נגב 12.5.23

‰ אלה הם רק חלק חרדות קשות ‰ הרטבה חוזרת של ילדים בגיל הרך‰ תלות בהורים ‰ וחשש לצאת מהבית מהסימפטומים אותם חווים ילדים שמתגוררים בנגב ובעוטף בעקבות סבבי לחימה ‰ במרכזי החוסן מדווחים על עלייה משמעותית בפניות לאורך כל ימות השנה ובעיקר עם קבלת המידע הראשוני על מבצע צבאי ‰ מעין פרנקל, מנהלת מרכז חוסן בשדות נגב: "יש כאלה שחשים רגשי אשם על כך שהם מגדלים את ילדיהם בעוטף עזה" פוחדים, דרוכים ומסתגרים השלכות המציאות הביטחונית על תושבי העוטף:

מבצע "מגן וחץ"

לחימה, אנחנו מעודדים אותה כיצד להת־ נהל במציאות כזו. כאשר נערכים היטב, אז גם הילדים סופגים זאת ויכולים לצלוח את הימים האלה טוב יותר". להרגיע ולהירגע שבעה מרכזי חוסן פועלים במרחב הנגב, בהם במועצות האזוריות אשכול, שדות נגב, שער הנגב, חוף אשקלון וכן בשדרות ובאש־ קלון. מרכז חוסן נוסף פועל ומשרת את תו־ שבי אופקים, נתיבות והמועצות האזוריות בני שמעון ומרחבים. קרין קביטקה, מנהלת מרכזי החוסן במ־ רחב הנגב מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה, מציינת כי "בחצי השנה האחרונה אנחנו, למעשה, בסוג של מצב חירום מת־ משך. אנחנו עדים לעלייה במספר הפניות בתקופה הזו, ולעומסים גדולים על היחידות הקליניות שלנו. מדובר במאות פניות בחו־ דש בשבעת מרכזי החוסן שפועלים באזור הנגב". מציאות לא פשוטה? "נכון. מטופלים חוזרים אלינו בחודשים האחרונים לאחר שכבר טופלו אצלנו בעבר. אנחנו מניחים, לאור ניסיון העבר, ששיעור שרית סעד, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול: "מרכז החוסן ממפה את צרכי התושבים, ובהתאם לכך, הוא נערך לתת מענים רלוונטיים. כרגע אנחנו מזהים שהדריכות גבוהה לקראת ההמשך" הפונים אלינו יגדל לאחר שאנשים יעשו לעצמם הערכת מצב בעקבות סבב הלחי־ מה האחרון, וכעבור ימים אחדים הם ישובו אלינו". יש מצב לאפיין את הפונים למרכזי החו־ סן? "אנחנו רואים פניות של תושבים שמב־ קשים כלים להתמודדות עם המצב. מדובר בעיקר בהורים צעירים לילדים קטנים שמ־ בקשים להרגיע את ילדיהם ולהירגע בע־ צמם. אנחנו ערוכים לתת מענה למצוקות האלה על ידי אנשי המקצוע שמאיישים את מרכזי החוסן. העלייה בשיעור הפניות היא בעיקר בקרב הורים וילדים. המבוגרים פי־ תחו יכולת של התמודדות במהלך השנים והם פחות נעזרים בשירותים שלנו". "מרכזי החוסן", מסכמת קרין קביטקה, "נותנים מענה במשך כל השנה סביב השעון ומתמודדים עם מציאות מורכבת של מתן מענה לקהילה בה הם חיים. מציאות כזו כמו שחווינו השבוע היא בעצם הקדימון לפעי־ לות שעוד נחווה ביום שאחרי".

עודד בר־מאיר

הלחימה השבוע ברצועת עזה והכ־ רזת פיקוד העורף על "מצב מיוחד" תוך הנחיית תושבי עוטף עזה,

המחייבות להימצא בסמוך למרחבים מוג־ נים, ומציאות של שקט מתוח ודריכות שיא לקראת תגובה של ארגוני הטרור ברצועת עזה על חיסולם הממוקד של שלושה מבכירי הג'יהאד האיסלאמי, שוב עשתה את שלה, כאשר פעילות מרכזי החוסן בעוטף עזה נכנסה למתכונת חירום, כבכל סבב לחימה באזור. "מרכז החוסן באשכול", סיפרה השבוע ל"ידיעות הנגב" שרית סעד, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול, "עבר בע־ קבות המבצע למתכונת עבודה בחירום. הפ־ לצרכי התושבים בסוגיות 24/7 עלנו קו חם הנוגעות להתמודדות אוכלוסייה עם המצב. במקביל, אנחנו יוזמים מפגשים באמצעות ה'זום' עם מנחים של מרכז החוסן, המיועדים להורים כדי להעניק להם כלים להתמודדות מיטבית ותיווך המציאות לילדיהם. מרכז החוסן ממפה את צרכי התושבים, ובהתאם לכך, הוא נערך לתת מענים רלוונטיים. כרגע אנחנו מזהים שהדריכות גבוהה לק־ ראת ההמשך". מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול הוסיפה וציינה, כי "בחודשים האח־ רונים, בכלל, ובשבועות האחרונים, בפרט, נרשמה עלייה במספר הפניות למרכז החוסן. עיקר הפניות הן של תושבים שזקוקים לכ־ לים להתמודדות מיטבית עבורם ועבור בני משפחתם". פניות רבות גם במרכז החוסן במועצה האזורית שדות נגב נרשמה עלייה במספר הפניות. "מחו־ דש נובמבר האחרון", מציינת מעין פרנקל, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית שדות נגב, "אנחנו רואים עלייה תלולה במספר

צילום: דוברות אשכול, פרטיים | מרכז חוסן באשכול. עלייה משמעותית בפניות

הפניות אלינו, למעשה הכפלנו את מספר הפניות בהשוואה לחודשים קודם לכן, וזה מגיע לשיעור של כמה עשרות פניות מדי חודש בתקופה האחרונה". כיצד בעצם נערכים במרכז החוסן במ־ ציאות כזו? "בחירום, תפקידנו הוא לתת מענה רגשי לתושבים הנתקפים בחרדות בעקבות המצב הביטחוני. אנחנו גם אחראים לליווי צוותי החירום ביישובי המועצה (צוותי צח"י) ואת עובדי המועצה עצמה. יש לנו עשייה רבה. גל הפניות הגדול מגיע בדרך כלל ביום שאחרי והשבוע שאחרי. אלה הם הימים הכי קשים. אנחנו צופים שכך גם יהיה לאחר המבצע הנוכחי". במה מתבטאות אותן פניות למרכז החו־ סן? "בעיקר מדובר על חרדות שנובעות מהמ־ ציאות הביטחונית. החרדות האלה הן נחלת כל הגילאים ומופיעות בכל חתך חברתי ובכל מגדר. זה בא לידי ביטוי, למשל, בהרטבה חו־ זרת של ילדים בגיל הרך, ובנסיגה תפקודית של ילדים ובהישגים ההתפתחותיים שלהם. יש גם פניות של הורים על רקע מציאות שילדיהם, שהיו עצמאיים, הפכו לתלותיים יותר, וכאלה שמפחדים לצאת מהבית. לגבי מבוגרים, הפניות הן בעיקר על רקע של חר־ דות ודיכאון כתוצאה מהמציאות הביטחונית. יש כאלה שחשים רגשי אשם על כך שהם מג־ דלים את ילדיהם בעוטף עזה, בו חיים התו־ שבים מהסלמה להסלמה. בקרב האוכלוסייה המבוגרת שפונה אלינו אנחנו גם מבחינים בתופעות של הסתגרות ודריכות יתר. אלה הן תגובות טבעיות למצב, אבל ברור לנו שיש כאן תחושה של איום קיומי". חוסן קהילתי "עם זאת", מבהירה מעין פרנקל, "חשוב

לזכור שמרבית התושבים אצלנו מפגינים חוסן אישי וקהילתי. מרבית הפניות אלי־ נו הן של ילדים ונערים. שיעור המבוגרים הפונה אלינו הוא נמוך יותר". עצם יציאתם של תושבים מהאזור לה־ פגה במרכז ובצפון הארץ, שעות אחדות לאחר שהחל השבוע מבצע "מגן וחץ", לא מעיד על סדקים בחוסן האישי והקהילתי? "אנחנו מעודדים הפגות ויציאה מהאזור כדי להתאוורר ולהתרענן בעת הסלמה ביטחונית לכל מי שמרגיש שכך הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם המצב, וגם לש־ מור על עצמו. זה המסר שלנו. יש, למשל, יישובים שנכללים בתוכנית 'משב רוח', שמרבית תושביהם יצאו להפגה השבוע עד יעבור זעם. בשאר היישובים אצלנו לא נר־ שמה נהירה החוצה. כאשר משפחה בוחרת להישאר ביישוב מגוריה בתקופה כזו של

קרין קביטקה, מנהלת מרכזי החוסן במרחב הנגב מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה: "בחצי השנה האחרונה אנחנו, למעשה, בסוג של מצב חירום מתמשך. אנחנו עדים לעלייה במספר הפניות בתקופה הזו, ולעומסים גדולים על היחידות הקליניות שלנו"

מעין פרנקל, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית שדות נגב: "אנחנו רואים עלייה תלולה במספר הפניות אלינו, למעשה הכפלנו את מספר הפניות בהשוואה לחודשים קודם לכן, וזה מגיע לשיעור של כמה עשרות פניות מדי חודש בתקופה האחרונה"

12.5.2023 ˆ ידיעות הנגב 18