נגב 13.10.23

מדינה במלחמה זווית אישית

חיילים סמוך לקיבוץ רעים. מעמיסים גופות על המשאית

"מקדשי המוות הפתיעו אותנו, אבל הם אינם מבינים עד כמה חפצי חיים אנחנו, מהי נחישות ושאין לנו ארץ אחרת. שלב התחקירים יגיע בהמשך"

"בהתכתבות האחרונה שלי בוואטסאפ עם דביר הוא כתב לי שיש בקיבוץ בלגן גדול וכי יש ירי כבד בקיבוץ. דקות ספורות לאחר מכן כתבה לי בתי דריה כי אבא נרצח"

ציין השבוע את יום . ד"ר נצח 50־ הולדתו ה צילום פרטי | פרביאש

"משתוקקת לפגוש אותם ולהחזיק אותם". רעות צילום פרטי | קרפ

שנה 50 אחרי ד"ר נצח פרביאש, מנהל פארק קרסו למדע, ‰ בשמירה על יישובו 50־ ציין את יום הולדתו ה "בדיוק המקום שבו אני צריך להיות" שנה, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נולדתי. אבא שלי ז"ל, שעבר 50 "בדיוק לפני עם היחידה שלו מהקרבות ברמת הגולן לבקעת הירדן, התבשר באמצעות הרדיו שנולד לו בן. תוך ניצול העובדה שממילא היו בדרכים, המפקד שלח את אבי לכמה שעות הביתה, זמן קצוב שהספיק כדי לבקר בבית החולים, לראות את הילד ולחזור למלחמה. המחשבות שהתרוצצו בראשו באותן שעות הן המקור לשם הדי מוזר שקיבלתי. היום, שנה אחרי, אותו שם בדיוק הופך באופן מצמרר לרלוונטי מתמיד. 50 אני אומנם זקן מדי כדי לחזור ליחידת 50 לפנות בוקר. בגיל 03:30 השעה עכשיו המילואים שלי, אבל צעיר מספיק כדי להתנדב לשמירה ביישוב. המשמרת הנוכחית אעביר (המילה לחגוג אינה 50 . לא חלמתי שאת יום הולדתי ה־ 04:00 מתחילה בשעה רלוונטית) בעמדת שמירה. אבל בין חלומות ומציאות פעורה לעיתים תהום. שלא נתבלבל, את האויב הארור, חסר האנושיות, שכל רצונו הוא לזרוע מוות, חורבן וחושך, אנחנו נביס. מקדשי המוות הפתיעו אותנו, אבל הם אינם מבינים עד כמה חפצי חיים אנחנו, מהי נחישות ושאין לנו ארץ אחרת. שלב התחקירים יגיע בהמשך. אז ילמדו לעומק מה בדיוק השתבש, איפה טעינו ומי צריכים לשלם את המחיר האישי והמקצועי במנגנונים השונים וכמובן בהנהגה הכושלת. ביומו הראשון של העשור השישי לחיי אני מאחל לכולנו שנסיים עם הסיוט הזה במהרה, נשיב לעצמנו את הארץ האהובה, נחזור למסלול של מקום מתפתח, חופשי וכזה שמהווה עבורנו גאווה אדירה לגדל בו את ילדינו. עד אז אני כאן. שומר על הבית, כי גם אם זה , זה בדיוק המקום שבו אני צריך להיות". 50 יום הולדתי ה־

מחכים להצלה רעות קרפ, תושבת קיבוץ רעים, איבדה את אבי ילדיה דביר שנרצח עם בת זוגו לעיניהם של שני ילדיה

בבוקר נכנסו מחבלים לביתו של דביר. הוא התעמת איתם 08:20 "בשעה באומץ, מנסה להגן על שני ילדיו שהיו איתו בסלון. הוא נרצח מול ילדיו. חב־ רתו סתיו גם ניסתה להגן, אבל גם היא נהרגה. המחבל הרגיע את דריה ולביא, כיסה אותם בשמיכה, לקח אודם וכתב על הקיר 'אנשי אלקסאם לא רוצחים ילדים קטנים'. במשך שלוש שעות הייתי על הקו עם דריה, מנחמת אותה, מקשיבה לנשימה הכבדה והחרדתית שלה. היא עוד יכולה הייתה לשמוע מישהו בתוך הבית ואני הנחיתי אותה לשמור על שקט בזמן שהקו נשאר פתוח. בעודי בירושלים, והיא הייתה ליד הגופות, בהלם מהזירות ומהסיטואציה, היא קראה לעזרה, אך אי אפשר היה להשיג אותה עד שהגיע המלאך השומר שלהם גולן ספטון. הוא הגיע חמוש באקדח, מסכן את חייו למען ביטחון הילדים, רץ לבית ושמר על הילדים תשע שעות כשהם בטוחים יותר. הוא הוציא אותם מהחלון כדי שלא יראו את הסצנה המבעיתה. הוא לקח אותם למקום מוגן, טיפל בהם במסירות, ויחד עם אשתו המדהימה, הם נתנו להם בית. הם עדיין בבית מחכים להצלה. אני משתוקקת לפגוש אותם ולהחזיק אותם. תתפללו שיגיעו אליי בקרוב. בהתכתבות האחרונה שלי בוואטסאפ עם דביר, בעלי ואבי ילדיי, הוא כתב לי שיש בקיבוץ בלגן גדול וכי יש ירי כבד בקיבוץ. דקות ספורות לאחר מכן כתבה לי בתי דריה כי אבא נרצח וגם סתיו נרצחה".

ידיעות הנגב ˆ 13.10.2023 23