענות לטלפון שלו וחוזר הביתה". סיטואציה לא פשוטה ליצור תרבות ואומנות בתקופה של מלחמה מתמש־ כת ועוד כשמדובר בנושא טעון כל כך, כפי שאת מעלה במופע האישי שלך? "אי אפשר לקיים פעילות תרבותית בתקופה כזו. זה מאוד קשה. המופע הזה הבשיל כמעט שנה לאחר אותה שבת של

חמו בכניסה לעיר שספגה אבדות רבות

8.11.2024 ˆ ידיעות הנגב 28