נגב 10.05.24

מכתב וגעגוע

נוריאל (מימין) עם אחיו אופק ארזי ז"ל. "תמיד | " תהיה בליבי צילומים פרטיים

"שורף לי הלב מגעגוע" נוריאל ארזי, תושב קיבוץ ניר יצחק, כותב לאחיו אופק ז"ל רס"ל (במיל.) אופק ארזי ז"ל, תושב קיבוץ ניר יצחק, חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, חיל הגנת הגבולות, נפל בכ"ב בתשרי תשפ"ד, היה בנופלו 28 בקרב מול המחבלים בשער קיבוצו. בן 7.10.2023 "אופק אחי. כבר תקופה שלא כתבתי לך. לא הצלחתי להוריד את מחשבותיי לכתב. כבר יותר מחצי שנה ששורף לי הלב מגעגוע. אני מגיע לבקר אותך במשכנך החדש בשכונת ה'מופקרים' החדשה בבית הקברות. אתה וחבריך לשכונה שהופקרתם על ידי המדינה והצבא, וכמובן חברינו שעדיין זרוקים באיזה חור שחור במנהרות של הנאצים ברפיח וחאן יונס. כן, כן, ממש מולך שם מעבר לפרדס. שלושה ק"מ ממך ולאף אחד אין תשובות ונראה שגם לאף אחד לא אכפת. אני זוכר את השיחה האחרונה שלנו באותו בוקר שחור. סיפרתי לך שהתעוררתי בשעה חמש וחצי בבוקר מההתראות בטלפון של 'צבע אדום' בניר יצחק. אני הייתי אז בגרמניה. מיד התקשרת קצת מבוהל ובצדק. אמרת לי שלא היה דבר כזה מעולם ומשהו חריג קורה. לא עבר הרבה זמן ונקראת אל הדגל לעזרת החברים בהגנת הקיבוץ, בלי לדעת דבר ממה שיקרה ממש בשעות הקרובות. אופק, אח אהוב. אדם ענק עם עור של פיל ולב שעשוי מחמאה. באותו הלילה, בעודני מחפש בכל דרך לחזור הביתה במהרה, קיבלתי שיחה מאבא מלווה בבשורה המרה והקשה מכל סרט אימים. אופק, מאז שנלקחת מאיתנו, התאריך הזה של השביעי באוקטובר הוא התאריך שבו נעצרו חייך וחיינו, כי חיים בלעדיך הם לא חיים. בלי החיוך הרחב שלך, בלי הצחוקים בש־ עות הקטנות של הלילה שלא מצליחים לישון. בלי צרחות הכעס והשמחה במשחקים של באיירן. בלעדיך. אני כל יום עובר מול החדר שלך, שנשאר בדיוק כמו שעזבת אותו. לא בא לי לגעת בכלום. בא לי שתחזור ושהכל יחכה לך כאילו לא עזבת לשנייה. אופק, אחי האהוב, אני מתגעגע כל כך לכל הרגעים הטובים, הרעים, היפים והמרגשים, שחווינו יחד מגיל צעיר. תדע שאתה חסר לי ולענבל מאוד. תדע שאני אדאג להנציח את שמך ושם חבריך בכבוד המגיע לכם. כל כך מחכה ליום שבו אוכל לחבק אותך שוב. אוהב אותך וכל כך מתגעגע. זה לא נתפס שצריך להיפרד. כל פרידה ממך היתה קשה בכל פעם שטסת לחו"ל לזמן בלתי מוגבל. רק שהפעם זו הפרידה הקשה ביותר, זאת שאני עדיין לא מצליח לקבל ולעכל. פרידה לנצח. צמד המילים האלה בהקשר שלך גורמים לי לחנק בגרון ולבכי שלא פוסק. אופק, אני אוהב אותך כל כך ומבטיח שלא אשכח אותך לעולם. אתה תמיד תהיה בליבי. נוריק".

אופק ארזי ז"ל

"אני כל יום עובר מול החדר שלך, שנשאר בדיוק כמו שעזבת אותו. לא בא לי לגעת בכלום. בא לי שתחזור ושהכל יחכה לך כאילו לא עזבת לשנייה"

10.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 18