נגב 12.7.24

לא רק ברבור לבן וידיסלבסקי מסביר מה עומד מא־ חורי שם הקברט "ברבור שחור". "יש תיאוריה כלכלית, לפיה מה שלא ידוע ולא צפוי, זה מה שמנהל את העולם. לק־ חנו את השם הזה כדי לציין את העובדה שלא ציפינו ולא צפינו את מה שקרה בשביעי באוקטובר, למרות שמה שקרה ידענו שזה קיים. הקונספציה לפיה יש רק ברבורים לבנים קרסה באותה שבת שחורה, והתברר לכולנו שיש גם ברבור שחור. המחשבה שלא יקרה משהו שהוא לא קיים היא מחשבה לא אחראית". מן הסתם יהיו גם כאלה שירימו גבה נוכח העלאת קברט סאטירי מוזיקלי דווקא בתקופה קשה שכזו. לאורי ולנע־ מה יש תשובה לסוגיה הזו. "אין לי כוח לעסוק בזה", אומר וידי־ סלבסקי, "יהיו אנשים שיחשבו שאסור להעלות יצירה כזו בימים כאלה, ויהיו כאלה שיגיבו בדיוק ההיפך. בסופו של דבר, תפקידנו הוא לשאול שאלות. את התשובות צריך לתת הקהל שצופה בהצגה. אנחנו מגרים את החשיבה של הקהל. אין כאן אג'נדה פוליטית. עבו־ רנו, מדינה זו מערכת שלמה שצריכה לדאוג לאזרחיה". לדברי שפירא, "אנחנו לא באים לחנך. אנחנו מציבים מראה מגדילה, מותחים את המציאות ומראים צדדים שלה באופן מוגזם ומעוות לצורך אמירה כלשהי כדי שכולנו נביט ונראה לאן כל זה מוליך אותנו". תעודת כבוד לעיר מזה שמונה שנים יוצרים אורי וידי־ סלבסקי ונעמה שפירא תרבות בדימו־ נה. מעבר לעשייתו רבת השנים בתחום התיאטרון, וידיסלבסקי נצרב בזיכרון הלאומי כמי שהלחין את השיר "אנחנו " למילים שכתב 73 הילדים של חורף שמואל הספרי. עד כמה ניתן בימים כאלה ליצור ולצרוך תרבות, בכלל, ובדימונה, בפרט? וידיסלבסקי: "אנחנו כל הזמן פועלים גם בתוך הקהילה וגם מחוצה לה. אנח־ נו לא עוצרים. לפני כחצי שנה הפכנו להיות תיאטרון רפורטוארי קטן. נכ־ נסנו לליגה של הגדולים. דימונה היא עיר לא גדולה, אבל כשהתיאטרון שלה מוכר כתיאטרון רפרטוארי, אז זו תעו־ דת כבוד גם לעיר וגם לתיאטרון. אנחנו צומחים בתוך הקהילה, בה אנחנו חיים". נעמה שפירא: "אנחנו כל הזמן עושים תרבות. זה מה שמדהים באומנות. אמן יוצר משום שהוא חייב ליצור. יש לנו מזל כשראש העיר, בני ביטון, תומך בנו ומאמין בנו. יש לנו גם מנכ"ל חדש ומשגע, עמרי לובל־אמסטרדם, צעיר נמרץ ומוכשר ונחוש להצעיד אותנו קדימה למרות כל הקשיים".

אורי וידיסלבסקי: "יש תיאוריה כלכלית, לפיה מה שלא ידוע ולא צפוי, זה מה שמנהל את העולם. לקחנו את השם הזה כדי לציין את העובדה שלא ציפינו ולא צפינו את מה שקרה בשביעי באוקטובר, למרות שמה שקרה ידענו שזה קיים"

אורי וידיסלבסקי בתיאטרון דימונה. מאמין ביצירה המקומית צילום: הרצל יוסף |

לא מדגדג לכם באצבעות ליצור במ־ רכז הארץ, לב התרבות הישראלית? שפירא: "באנו ממרכז הארץ לדימו־ נה. אורי הגיע לכאן לפני שמונה שנים ואני הגעתי לדימונה לפני חמש שנים. אנחנו יודעים מה זה מרכז הארץ. עשי־ נו את הדרך ההפוכה. הצלחנו במרכז והגענו לדימונה. זו הגשמה רחבה יותר מבחינתנו ממה שחווינו במרכז הארץ. לא יכול להיות שאנשים יצרכו כאן תרבות ממרכז הארץ שהיא לא תמיד רלוונטית ולא מדברת אליהם. אנחנו מאמינים ביצירה המקומית. במרכז אתה יכול להצליח, אבל קשה מאוד להשפיע. ליצור מתוך המקום זו משימה מסקרנת ומכובדת. כאן אנחנו יוצרים ומשקפים את מה שקורה פה וגם משפיעים על מה שקורה כאן". וידיסלבסקי: "להיות כאן וליצור כאן זו משימה קדושה מבחינתי. אין דבר חשוב יותר מאשר להגיע לכאן וליצור פה עם כל הניסיון שלנו. אנחנו מאמינים שאפשר לעשות כאן משהו חיוני יותר מאשר במרכז הארץ". מה התוכניות לעתיד? וידיסלבסקי: "כנראה שבעתיד, באיזו שהיא נקודת זמן, נעמה ואני נמשיך במסענו לתחנה הבאה. מה שיישאר כאן זה תיאטרון רפרטוארי מקומי. כולם, חוץ מאיתנו, הם במקור דימונאים ואנ־ שי נגב שהתגבשו כאן לאורך השנים". שפירא: "בחיים לא תיכננו. התנועה והשינוי תמיד מגיעים מקריאה פנימית ואז משנים את המציאות בהתאם לצורך הפנימי שלנו. כרגע, הצורך שלנו הוא להיות כאן ולעשות את הדברים שאנחנו עושים. הקברט 'ברבור שחור' הוא מי־ מוש מדויק של הסיבה שבגללה אנחנו כאן והאופן שבו אנו רוצים להשפיע". "נתקוטט, נריב בקול גדול,

קברט בתקופת מלחמה אורי וידיסלבסקי סבור שאין להשוות בין "ברבור שחור" ל"מלכת האמבטיה", רביו סאטירי מאת המחזאי חנוך לוין, שעורר סערה בעיצומה של מלחמת ההתשה העלאת הקברט הסאטירי "ברבור שחור" בתיאטרון דימונה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" מחזירה אותנו ל"מלכת האמבטיה", רביו סאטי־ רי מאת המחזאי חנוך לוין, שעלה על במת תיאטרון "הקאמרי" בחודש בעיצומה של מלחמת ההתשה, כשלוש שנים לאחר מלחמת 1970 אפריל ששת הימים. אותו רביו סאטירי עסק אז במצב הפוליטי במדינה בימים שלאחר מלח־ שנים, תוך ביקורת נוקבת על זחיחות הדעת, 57 מת ששת הימים, לפני שמבחינתו של חנוך לוין, איפיינה את המדינה באותה תקופה שלאחר הניצחון על מדינות ערב. ההצגה הזו עוררה סערה ציבורית, ולאחר כחו־ דש וחצי היא ירדה מהבמה. לדברי אורי וידיסלבסקי, "אין להשוות בין המופע ההוא לבין הקברט שלנו. 'מלכת האמבטיה' היה קברט פוליטי. אנחנו לא עוסקים ב'ברבור שחור' מנקודת מבט פוליטית. היום הקברט נשען על שפה של רשתות שנה. 50 חברתיות. אנחנו היום יותר בעולם תזזיתי מאשר לפני יותר מ־ חנוך לוין חי בתקופה אחרת. יהיו כאלה שישוו בין שני הקברטים לטוב ולרע. אנחנו גאים ביצירה שלנו. לתחושתי, זו היצירה הטובה ביותר שיצאה מתחת ידיי, המדויקת ביותר והשלמה ביותר. היא גם כואבת וגם מקלה עליך".

חייבים להגיב על הטירוף

משתתפי הקברט. צילום: | צחוק ועצב שרבן לופו

כל דעה שונה נשלול. נרסק כל רמז לאחווה, נהרוג את התקווה. העולם כולו נגדנו, ואנחנו לא פחות.

"חייבים להגיב על נעמה שפירא: הטירוף, על המציאות המטורללת שאנחנו נמצאים בה בחודשים האחרונים. אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך הצלחנו ליצור משהו שנע על הספקטרום שנע בין צחוק משוגע לבין חנק. בבת אחת אתה צוחק ונשנק מבכי. זה גם נורא מצחיק וגם לא"

אילו רק מצאנו דרך את הקרע לאחות". (מתוך הקברט "ברבור שחור") ‰

12.7.2024 ˆ ידיעות הנגב 30