נגב 09.02.24

תשעה ימים לוועידת "גיבורות מקומיות" של "ידיעות תקשורת", תכירו את סיפורן המרגש של ארבע ומדוע הן זכאיות לשאת את התואר המכובד ‰ נשים שעוצמתן התגלתה בימי מלחמת "חרבות ברזל" מצדיעים לכוח הנשי

צילום: הרצל יוסף

צילום: דוברות מד"א

ציום: דוברות "סורוקה"

צילום: דוברות המשטרה

גלית נחמיאס

פקד עמית גור

רפ"ק מורן טדגי

עמית מן ז"ל

לעזור למטופלים ולנסות להציל את חייהם. היא נלחמה על חייהם עד הרגעים האחרו־ נים". מנכ"ל מד"א, אלי בין, ציין אז כי "עמית ז"ל היתה פראמדיקית גיבורה שהמשיכה לטפל בפצועים גם בזמן שהמחבלים ניסו לפרוץ למרפאה בקיבוץ בארי. היא חירפה את נפשה בזמן שניסתה להגן על חייהם של המטופלים, שטובתם ניצבה לנגד עיניה". תחת אש בבוקר אותה שבת שחורה התעוררה רפ"ק מורן טדגי, תושבת אופקים, המשמשת כק־ צינת אג"ם בתחנת ערוער, לקול האזעקות שפילחו את חלל האוויר. בחלומה הפרוע ביותר היא לא שיערה ששעות אחדות לאחר מכן יכתירו אותה תו־ שבי העיר כגיבורה, לאחר שפיקדה על כוח של שוטרים שחיסל חוליית מחבלים שפרצו לבית מגורים באופקים. "מדובר היה בשלושה מחבלים שהשתלטו על חצר של בית מגורים בשכונת מישור הגפן", שיחזרה רפ"ק מורן טדגי את אירו־ עי אותה שבת שחורה, "תפסתי פיקוד על האירוע, ניהלנו קרב קשה עם המחבלים שה־ מטירו עלינו אש מטורפת, ירי של רימוני רסס ושל כלי נשק ארוכים. מספר שוטרים נפצעו. גם אני נפצעתי מרסיסים בפנים. התעשתתי והשבנו אש לעבר מקורות הירי ובסופו של דבר האירוע הסתיים בחיסולם של שלושת המחבלים". עם סיום האירוע הזה עברה רפ"ק טדגי עם כוח השוטרים שבפיקודה לטפל באירוע התבצרות חוליית מחבלים בביתם של בני הזוג רחל ודוד אדרי, שאף הוא הסתיים בחיסול המחבלים. "קשה לי מאוד עם ההגדרה 'גיבורה'. עשיתי את מה שמצופה ממני", אמרה רפ"ק מורן טדגי, "הגיבורים האמיתיים הם השו־ טרים בשטח. הם אלה שנלחמו בידיים חשו־ פות מול המחבלים תוך סיכון חייהם". רק מיילדת, שמה שמתבקש ממנה זה לעזור להביא חיים ולא משנה מאיזה רחם" המיילדת גלית נחמיאס: "אני לא גיבורה, ממש לא. אני

"אני לא מעכלת את מה שחוויתי באותה שבת", סיפרה כשנשאלה אם היא חשה תחו־ שה של מעשה גבורה תחת אש, "בדיעבד אני יודעת שהמחבלים תכננו לפגוע ביישובי האזור כמה שיותר ואנחנו עצרנו אותם. עשינו את מה שיכולנו הכי טוב שאפשר". בשביל כולם ביומה הראשון של המלחמה נרצחה עמית מן ז"ל, שגדלה בנתיבות והתגוררה בבארי, פראמדיקית של מד"א נגב, לאחר שמחב־ לים שפרצו למרפאת קיבוץ בארי ירו בה בעת שטיפלה בפצועים שנפגעו ממתקפת המחבלים והובהלו למרפאה. בהירצחה, החלה את 22 עמית מן, בת כמתנדבת נוער. 2015 דרכה במד"א בשנת לפני למעלה מארבע שנים היא הוסמכה כחובשת רפואת חירום, ובהמשך לפראמ־ דיקית, והיא פעלה בניידות לטיפול נמרץ במרחב נגב של מד"א. "עמית ז"ל תמיד היתה שם בשביל כולם", ספדה לה חברתה הטובה, אושרית חדד, אף היא פראמדיקית במד"א, "היא מישהי שפ־ שוט תמיד נמצאת שם. תמיד אפשר היה לסמוך עליה. באותה שבת, בזמן שה־ מחבלים ירו עליהם, היא המשיכה פקד עמית גור: "בדיעבד אני יודעת שהמחבלים תכננו לפגוע ביישובי האזור כמה שיותר ואנחנו עצרנו אותם"

נפצעה וטיפלה באחרים פקד עמית גור, תושבת אופקים, משרתת במשמר הגבול זה למעלה משמונה שנים. תוך כדי שירותה היא כבר חוותה בעבר פי־ גועים בירושלים, אבל את מה שהיא חוותה באותה שבת של השבעה באוקטובר היא לא חוותה מעולם. "באותו בוקר", סיפרה בתוקף תפקידה כמפקדת חבל אשכול במשמר הגבול, "עם הישמע האזעקות, יצאנו בעלי, שהוא גם קצין במג"ב, ואני מהבית בדרך למשימו־ תינו, והשארנו את התינוקת שלנו בת השנה תחת השגחתו של חמי. יצאתי יחד עם השו־ טר יהודה קידר לכיוון המועצה האזורית אשכול, ובדרך היו לנו שלוש היתקלויות עם חוליות מחבלים באזור אשכול ובכני־ סה למושב עין הבשור, כאשר מולנו עשרות מחבלים חמושים בכלי נשק, רימונים, מט־ ענים וטילים. סיטואציה שלא חוויתי מעו־ לם. אשקר אם אגיד שלא היתה תחושה של פחד, אבל באותה נשימה דבקנו במשימה לחסל את המחבלים". בהיתקלות הרביעית והאחרונה ליד צומת מעון נהרג השוטר שהיה עימה, יהודה קידר ז"ל, והיא וחייל נוסף שהיה איתם נפצעו מירי המחבלים. חרף פציעתה בשתי ידיה, התפנתה פקד עמית גור לטפל בחייל הפצוע שנפצע בצווארו, כאשר בידה אחת היא מניחה לו חוסם עורקים ובי־ דה השנייה היא יורה באוויר על מנת להבריח את המחבלים ולאפשר את פינוי שניהם לבית החולים. רפ"ק מורן טדגי: "הגיבורים האמיתיים הם השוטרים בשטח. הם אלה שנלחמו בידיים חשופות מול המחבלים תוך סיכון חייהם"

אושרית חדד על חברתה עמית מן ז"ל: "היא תמיד היתה שם בשביל כולם, מישהי שתמיד אפשר היה לסמוך עליה"

/ עודד בר–מאיר /

במלחמת "חרבות ברזל" התגלתה עוצמתן של הנשים, בין אם מדובר בטנקיסטיות, שוטרות או בצוותי

רפואה, שהפכו בין יום לגיבורות מקומיות. בפברואר, תוקדש ועידה 18 ביום ראשון, ה־ מיוחדת של "ידיעות תקשורת" ותצדיע לכל אותן גיבורות, שהוכיחו כי "המין החלש" כבר עבר מן העולם. הפעם הן המין החזק. להביא חיים א � שנים משמשת גלית נחמיאס כ 27 זה חות, מתוכן עשר שנים כאחות אונקולוגית שנים כמיילדת בחדר הלידה במרכז 17 ו־ הרפואי "סורוקה". באותה שבת שחורה של השבעה באוקטובר היא קיבלה תואר נוסף, תואר של אם שכולה. באותה שבת, לאחר שסיימה את משמ־ רת הלילה בחדר הלידה ב"סורוקה", היא התבשרה על נפילת בנה, סמ"ר איתי נחמיאס ז"ל, בקרב מול חוליית מחבלים בגזרת היישובים ישע ומבטחים שבחבל אשכול. בעת שפרצה המלחמה טיפלה גלית נח־ מיאס, תושבת מושב ישע, ביולדת פלס־ טינית משכם וביולדת פלסטינית נוספת מבית לחם. קצת לפני סוף המשמרת פילחה אזעקה את השקט, ונחמיאס מצאה את עצמה עם תינוק של אחת מהיולדות הפלסטינאיות שהיא יילדה, לבד במסדרון בדרך למחלקת התינוקות. "לרגע לא חשבתי לעזוב אותו ולרוץ למ־ קום ממוגן", היא סיפרה לאחר ששבה לעבו־ דתה בתום שבעת ימי האבל על נפילת בנה, "חשבתי רק על לאיזה עולם הוא הגיע. אני לא גיבורה, ממש לא. אני רק מיילדת, שמה שמתבקש ממנה זה לעזור להביא חיים ולא משנה מאיזה רחם".

גיבורות מקומיות

רוצים להשתתף בוועידה? סרקו את הקוד

9.2.2024 ˆ ידיעות הנגב 26