נגב 14.01.22

מרחבי הנגב מתאפיינים בנוף מיוחד ובשמורות טבע ייחודיות בהן גדלים מינים מיוחדים של בעלי חיים, אלא ששורה של פרויקטים מאיימים לפגוע בהם ‰ בשנים האחרונות מתנהלים לא מעט מאבקים סביבתיים שהגיעו לערכאות משפטיות במטרה למנוע פגיעה בערכי טבע ונוף ‰ ערב ט"ו בשבט, "ידיעות הנגב" בדק האם יצליחו הארגונים הירוקים ותושבים שאיכפת להם למנוע את הפיכת הנגב לחצר האחוריתשל המדינה פגיעה בבעלי חיים זיהום נחלים הכחדת מינים ביולוגיים

שדה בריר. הסוגייה תידון | בממשלה שוב צילום: הרצל יוסף

שדה בריר

עודד בר־מאיר

י � סב שורה של מאבקים ם בתיים מתנהלים ועדיין על סדר היום ברחבי הנגב. מדובר במאבקים ציבוריים, שאף הגיעו לערכאות משפטיות, במטרה שלא לפגוע בערכי טבע ונוף על מזבח של הקמת פרויקטים תעשייתיים ותיירותיים, כמו גם מלחמת חורמה באותם מפעלים ששפכי התעשייה שלהם מזהמים את ערוצי הנחלים באזור. במהלך השנים ידע אזור הנגב מא י בקים סביבתיים לא מעטים, כמו ההתנגדות בשעתו לאתר האשפה "דודאים" לא הרחק מבאר־שבע, זיהום האוויר ממפעלי התעשייה של רמת חובב (כיום נאות חובב - ע.ב.מ) והשלכת פסולות בניין באתרי פסו י לת פיראטיים בשטחים חקלאיים ובערוצי הנחלים. חלקם של המאבקים הללו הסתיימו, אך יש גם כאלה שעדיין מתנהלים וטרם רואים את תוצאותיהם. האר י גונים הסביבתיים לא מרימים ידיים. מבחינתם, הנגב לא יכול להיות החצר האחורית של המדינה ולאבד את ייחודו.

בימים אלה הוחלט על הקפאת המהלכים הקשורים להקמת מכרה הפוספטים בסמוך לערד זה למעלה מעשור מתנהל המאבק בסוגיית כריית הפוספטים באתר שדה בריר, קילומטרים ספורים מערד. מול תוכניתה של חברת "רותם אמפרט" מקבוצת כימיקלים לישראל לכרות פוספטים באתר שדה בריר, ניצבים גורמים שונים, בהם עיריית ערד, תו י שבי העיר ותושבי הכפרים הבדואים הסמוכים לאתר, המתנגדים נחרצות להקמתו של הפרויקט. במהלך המאבק המתמשך הזה הוצגו בפני מקבלי ההחלטות תסקירים שו י נים בהם גם חוות דעת מנוגדות באשר להשלכות הבריאותיות והסביבתיות הנובעות מהקמת מכרה הפוספטים. לפני כחודשיים דומה היה שסוגיית מכרה הפוספטים עומדת בפני פתרון, כאשר ועדת השרים לענייני פנים,

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגישה ערר אישי על המתווה שהוסכם וטרפה את כל הקלפים

שירותים ושלטון מקומי, בראשותה של שרת הפנים, איילת שקד, אישרה תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחצי י בה, שאמורה היתה להסדיר את תחום כריית הפוספטים בארץ, כולל אתר שדה בריר. סיכומים שהושגו בין משרדי הממשלה המעורבים בנושא כללו הבנות, של י פיהן התוכנית תאושר בכפוף לתוצאות של תסקיר השפעה על הסביבה שייערך בשטח האתר. למרות ההסכמות וההב י נות, התברר שהמאבק לא תם. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדב י רג, הגישה ערר אישי על המתווה שהוסכם וטרפה את כל הקלפים. "לא סביר שתקודם תוכנית מתאר לתכנון אתר כרייה", ציינה השרה זנדברג, "ותתקבל החלטה שבעקבותיה נשלם

את מחיר הפגיעה במשאבי טבע יקרים בלי שהממשלה עשתה את תפקידה וקיבלה החלטת מדיניות. זאת תוך בחינת מכלול ההיבטים הנדרשים, הסביבתיים, הכלכליים, החברתיים והאקלימיים. זה צעד דרמטי שמחייב את שמירת השטחים הפתוחים והמע י רכות הטבעיות". נכון לעכשיו, השרה איילת שקד קי י בלה את עמדתה של השרה תמר זנד י ברג. תוכנית המתאר תוקנה ועודכנה, כשהמשמעות המעשית היא הקפאת המהלכים הקשורים להקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר. בתוך חצי השנה הקרובה אמורה הממשלה לדון בנושא תעשיית הפוספטים בישראל, כשעל הפרק תעמוד גם סוגיית המכ י רה בשדה בריר.

14.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 10