נגב 14.06.24

נועה עם אביה צילום: | יעקב דובר צה"ל

המדינה כולה התרגשה השבוע עד דמעות עם שחרורם של ארבעת החטופים מעזה • "ידיעות הנגב" שבע, נועה ארגמני, שפעלו ־ מביא שלושה סיפורים אישיים של חבריה ומכריה של תושבת באר והתפללו לשובה מהשבי בעזה לאורך כל החודשים האחרונים כמה טוב שבאת הביתה | עודד בר–מאיר |

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

צילום: פרטי | צח ברק עם תמונתה של נועה

צילום פרטי | עמית ונועה בטיול בסרי לנקה

השלט שהוצב לכבוד נועה השבוע

תפילה בשדרת הגיבורים לפני כשבועיים פקדו צח ברק, חבר מועצת עיריית באר־שבע ויו"ר חברת "כיוונים", ושותפתו, מזל טהר, במסגרת פרויקט "הליכות ג'יין", את "שדרת הגיבו־ רים", בה מונצחים שמותיהם של הנרצחים והחטופים. "עמדנו שם מול ציור הגרפיטי של נועה", סיפר הש־ בוע צח ברק, "קראנו את שיר המעלות והתפללנו למען שחרורה המהיר של נועה. לא האמנתי ולא דמיינתי שהתפילות הללו יתגשמו כל כך מהר". לצח ברק היכרות אישית עם נועה ארגמני. "נועה", הוא מספר, "עבדה אצלי לפני כארבע שנים כמלצרית ב'קפה לולה' בעיר העתיקה. צעירה אנרגטית ומיוחדת. צעירה שמחה. בשביעי באוקטובר נחשפתי לתיעוד המ־ זעזע של חטיפתה. מאז אותה שבת שחורה תליתי את הפוסטר שלה על הרכב שלי ואמרתי לעצמי שאני לא מוריד אותו מהרכב עד שנועה משתחררת מהשבי". איך זה מרגיש עם היוודע דבר שחרורה? "מאוד התרגשתי. צמרמורות ותחושה של אושר. ברגע שיצאה ההודעה הרשמית, נפתח ברז של דמעות. אלו היו רגעי התעלות רגשית, גם מבחינה לאומית וגם מבחי־ נה אישית. לראות את נועה עומדת על רגליה, מחייכת, מתחבקת עם אביה, זו תמונה שלא שוכחים. אנחנו מייחלים, בתוך כל האופוריה הזו, שכל החטופים והח־ טופות יחזרו במהרה הביתה. מגיעה להם ולמשפחותיהם שיחוו את השמחה שאפפה את כולנו".

הסברה מסביב לעולם כשבוע לפני אותה שבת שחורה של השביעי באוקטובר שב עמית פרפרה, עם ידידתו נועה ארגמני, מטיול שעשו בסרי לנקה לפני פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטת בן־גוריון. השניים למדו במשך שנתיים במחלקה להנד־ סת מערכות מידע, ושם בעצם החלה ההיכרות ביניהם. "החיבור ביננו", הוא סיפר השבוע, "היה מיידי, ומהר־ גע שהיא נחטפה התקבצנו כמה חברים כדי לתכנן את מהלכינו כיצד מסייעים למשפחה וכיצד נאבקים למען שחרורה. במשך שמונת החודשים האחרונים ניהלנו קבוצת וואטסאפ ומאבק תקשורתי, היינו בקשר עם המ־ שפחה בכל אותה תקופה. אני וחבר נוסף טסנו להולנד, אוסטרליה ודנמרק, למסעות הסברה למען שחרורה של נועה. נפגשנו עם ראש ממשלת אוסטרליה, עם שגריר קטאר ועם התובע הכללי בבית המשפט הבינלאומי בהאג, כדי לקדם את שחרורה של נועה". וכשמגיע רגע הבשורה על שחרורה, מה התחושות? "תחושות לא נורמליות. התעוררנו לבוקר שהוא ההיפך ממה שקרה לנו בשביעי באוקטובר. משהו שמשנה חיים. לא ציפינו לזה. לראות את נועה כשהיא בריאה ומ־ חייכת, זה היה מטורף ומרגש. שמונה חודשים ניסינו לשמור על אופטימיות ועל תקווה לשחרורה. לאחר שיצאה ההודעה הרשמית על שחרורה, נסענו כמה חב־ רים לבית החולים כדי לפגוש את נועה. פגשנו אותה, וזה היה מאד מרגש. פשוט מדהים".

הציפייה באוניברסיטה במשך כל תקופת היותה בשבי החמאס, ליווה פרופ' מאיר קלך, ראש המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן־גוריון, את סיפורה של נועה ארגמני מקרוב. "הסיפור של נועה", מציין פרופ' מאיר קלך, "הוא חלק מסיפור המלחמה כולו. הלב שלנו היה מעורב בשל העובדה שנועה, סטודנטית שנה ג' במחלקה שלנו, נח־ טפה באותה שבת שחורה. היינו צריכים לנהל לימו־ דים במחלקה כשאחת הסטודנטיות היא חטופה. זה היה בלתי נתפס". כיצד מנהלים שגרת לימודים במציאות כזו? "לא שכחנו את נועה. דאגנו שהיא תהיה בתודעה של כו־ לנו. כל שבוע הפצתי עדכונים למחלקה במייל ובוואט־ סאפ בנושא המאבק לשחרורה. הייתי בקשר עם החברים שלה למחזור הלימודים. זו היתה התגייסות יוצאת דופן, גם כלפי המשפחה שלה וגם כשמדובר היה במאבק לש־ חרורה. כל הזמן נועה היתה נוכחת. הצבנו שלט על הכי־ סא שלה בכיתה בנוסח - 'גם נועה ארגמני היתה צריכה לחזור ללימודים'. הרעיון היה להנכיח את נועה איתנו". איך זה מרגיש עם שחרורה של נועה? "בלתי נתפס. תחושה שקיבלנו את הבשורה המשמחת הזו משום מקום. קשה להביע את ההתרגשות. היה פרץ של בכי וחיבוקים. גם שוחחתי עם אביה של נועה, תמ־ כתי בו ועודדתי אותו בכל התקופה שנועה היתה בשבי. זה המעט שיכולנו לעשות".

14.6.2024 ˆ ידיעות הנגב 14