נגב 11.10.24

אביטל דקל חן, רעייתו של שגיא דקל חן מקיבוץ ניר עוז, שנחטף מביתו בשבת השחורה, ילדה את בתם השלישית בעוד בעלה מוחזק בשבי ברצועת עזה ‰ במונולוג כואב היא מתארת את השנה המטלטלת שעוברת עליה ועל ילדיה ‰ על המושג "נס" שקיבל משמעות אחרת ‰ ועל הבקשה של בתה בר שאבא יפתיע אותה בבית הספר "אנחנו רוצות שתחזור הביתה בלי להודיע. עוד היום" ממתינים כבר שנה לשובו של שגיא מהשבי

עודד בר־מאיר

אביטל דקל חן, רעייתו של שגיא דקל חן, מקיבוץ ניר עוז, שנחטף מביתו בשבת שחול רה של השביעי באוקטובר ונמצא זה שנה ויותר בשבי החמאס, ילדה לפני כעשרה חול דשים את בתם השלישית בעוד בעלה מוחזק בשבי ברצועת עזה. שנה מטלטלת עוברת עליה ובמונולוג מצמרר, אותו נשאה במוצאי שבת האחרונה החטופים 101 במהלך עצרת למען החזרת המוחזקים בשבי, היא ריגשה את כל מי שנל חשף לדבריה. "אנחנו בחיים" "לשגיא ולי", היא ציינה, "יש שלוש בנות, בר, גלי ושחר שנולדה כששגיא בשבי והם עדיין לא נפגשו. אנחנו מקיבוץ ניר עוז ובל שנה האחרונה הרבה מהאנשים דואגים להל זכיר לי שקרה לי נס. נס גדול. אני, שגיא והבנות ניצלנו מהטבח הזה, ואנחנו בחיים. אז אני באמת נמצאת כאן בנס, כי אין מילה אחרת לתאר את זה, אבל אני רוצה להגדיר מחדש את המושג 'בנס' במדינה שבה אנחנו חיים. אני אישה שהחריבו לה את הבית, רצחו את החברים הכי טובים שלה מניר עוז, השל חיתו את כל הרכוש, ומה שנשאר הם גנבו, לקחו לי את העבודה ואת כל הסביבה הטבל עית שלי, נתנו לי ללדת לבד בת שלישית, ומעל לכל אני אישה שבן הזוג שלה נחטף, נלקח כבן ערובה בלי שום הכנה, הגנה או לחימה עליו, ועכשיו רוצים לעשות עליו עסקה. ואז באים ואומרים לי - 'אבל קרה לך נס'. ואני שואלת, ככה נראים חיים של נס?". "עבודת חיי" מתקפת הטרור האכזרית של החמאס בשל ביעי באוקטובר על קיבוץ ניר עוז, שהפך בעל כורחו לאחד מסמלי ההפקרות במתל קפת הפתע, כשכוחות צה"ל כלל לא הגיעו להילחם מול המחבלים ברחבי הקיבוץ, גבתה מהקיבוץ, הממוקם סמוך לגדר המערכת עם רצועת עזה, מחיר דמים כבד ביותר. ל � מאנשי קיבוץ נרצחו ו 40 למעלה מל נוספים נחטפו, חלקם הושבו 70 מעלה מ־ לישראל במסגרת עסקאות להשבת החטול פים. "אני אישה שנחשבת לאישה עם ניסים", מעידה על עצמה אביטל דקל חן, "בשנה האחרונה התקבלתי לעבודה חדשה - עבול דת חיי, להחזיר את שגיא הביתה בריא ושלם וכמה שיותר מהר. בעבודה הזו לא צריך לעבור ראיון מיוחד ולא צריך להגיש קורות חיים. בעבודה הזו אין ימי חופש, אין חופשת מחלה, כי לא משנה כמה התעוררת עצובה, עייפה וחלשה, את צריכה לצאת לעוד יום

"בשנה הזו עולם המושגים של הבנות שלי בנות השבע והשלוש השתנה לחלוטין, עולם שבו בראשון בספטמבר הילדה שלי, בר, חוזרת מבית הספר, ואני חוששת ממה שהיא שמעה בהסעה" לעבודה חדשה - עבודת חיי, להחזיר את שגיא הביתה בריא ושלם וכמה שיותר מהר. בעבודה הזו לא צריך לעבור ראיון מיוחד ולא צריך להגיש קורות חיים" "בשנה האחרונה התקבלתי

אביטל דקל חן. ממתינה צילום: | לבעל שישוב דוברות קיבוץ ניר עוז

יחד בחיק הטבע

צילומים פרטיים | " אביטל ובעלה שגיא. "מתגעגעות אליך

לוש השתנה לחלוטין, עולם שבו בראשון בסל פטמבר הילדה שלי, בר, חוזרת מבית הספר, ואני חוששת ממה שהיא שמעה בהסעה. אני לא שואלת אותה איך היה ביום הראשון. אני דרוכה ומנסחת לעצמי משפטים בראש על איך אני מבשרת לה ששישה חטופים נרצחו בשבי. וכשאני אומרת את זה, בר שואלת - 'אמא, יודעים כבר מה עם אבא?', ואני שוב נחנקת. ילדה בת שבע ששנה שלמה שומעת אין סוף פעמים את המילה 'מוות' סביבה" להיות בשבי "החיים שלנו בשנה האחרונה הם יחד עם

עבודה. עבודת חיי - להחזיר את שגיא אליי". "בשנה הזו", מציינת אביטל דקל חן, "עולם המושגים של הבנות שלי בנות השבע והשל

שגיא בשבי", אומרת דקל חן. "מה זה אומר להיות איתו בשבי? זה אומר שכל שנייה ביום אתה מפחד מהמוות. להיות בשבי, זה אומר להיות בהרבה מקומות, אבל בעצם בשום מקום. זה לשבת ולחכות בחוסר אונים שיבואו להציל אותך". אביטל דקל חן מסכמת ומציינת כי "הילל דה שלי, בר, ביקשה ממני באחת השיחות - 'אמא, כשאבא יחזור אפשר שלא תודיעי לי לפני? פשוט שיבוא להפתיע אותי בבית הספר. בבקשה'. אז שגיא, שתדע שאנחנו מחכות לך כל יום, מתגעגעות אליך כל כך, ורוצות שתחזור הביתה בלי להודיע. עוד היום".

"החיים שלנו בשנה האחרונה הם יחד עם שגיא בשבי. מה זה אומר להיות איתו בשבי? זה אומר שכל שנייה ביום אתה מפחד מהמוות"

11.10.2024 ˆ ידיעות הנגב 38