נגב 1.11.24

"אני על הרצון לבקר באיראן: עדיין מאמין ומקווה שיגיע יום ואצליח להגשים את החלום הזה. אני מאמין שזה יקרה בקרוב. אני מאמין שקרוב היום לשינוי המשטר באיראן ושהיחסים ביננו לאיראן יפרחו כבעבר"

והתרשמתי שמצבה הולך ומשתפר מאז שחרורה מבית החולים בזכות הטיפול השיקומי".

הילדות באיראן מצניעים את היהדות ד"ר מיקי גידון נחשף בשנה האח־ רונה לקריאות החוזרות ונישנות של מנהיגי איראן להשמדתה של מדי־ נת ישראל, או כפי שבטהרן מכנים אותה כ"ישות הציונית", וכאשר במהלך החודשים האחרונים שוגרו מאיראן לעבר ישראל מאות טילים בליסטיים בשתי תקיפות יוצאות דופן מסוגן, הוא לא יכול היה שלא להיזכר בימי ילדותו ונעוריו בבירה האיראנית כילד יהודי שלא חשש כלל לחייו. ימים בהם שלט השאח הפרסי באיראן של טרם המהפכה בה תפס חומייני את השלטון בתחילת . ימים בהן פרחו היחסים 1979 שנת בין איראן וישראל, שנכון לעכשיו נותרו כזיכרון בלבד. מהפכת חומייני תפסה את ד"ר גי־ דון בהיותו ילד בן שבע. הוא נולד בטהרן, בירת איראן, למשפחה בת חמש נפשות, כשהוא הילד האמצעי מבין שלושת ילדי המשפחה. היינו אז משפחה רגילה", הוא נזכר, "שלושה בנים שכל הזמן משתוללים ואמא משתגעת מאיתנו. אמא, שנ־ פטרה לפני תשע שנים, היתה אז עקרת בית, ואבא נשא בתפקיד בכיר במשרד האנרגיה האיראני עד צאתו לגמלאות. את ילדותי עברתי אז במשך כמה שנים בצל המהפכה האיסלאמית". כיצד, כילד יהודי, אתה מעביר את ילדותך תחת שלטון משמרות המהפכה? "האמת היא שאני זוכר מאותם ימים שבעצם לא חוויתי כילד רדיפה בשל יהדותי. גדלתי בשכונה אמי־ דה, בה התגוררו יהודים ומוסלמים בכפיפה אחת. היו לנו אז יחסים מצוינים עם השכנים המוסלמים. היו

ידיעות הנגב ˆ 1.11.2024 19