נגב 10.10.25

בן חיים. "להעלות את המודעות זו משימת חיי" Linda Kasian : צילום | Photography

"עברתי שני גלגולים" מהישרדות למשימת חיים

7.10- שנתיים ל

מלאת בן חיים נהנתה מחיים תל אביביים שוקקים ‰ ויצירתיים מסע האימה שעברה במסיבה ברעים שינה את חייה ‰ מקצה לקצה היום היא מרצה בקמפוסים בארה"ב ומשמיעה את קולם של נפגעי "הפכתי ‰ הנובה לאדם אחר"

"למות ולא להיאנס"

אחרי שעות של אימה, חולצנו על ידי מספר אזרחים אמיצים שהגיעו למקום". חיים שונים, ייעוד חדש כמו רבים מניצולי הנובה, ההתמודדות עם הפוסט טראומה הייתה מפרכת. באחד הפוסטים שהעלתה חודשים אחרי האירוע, היטיבה מלאת לתאר את התחו־ שה: "כל יציאה מהבית, כל מפגש חברתי וכל משימה דורשת ממני פי חמש יותר אנרגיות מפעם. יש ימים שלענות לוואטסאפ, להת־ קלח או להכין לעצמי קפה מציף אותי ומרגיש לי בלתי אפשרי. בימים האלה אני שופטת את עצמי מאוד. מה שמתיש אותי עוד יותר. וככה יכול לעבור יום או שבוע שאני בלופ. לא יוצאת מהבית, לא עונה, לא מתקלחת,

מסו לקבל עזרה, אבל "פשוט לא ניתן היה להגיע אלינו", אומרת מלאת. מי שלא ראה בעיניים היה רמי דוידיאן, שסיפר שהיה זה אחד החילוצים הקשים שלו. למרות תנאי השטח הבלתי אפשריים, ול־ מרות שלא הייתה קליטה ובהמשך למלאת נגמרה הסוללה, הוא נכנס פנימה עם רכבו תוך כדי צפירות ברכב, עד שהגיע אליהן. "לא הייתי פה אם הוא לא היה", היא אומרת. "אנחנו מנסות לעצור את הנשימה והוא ממש צופר, זה פשוט לא ייאמן. " מה עבר לך בראש במשך שש שעות בתוך שיח כשהמחבלים מסביב? "היו לי מחשבות על סוף חיי. התפללתי למות ולא להיאנס, אבל דווקא שם, ברגעים הקשים ביותר, מצאתי נחמה קטנה בציוץ הציפו־ רים. זה הזכיר לי שהטבע ממשיך בדרכו, למרות הרוע האנושי.

)29 מי אני: מלאת בן חיים ( מהר אדר, רווקה, סמנכ"לית בעמותת נובה, עוסקת בהסברה ברחבי העולם את כאשר מדמיינים חייה של מלאת בן חיים, קשה שלא לראות פער עצום בין העבר באוקטובר 7 להווה. לפני ה- היא הייתה אישה צעירה, 2023 תוססת וחייכנית, שחיה במרכז תל אביב. היא התמחתה בתחום החינוך, עבדה כתקליטנית, נעה בין מסיבות ואימוני יוגה, והייתה בעיצומם של לימודים לתואר שני בפסיכותרפיה אינטגרטיבית, לצד לימודי רפלקסולוגיה. עולמה התנהל סביב יצירה, עבודה עם אנשים וחיפוש אחר רוגע, בין אם במסיבה או על מזרן היוגה. כל זה השתנה ברגע אחד.

השינוי התרחש בשבת השחורה בפסטיבל הנובה ברעים. מלאת הייתה על הבמה, נהנית מהמוזי־ קה והאווירה המיוחדת, כשמטח הטילים הראשון קטע את החגיגה. "היינו על הבמה, וכשנשמעה האז־ עקה הכל נעצר. בהמשך, כשהחל־ טנו לנסות ולברוח, אלתרנו דרך ." 232 מהצד לכביש מכאן החל מסע ההישרדות של מלאת וחבריה. רכבם נורה על ידי מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל, והם נאלצו לנטוש אותו ולברוח רגלית, לתוך השדות הפתוחים. "רצנו במשך שעתיים רצוף עד שהתחבאנו בשיח", היא נזכרת. במהלך שש השעות הבאות, של ההסתתרות בתוך שיח קטן, המח־ בלים חלפו במרחק מטרים בודדים מהם. הבנות שלחו מיקומים וסי־

// שי שגב

10.10.2025 ˆ ידיעות הנגב 10