נגב 13.05.22

בוחרת בחיים ) נפטר מלוקמיה והוא 46( לפני כחמש שנים בנה של ספירה אוסקר למרות הכאב הבלתי נתפס, כחצי שנה אחרי מותו, היא ‰ 11 רק בן לרגל יום האחות הבינלאומי היא ‰ החלה לימודי הסבה לסיעוד מדברת על החלטתה לעבוד כאחות במחלקה ההמטו־אונקולוגית ועל סיפורה האישי הכואב שמסייע ‰ במרכז הרפואי "סורוקה" "אני מרגישה שאני ‰ לה להבין מה עובר על משפחות המטופלים עוזרת לאחרים כמו שעזרו לבן שלי"

עודד בר־מאיר / / צילום: הרצל י וסף

"יש הרבה רגעים בעבודה שאני עומדת ליד מיטה של חולה ונזכרת בסיפור האישי שלי, אבל בסופו של דבר אני מרגישה שלמה עם הבחירה שלי"

,)46( כשספירה אוסקר אחות במחלקה ההמטו־אונקולוגית במרכז לגאסי הריטאג' לאונקולוגיה בבית החולים "סורוקה", עומדת ליד מיטתו של חולה סרטן ומטפלת בו במסירות, היא לא יכולה שלא להיזכר בסיפור האישי והכואב שלה. לפני כחמש שנים איבדה אוסקר את בנה אביעד שנפטר מלוקמיה (סרטן . למרות הכאב 11 הדם) והוא רק בן העצום על אובדן הבן, ספירה אוסקר אספה את השברים והחליטה לעשות הסבת מקצוע מתחום מערכות המידע ולהיות אחות מוסמכת במרכז הרפואי "סורוקה" כשיעדה היה להיות חלק מצוות המחלקה ההמטולוגית. "ידעתי מראש, כשאני הולכת ללימודי סיעוד במסלול של הסבה, שהיעד שלי הוא תחום האונקולוגיה, וזאת מתוך ההיכ ־ רות והניסיון האישי שלי בתקופת מחלתו של בני המנוח", היא מספרת. לרגל יום האחות הבינלאומי אוסקר חושפת את סיפורה האישי שהוביל אותה בעשור הרביעי לחייה לעזוב את תחום מערכות המידע שעבדה בו, לעשות הסבה לסיעוד ולהיות אחות בבית חולים. "רציתי לתת מעצמי" , כשבנה אביעד היה 2014 בשנת בן שמונה, הוא חלה בלוקמיה. שלוש שנים וחצי נלחם במחלה הקשה עד שנפטר. כחצי שנה אחרי שאיבדה את

בסופו של דבר אני מרגישה שלמה עם הבחירה שלי. לכל מטופל יש את הסי ־ פור שלו, סיפורים נוגעים ללב. כאשר יש הצלחות בטיפולים זה משמח. וכא ־ שר יש בשורות רעות וקשות, כמובן שזה מאוד מצער ומעציב". כמו משפחה עבודתן של האחיות והאחים אינה קלה כלל: הם עובדים מסביב הש ־ עון, במשמרות יום ומשמרות לילה, בכל ימות השנה. "העבודה היא מאוד אינטנסיבית", מספרת אוסקר, "אבל אנחנו מרגישים שאנחנו עושים עבו ־ דת צוות, עבודה משותפת שנעשית ברגישות ואמפתיה למטופלים. אני עכשיו בצד השני ובמקום אחר, אבל לרגע לא שוכחת את העבר שלי בת ־ קופה שהבן שלי היה מאושפז והת ־ מודד עם מחלתו. הצוות הרפואי היה אז כמו משפחה אחת גדולה וכך אני מרגישה גם כיום, כשאני חלק מאותו צוות במחלקה. אני מרגישה שיש לי זכות להיות חלק מהמשפחה הגדולה הזו". יש תובנות בעקבות הצעד שעשית?

המאבק לחיים ועל השאיפה לזכות בשבב של בשורה טובה. רציתי לתת מעצמי". לימודי ההסבה לסיעוד נמשכו שנ ־ תיים וחצי. "היה לי חשוב להעסיק את עצמי וללמוד תחום שאני אוהבת", היא מציינת. "אני מאוד שמחה שע ־ שיתי את הצעד הזה. אף פעם לא מאוחר. יש שלב בחיים שאתה רוצה לעשות בשביל עצמך, ועל הדרך גם לסייע לאחרים. הבחירה שלי הייתה לתת מעצמי עד כמה שאפשר". למה בחרת להיות דווקא אחות בתחום האונקולוגיה? "זה היה היעד שלי כשהלכתי ללמוד. את התחום הזה חוויתי על בשרי מהר ־ גע שאבחנו את המחלה אצל הבן שלי ועד מותו. זה לא קל. אני כבר שנה וחצי אחות במחלקת המטולוגיה ואני נחשפת למקרים קשים. יש הרבה רגעים בעבודה שאני עומדת ליד מיטה של חולה ונזכרת בסיפור האישי שלי, אבל

בנה החליטה אוסקר, נשואה ואם לש ־ לושה ילדים, תושבת דימונה, לקום ולאסוף את השברים ולבחור בחיים. "הבן שלנו עבר אז תקופות קשות של אשפוזים בבית החולים. זו גם הת ־ מודדות מאוד קשה לטפל בילד חולה. הצוות הסיעודי בבית החולים מאוד עזר לנו במהלך האשפוזים. ראיתי את העבודה שלהם במהלך כל התקופה הזו. היו אלה תקופות קשות ותקופות קשות עוד יותר". איך מתמודדים עם מציאות כזו? "מדובר היה בהתמודדות יומיומית. הרופאים לא הסתירו מאיתנו את מצבו. המצב הדרדר, אך אנחנו היינו מלאי תקווה. עד הרגע האחרון קיוויתי לנס. זה מה שהחזיק אותי. הסוף היה קשה. אני מתנחמת בזה שאביעד כבר לא סובל יותר. זו צלקת לכל החיים. המשפחה, הבעל, הילדים בבית הם בעצם המשענת ונותנים לי את המוטיבציה לקום בבוקר ולהמשיך הלאה". החלטה לא פשוטה.

"החלטתי לקום ולאסוף את השברים כדי לעזור לאחרים. החלטתי לתת מעצמי. את מה שלא הצלחנו לתת לבן שלנו, החלטתי לתת לאחרים. הבנתי שאני רוצה להיות שם איתם. אני יודעת מה עובר על משפחות המטופלים. אני יודעת מהן ההתמודדויות על

"אני עכשיו בצד השני ובמקום אחר, אבל לרגע לא שוכחת את העבר שלי בתקופה שהבן שלי היה מאושפז והתמודד עם מחלתו. הצוות הרפואי היה אז כמו משפחה אחת גדולה, וכך אני מרגישה גם כיום, כשאני חלק מאותו צוות במחלקה"

"אני מבינה מה עובר על משפחות המטופלים. כל יום שעובר לא חוזר. אני דוגלת בכך שיש לנצל כל רגע וכל יום. העיסוק שלי נותן לי את הכוחות לעשות למען האחרים ולהיות איתם

13.5.2022 ˆ ידיעות הנגב 50