נגב 12.7.24

מתוך הקברט "ברבור שחור" של תיאטרון | דימונה צילום: שרבן לופו

נעמה שפירא: "אנחנו כל הזמן עושים תרבות. זה מה שמדהים באומנות. אמן יוצר משום שהוא חייב ליצור. יש לנו מזל כשראש העיר, בני ביטון, תומך בנו ומאמין בנו. יש לנו גם מנכ"ל חדש ומשגע, עמרי לובל־אמסטרדם, צעיר נמרץ ומוכשר ונחוש להצעיד אותנו קדימה למרות כל הקשיים"

מאיר – עודד בר צילומים פרטיים

"ככה אמרת, שציפית , שידעת 7.10 ־ ל שיקרה מה שקרה. אה, זה. נו, בגלל הברבור. מה קשור ברבור לשבעה באוקטובר?

דיאלוג חריף ואבסורדי בין ראש מועצה ‰ מהעוטף למי שמחליט מטעם המדינה שחקניות מופיעות עם שפם כדי לשקף את רצונן לשרת ביחידות לוחמות פרסומת לנוזל כביסה ‰ כמו הגברים אלה הם רק חלק ‰ שמוחק כל טראומה מהסצנות בקברט "ברבור שחור" שיצרו המנהל האומנותי של תיאטרון דימונה, אורי וידיסלבסקי, ובת זוגו, השחקנית והדרמטורגית נעמה שפירא, שעולה בראיון משותף ‰ בימים אלה על הבמות הם מדברים על ההלם שתקף אותם על ההחלטה ליצור ‰ בשבעה באוקטובר קברט סאטירי אודות האבסורדיות ועל שיתוף ‰ של המציאות הישראלית הפעולה ביניהם בעיר הדרומית חייבים להגיב על הטירוף

אני אגיד לך מה הוא קשור. אם כל החיים חשבנו שאין דבר כזה ברבור שחור והסתבר שדווקא יש, אז בוודאי גם בדברים אחרים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה יכול או לא יכול לקרות, אבל בעצם אנחנו לא". (מתוך הקברט "ברבור שחור") ‰ בשבת שחורה של השביעי באוקטובר שהו אורי וידיסלבסקי, המנהל האומ־ נותי של תיאטרון דימונה, ובת זוגו, השחקנית והדרמטורגית נעמה שפי־ רא, בביתם שבדימונה. שום דבר לא הכין אותם, כמו את כולנו, למה שיקרה בהמשך לרצף האזעקות שהעיר אותם משנתם. "היינו אז בבית", נזכר אורי וידיסלב־ סקי, "התעוררנו מהאזעקות שלא פסקו. מה שקרה אז, הפך להיות המוטיב של חיינו כיום". שנה, 35 נעמה שפירא, בת זוגו מזה מציינת כי "עבורנו זה היה סוג של הלם. בהתחלה היינו מכונסים בבית, ולאט לאט, לאחר שעברנו את שלב ההלם, התחלנו בפעילות התנדבותית במסג־ רת התיאטרון כדי להשתלט על תחושת חוסר האונים שאפפה אותנו". כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח? וידיסלבסקי: "כבר ביום הרביעי למ־ לחמה קיימנו פעילות יצירתית עם הקהילה, מה שנקרא פעילות הפגה. כל יום העלינו הצגות לילדים, והקמנו בר־ חבת הכניסה לתיאטרון מיצג של מסי־ בת ה'נובה' ושל החטופים". המדינה כשלה מעבר לפעילות הקהילתית, כבר למ־ חרת פרוץ המלחמה, אורי וידיסלבסקי החל לכתוב את הקברט המוזיקלי והסא־ טירי "ברבור שחור" אודות האבסורדיות של המציאות הישראלית, כהגדרתו,

שניחתה עלינו בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. מבחינתו, האימרה "שהתותחים רו־ עמים, המוזות שותקות", לא רלוונ־ טית במציאות המטורפת והמטורללת שאופפת אותנו בתשעת החודשים האח־ רונים. כוונת הקברט, הם מציינים, היא לנער את מעטה הנירמול מעל כולנו, לאלץ אותנו להתבונן באבסורדיות של המ־ ציאות שאנחנו חיים בה, ולהודות בטי־ רוף שאופף אותנו מתוך אמונה שאנחנו מוכרחים לנקוט עמדה, כשלאורך הק־ ברט שזורה דמותה של המדינה המו־ צגת כמי שכשלה במשימתה העליונה וממשיכה להתפתל, לפשל ולהתחמק מאחריות, מאז ועד עתה. "אורי החל אז לכתוב", מספרת נעמה שפירא, "כי כך הוא מעבד חוויות. אני באותו שלב לא הייתי מסוגלת לבטא את עצמי. הגענו למשהו בסיסי וגולמי של מערכונים ושירים. הבאנו את החומר הזה לקריאה לשחקני התיאטרון ולצוות שלנו. עם סיום הקריאה אספתי את הט־

12.7.2024 ˆ ידיעות הנגב 28