נגב 11.02.22

"אני לא מאמינה שלא אראה אותך יותר בחיים" במילים מצמררות אלה הודיעה כבר לפני שנתיים תקווה סבן ז"ל לאחותה הצעירה על כוונתה לשים קץ לחייה ‰ בשבוע האחרון היא מימשה את הבטחתה ונמצאה מתה בדירתה ‰ במכתב פרידה לאחותה היא שיקפה את מה שעובר עליה ואת הייסורים שהיו מנת חלקה במשך שנים ‰ מותה הטרגי היכה בבני משפחתה וחבריה האבלים שטוענים כי היחסשקיבלה במשטרה וברשויות הובילו אותה לבצע את המעשה

יעקב לו י / / צילום: הרצל י וסף

האם אליזבט סבן: "קראתי לה בשם תקווה, אבל לא הייתה לה שום תקווה בחיים. במקום להוביל אותה לחופה, קברתי אותה, ילדה רחמנית, עוזרת לכולם, במקום להציל אותה הרגו אותה"

ההורים אליזבט וגבריאל סבן. "המדינה אשמה במה שקרה לבת שלי"

האב גבריאל: "יומיים לפני שהיא נפטרה היא הייתה מאושפזת בבית החולים. אמרו לי שהיא לקחה מנת יתר, זה מה שאמרו"

המילים המצמררות האלה נחשפות במכתב פרידה שכתבה תקווה סבן ז"ל מבאר־שבע רק לפני כשנתיים לאחותה הצעירה ספיר, אז בת תשע. הכתובת כבר אז היתה על הקיר ואיש לא קרא אותה ולא התייחס אליה. , ניסתה שוב 20 תקווה סבן ז"ל, רק בת ושוב לשים קץ לחייה, והיא מימשה את ההבטחה שלה בשבוע האחרון. נפש שברירית זרם המנחמים לא פסק השבוע בבית משפחת סבן בשכונה ד' בבאר־שבע. שכנים, חברים וידידים באו לבית המ ־ שפחה כדי להביע את תנחומיהם וצערם על לכתה בטרם עת של תקווה ששמה קץ לחייה והותירה רבים המומים וכואבים, ובייחוד עם הרבה סימני שאלה ומעט מאוד תשובות. בסלון הבית יושבים שבעה הוריה גב ־ ) ותשעת 41 ) ואליזבט (מלכה) ( 57 ריאל ( אחיה ואחיותיה, מעלעלים באלבומי המ ־ שפחה, מתבוננים בתמונות שבהן תקווה נראית מלאת חיים, מאושרת ושמחה, ונ ־ זכרים בילדה החייכנית, החברותית וטו ־ בת הלב, שתמיד התנדבה לעזור ולתמוך. שבוע לפני מותה הספיקה סבן לטוס עם חברתה לחופשה בצרפת, ביקרה באתרים בפריז, הצטלמה על רקע מגדל אייפל, והחיוך לא מש מפניה. אלא שהתמונות האלה שבהן סבן נראית מאושרת וחסרת דאגות מטעות, והמציאות הייתה שונה לחלוטין. מאחורי החיוכים הסתתרה נערה שבירה, שהת ־

"ספיר - ספיררר אמאלההה, אני לא מאמינה שזהו, אני לא אראה אותך יותר בחיים. ספיר חיימשלי, אני מאוד רוצה שלא תקראי את זה עד שתגד ־ לי עוד קצת, אבל חשוב לי לרשום לך מילים אחרונות, חיימשלי. כמה שאני אוהבת אותך, שזכיתי באחות כמוך לתשע שנים, הכרתי אחות מושלמת, איך שאת, פשוט נסיכה אמיתית. אני יודעת שאת מאוד מאוד מאוכזבת שזהו, לא תראי ולא תפגשי אותי יותר בחיים, אני יודעת שאת בוכה ושאת כועסת על ההחלטה שלי ועל זה שלא הרבה שנים אנחנו ביחד. אוהבת אותך מלא, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם".

מודדה עם מצוקה נפשית קשה, שזעקה והתחננה לעזרה, ונדחתה שוב ושוב. השיא היה כשהתקשרה לפני כחודש ק � של משטרת ישראל ובי 100 למוקד שה סיוע, אבל המוקדן ענה לה בבוטות: "אלוהים עוד לא לקח אותך? תתאבדי כבר בשקט, תתאבדי בלי להגיד לנו כלום". בני המשפחה מזועזעים מהמילים הנו ־ ראיות שנאמרו לבתם בשעתה הקשה ביותר, ויש להם טענות קשות כלפי הר ־ שויות, שלדבריהם, לא עשו די כדי לה ־ ציל את בתם. "הם הרגו את הבת שלי", אומר השבוע האב גבריאל. חשד כבד גבריאל ואליזבט סבן עלו לישראל כשהם הורים לשני 2000 מטוניס בשנת ילדים. המשפחה התמקמה בבירת הנגב, ותקווה נולדה זמן קצר לאחר מכן. אח ־

ריה נולדו לבני הזוג עוד שבעה בנים ובנות, מקצתם משרתים כלוחמים בצה"ל. תקווה למדה בגן הילדים ובבית הספר היסודי של חב"ד, ואחר כך נשלחה לפ ־ נימיות "צופיה" ו"אתנחתא", מסגרות המותאמות לנערים ונערות בסיכון. , בזמן שהאב 2017 בחודש דצמבר גבריאל מתכונן להדליק נרות חנוכה, הוא מקבל שיחת טלפון. מהעבר השני של הקו הייתה העובדת הסוציאלית של תקווה. "העובדת הסוציאלית אמרה לי 'תקווה הייתה עם גבר בנהריה שלושה ימים, אנחנו רוצים לעשות לה בדי ־ ,16.5 קות'". תקווה, שהייתה אז רק בת נשלחה לבדיקות בבית החולים ועלה חשד כבד שנאנסה. "הבת שלי הייתה במיון נשים ב'סורוקה', עשו לה בדיקות ועד היום אנחנו לא יודעים איפה התיק שלה", אומרת האם אליזבט. "אף אחד לא אמר לנו מה קרה. קראתי לה בשם

המכתב שכתבה לאחותה הצעירה

38

11.2.2022 ˆ ידיעות הנגב