נגב 15.04.22

כל מכה מכה

נחל באר־שבע. שפכים תעשייתיים ומסרטנים

5

לא הכל ירוק יער לון היה בעבר פינת חמד שתושבי באר־שבע והסביבה באו אליו כדי לערוך פיקניקים ולנפוש בשטח. ואולם, עם השנים שטח היער הצטמצם לטובת בניית שכונת נאות לון והפך לחורשת עצים. במקום מרבדי ירק ופריחה עונתית שאפיינו את המקום בעבר, כעת שטחים רבים בין העצים מכוסים במצבורי אשפה של פסולת בניין ופסולת ביתית. בעירייה מכירים את התופעה וגם עושים פעולות כדי לסלק את האשפה ולנקות את המקום, אבל במקרה זה האחריות לשמירה על החורשה נופלת גם על המבקרים. למרבה הצער, חלק מהמבקרים בחורשה פוגעים בסביבה בעת שהם מבעירים במקום אש, משאירים בו שיירי מזון ואריזות ואף משחיתים את העצים.

יער לון. היה בעבר פינת חמד

6

משהו מסריח ריחות הצחנה העולים מדי פעם מערוץ נחל באר־שבע מהווים מפגע סבי ־ בתי ובריאותי שנמשך זה שנים ארוכות. מקור הריחות הרעים נעוץ במי השפכים המגיעים מאזור חברון, מקצתם שפכים תעשייתיים ומסרטנים שמקורם במפעלי השיש באזור חברון. בשעתו הוקמו בסמוך למעבר מיתר וצומת שוקת מתקנים לקליטת השפכים ולטיפול בהם, אך עם השנים התב ־ רר שכמות השפכים הנשפכת אל הנחל רבה יותר מהקיבולת של המתקנים. גם פניות שהוגשו לערכאות משפטיות בדרישה מהמדינה לפעול לסילוק המפגעים לא נשאו פרי עד כה. התוצאה היא ששפכים גולמיים ממשיכים לזרום בנחל באר־שבע וריחות הצחנה מטרידים את תושבי השכונות הסמו ־ כות לערוץ הנחל וגם את המבקרים בפארק נחל באר־שבע.

7

גובים דמי חסות. בעלי עסקים מעדיפים שלא צילום: | להיחשף שאטר סטוק

משלמים את המחיר מכת גביית דמי החסות (פרוטקשן) אינה פוסקת. כמעט מדי יום קבלנים ובעלי עסקים בבאר־שבע נופלים קורבן לגובי דמי חסות. למרות ניסיונות המשטרה למגר את התופעה או לפחות לצמצם אותה, היא עדיין מתרחשת כמעט מדי יום. לא כל פרשת פרוטקשן זוכה לחשיפה באמצעי התקשורת, ולתחושתם של רבים מקבלני הבניין ובעלי העסקים שנופלים קורבן לגובי דמי החסות, עדיף שלא להיחשף ולא להזדהות מחשש שהם ובני משפחותיהם ייפגעו.

לא מעט בעלי מוסכים ובעלי עסקים, שלא נענו לדרישת הפרוטקשן, כמו גם קבלנים שציוד רב נגנב מאתרי הבנייה שלהם, כבר "זכו" לתגובות מאיימות ואף ליותר מזה.

15.4.2022 ˆ ידיעות הנגב 22