נגב 12.5.23

יצוין יום האחות הבינלאומי ואנחנו פה כדי להוקיר אותם 12.5- ב ואת עבודתם המסורה למען האחר יש על מי לסמוך!

- בשיתוף כללית מחוז דרום -

בריאות הציבור. השנה במסגרת יום האחים והאחיות נפנה זרקור לעשייתם וסיפוריהם של אחים ואחיות מומחים קלינית. אחים ואחיות אשר עברו הכשרה מיוחדת המשלבת לימודי סיעוד ורפואה והם בעלי סמכויות רחבות למתן מרשמים, מתן ייעוציים ועוד, בתחומים שונים בכירורגיה, גריאטריה, טיפול בקהילה, טיפול פליאטיבי ועוד.

האחים והאחיות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות בישראל. הם . בשנים 120 מלווים אותנו בכל שלב במעגל החיים – מלידה ועד האחרונות המקצוע משנה את פניו וכולל מסלולי קריירה המשלבים יכולות קליניות ניהולית לצד עשיה מקצועית עשירה במרפאות הקהילה, בבתי החולים, בתחנות טיפת החלב ובפעילות לקידום

התרבות והמנהגים " שקיימים אצלנו מעודדים סוכרת" מלאק עוברה- אבו עסל נשואה ואמא לשלושה ילדים מתגוררת ברהט, עשתה מהפיכה בחברה הבדואית בכל הנוגע לסוכרת, היא עובדת במרפאת סוכרת מחוזית ברהט, במרפאת אחות מומחית בסוכרת בכסייפה ועובדת כרפרנטית מנהלת נגב דרומי

תרופתי ולא אינסולין. יש עוד מטופל עם אותו סיפור בדיוק אך במקום משקה אנרגיה, גיליתי שהוא שותה מדי בוקר ליטר של חלב נאקה כי הוא חשב שזה בריא ולמעשה מדובר במשקה עתיר סוכר. גם הוא הפסיק עם שתיית החלב והמדדים שלו השתפרו בצורה משמעותית". ספרי על התגובות שאת מקבלת ששומעים "תמיד שאת אחות מומחית בטיפול בסוכרת: אמרו לי 'לסבתה שלי הייתה סוכרת והיא חיה ', עכשיו מבינים יותר ומתייעצים 100 עד גיל איתי לגבי תזונה". "להדריך, לכוון מה את הכי אוהבת בעבודה? ולייעץ. אני מתייחסת למטופל כשלם ולא רק כחולה סוכרת. הצד הנפשי הוא חשוב מאוד בטיפול וניהול על מחלת הסוכרת". מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל? "למדתי גם גמילה מעישון ואני מאוד מעודדת גמילה מעישון במיוחד חולה סוכרת, יש לי מטופל שבכל פעם שהוא פוגש אותי הוא אומר לי "בזכותך הפסקתי לעשן" וזה מאוד מרגש אותי". התפיסה הכי שגויה של אנשים לגבי סוכרת: "חושבים שסוכרת היא מחלה תורשתית ולא מבינים שמדובר במחלה שנגרמת מסיבות שונות". "כיום בסיעוד למה את ממליצה ללמוד סיעוד? יש הרבה התמחויות ואפשר להתמקצע בתחום מעניין ויעיל".

בסיעוד ואחרי זה קורס על בסיסי בסוכרת סיימתי התמחות 2019- בבית חולים מאיר, ב בסוכרת באוני' תל אביב. אני מומחית קלינית בסוכרת בכל המגזר הבדואי". תני דוגמאות לחוסר מודעות שיש בחברה הבדואית לסוכרת. "התרבות והמנהגים שקיימים אצלנו מעודדים סוכרת, לדוגמא: בחודש האחרון חגגנו את הרמדאן, בסוף היום אוכלים ונהוג גם לאכול הרבה מאוד מתוקים, בהכנת תה למשפחה תמיד שמים סוכר בכמויות גדולות, וכך כולם צריכים לשתות תה ממותק, את המאכלים שלנו כמו מקלובה מגישים בצלחות ענקיות ואז לוקחים עוד ועוד תוספות. אין מודעות לאוכל ולשתייה הממותקת. עם מדדים של סוכרים 51 הגיע אלי מטופל בן מאוד גבוהים, ההמלצה הייתה להתחיל לקחת אינסולין באופן אינטנסיבי (בכל ארוחה), לפני ההדרכה על האינסולין שוחחתי איתו. שאלתי אותו לגבי אורח החיים שלו, מה התברר? כל יום פחיות של משקה אנרגיה, והוא 4-3 הוא שותה עוד מספר לי שבמכונית שלו יש ארגז שלם באוטו שהרגע הוא קנה. אמרתי לו בוא נעשה ניסוי למשך שבועיים בהם אתה לא שותה כלום מלבד מים. לאחר שבועיים המטופל חזר עם בדיקות סוכר עדכניות וראינו שיפור ניכר בערכי סוכר, כמובן שהטיפול בו השתנה לטיפול באופן מלא, הקשר האישי נוצר עם משפחת המטופל. יש משפחה שאת זוכרת באופן מיוחד? "יש שתיים- הייתה לי מטופלת קשישה עם דמנציה מתקדמת שהבנות שלה טיפלו בה ממש במסירות נפש למרות כל הקשיים של המחלה שזה לא פשוט בכלל. הטיפול היוצא דופן שלהן צרוב בזכרוני, והייתה גם משפחה של מטופלת שלי שהודו לי בהתרגשות על כך שהייתי איתם גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה רגשית ונתתי להם כלים להמשך התמודדות. נרמלתי להם את הקושי". ספרי על התגובות שאת מקבלת ששומעים "אומרים לי שאני משלבת את שאת אחות: המקצועיות והרגש ביחד". "היתרונות למה את ממליצה ללמוד סיעוד? של המקצוע רבים, קודם כל יש סיפוק אישי וזה סיפוק מאוד רחב, דבר שני המקצוע הזה נוגע בהמון תחומים ויש מקומות רבים שאפשר להשתלב בהם החל מרפואה דחופה עד לגריאטריה, הטווח רחב וכל אחד יכול למצוא ולגוון וגם תמיד יש פרנסה".

"במהלך העבודה שלי בקהילה ראיתי את חוסר המודעות שיש בחברה שלי לגבי סוכרת והרגשתי

שליחות לעשות שינוי" אומרת מלאק עוברה אבו עסל שהחלה את דרכה המקצועית בעבודה עם חולי סרטן סופיים בהוספיס ברהט. "אבל כשראיתי את התחלואה של הסוכרת ברהט, הנושא בער בי ועניין אותי ללמוד את התחום, לכן למדתי תואר שני

"אומרים לי שאני משלבת מקצועיות ורגש" ) נשואה ואמא 41( יוליה פרז לשלושה ילדים, מתגוררת בקיבוץ שדה בוקר, יוליה מעניקה ייעוץ גריאטרי במקומות מרוחקים גיאוגרפית ולעיתים מלווה את החולים הדמנטיים עד לסוף דרכם

את איכות החיים שלנו" מספרת פרז, השינוי הגאוגרפי השפיע גם על הקריירה "אני בעלת תואר ראשון בסיעוד בשילוב שנים כפרמדיקית 4 עם פרמדיקים, עבדתי במד"א, ובטיפול נמרץ לב בבית חולים "וולפסון" בהמשך עשיתי תואר שני במנהל מערכות בריאות וקורס על בסיסי בטיפול נמרץ, כשעברנו לדרום עבדתי במרפאה קהילתית, ואז הציעו לי לצאת ללימודים 2020 של אחות מומחית בגריאטריה. משנת אני עובדת בתפקיד הזה בכללית ובעיקר עם מרותקי בית". מאיפה הגיע השינוי? "מתחילת דרכי הכרתי רפואה דחופה, כמה שיותר מהר להתערב ולהעביר את המטופל לבית חולים, ברגע שעבדתי במרפאות בקהילה הבנתי שהמקום של המטופלים המבוגרים הוא בבית ולא בבית חולים או במסגרות דומות. המקצוע נותן לי את הכלים והידע לתת את המענה לאותם קשישים בתוך הבית הנוח והמוכר שלהם". מאחר ורוב מטופליה של פרז לא מתקשרים

לפני שבע שנים עם לידתו של בנה הבכור, יוליה פרז ובעלה החליטו לעשות שינוי וממגורים

בעיר הגדולה ראשון לציון הם העתיקו את ביתם לקיבוץ שדה בוקר. "החלטנו לשפר

ידיעות הנגב ˆ 12.5.2023 29