נגב 15.07.22

חלק מהשכונה

אין סיבה לצאת

אלא שיש גם מי שמצ ־ ננים את ההתלהבות, מנסים להנמיך את הציפיות ואינם שו ־ תפים לאופטימיות של גורמי הממשל הרואים בקריית התקשוב פרויקט מחולל שינוי. לט ־ עמם, מדובר במטבע לשון שאין לו אחי ־ זה במציאות המורכבת, והציפיות מוגזמות וחסרות

מנהל פרויקט מפקדת פיקוד הדרום וקריית התקשוב, זוהר מושקוביץ, מספר על החזון שמאחורי הפרויקט וגם מרגיע: "האנטנה ‰ שתוכננה לא תוקם" מה החזון שעומד מאחורי קריית התקשוב? מנהל פרויקט מפקדת פיקוד הדרום וקריית התקשוב, זוהר מושקוביץ, מסביר, "החזון היה להעביר יחידות טכנולוגיות מבצעיות של אגף התקשוב ושל חיל האוויר וליצור מעין קריה דיגיטלית, מבצעית ומודרנית, כחלק ממהלך כולל של צה"ל של טרנספורמציה דיגיטלית, שיפור של רציפות התפקוד והעצמה של תהליכים מבצעיים בצה"ל. בעצם ליצור פה מעין קריה טכנולוגית מתקדמת שהכל נמצא במקום אחד, כי היום זה מפוזר". מה היתרון בכך שהיחידות הטכנולו ־ גיות יישבו באותו מתחם? "יש פה סוג של סינרגיה שיכולה לבוא לידי ביטוי כשאת היחידות האלה מו ־ שיבים במקום אחד. היום הן פרוסות ברחבי המדינה, ועצם זה שאתה מביא אותן לשבת ביחד, יוצר את הסינר ־ גיה הזאת בין הזרועות שמאפשרת את הפעולה שלהן. הן יושבות במבנים, הן קרובות מאוד, וזה נותן למעשה לצה"ל את הקפיצה האמיתית. כמובן שעל הדרך סביבת העבודה מתקדמת יותר ויכולת ההכשרה והאמצעים של ההכ ־ שרות הם אמצעים מתקדמים יותר ממה שיש היום". ומה בנוגע לאנטנות שיוצבו בקריה? האוכלוסייה צריכה לדאוג מהקרינה? "קודם כל להסיר דאגה - האנטנה שתו ־ כננה פה במקור לא תהיה והיא לא תוקם כאן. האמצעים היום מתקדמים יותר, קטנים יותר ובהתאם לכל התקנים הכי מחמירים של ריחוק שנדרש בגלל הס ־ ביבה. זה עובר כמובן בדיקות של המ ־ שרד להגנת הסביבה ואגף התקשוב של צה"ל שהוא רגולטור בצה"ל לנושאים האלה". איך נראה שיתוף הפעולה עם העי ־ רייה? "העירייה ואנחנו משתפים פעולה כבר כמה שנים בהיבט התכנוני של המחנה. לעירייה הנראות של המחנה הייתה מאוד חשובה, שאנחנו נהיה בעצם חלק מפארק ההיי־טק, ועשינו כאן הרבה פעולות עם עיריית באר־שבע כדי להבטיח את הנראות של המבנים כלפי חוץ, את החזיתות שלהם. את החומה ההיקפית משדרגים כדי שלא תיראה כמו מחנה, אלא תיראה כמו משהו שמ ־ תאים יותר לסביבה עירונית. כל המ ־ ערכות על הגגות מוסתרות באמצעי הסתרה כדי שלא יראו אותן, ויש השק ־ עה מאוד גדולה בבנייה בתוך העיר כדי לשמור על החזית של העיר כי הקריה היא חלק משכונת רמות".

בשורה או בועה?

צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון | מנופים באתר הבנייה

התקשוב באה לפתור, שזה עניין של העסקת עובדים, היא לא תפתור. יע ־ סיקו עובדים 'פשוטים' כמו עובדי אח ־ זקה, והיום אין כאלה, אנחנו יודעים". כשאתה אומר שצריך "מעטפת מסביב" למה אתה מתכוון? "לא מעטפת של עוד קניון, אלא מע ־ טפת מאוד רצינית, מאוד מושקעת, מן פרויקט של תעלת הימים, ואף אחד לא חושב בכיוון הזה. יש עכשיו בחירות, אף מפלגה לא אומרת 'בואו נהפוך את הנגב ונקדם אותו', הם רואים שהנגב נכבש ורואים שהנגב בצרה צרורה. מ � שנה הנגב יהיה אחרת לג 20 בעוד רי, תהיה קטסטרופה, יהיה אסון, אנ ־ שים יברחו מפה ואף אחד לא נותן את הדעת. לא יקום אפילו חבר כנסת אחד וידבר על זה. צריך לפתור את הסוגייה של הקרקעות עם הבדואים. כל עוד לא כובשים את הנגב מחדש, שום תקשוב לא יזיזו את הנגב ממקומו 8200 ושום השפל הזה". חוזרים על טעויות יו"ר ארגון הקבלנים וממלא מקום נשיא התאחדות "בוני הנגב", אלי אביסרור, מזהיר מפני חזרה על טעויות העבר. "צמרת צה"ל מתנגדת להעת ־ קת כל בסיסי צה"ל לנגב כי לא נוח להם שחלקם צריכים להגיע לכאן בגלל המרחק ובגלל שיצטרכו אולי לגור פה. לכן אסור לנו לעשות את הטעויות שנעשו בעיר הבה"דים", הוא אומר, "המדינה נתנה קרקעות בחינם בסופו של דבר ואנשים לא גרים פה". אז מה צריך לעשות כדי שסיפור עיר הבה"דים לא יחזור על עצמו? "צריך לתת לחיילים תמריצים מיוחדים, לתת להם דיור מוזל במיוחד, להעניק להם איכות חיים וחינוך ברמה גבוהה לילדיהם, זה מה שיכול להביא אותם. אם ישפרו להם את תנאי החיים, את השכר, יתנו להם מענקים, וזאת בכפוף שיעברו להתגורר כאן באזור, סביר להניח שרובם יסכימו. בלי הסכם כזה עם צה"ל, חבל בכלל על המאמ ־ צים. צריכים להבין שמי שמגיע לכאן הוא בא לפה על מנת להתגורר ולהש ־ תקע באזור, בעיר גדולה, עיר מטרו ־ פולין מתפתחת והיא תתפתח בזכותם. מה עשינו בזה שאנשים לא יישארו בעיר? אז היו מקימים את קריית הת ־

פרופורציות. "התרומה תהיה מועטה מאוד", אומרת ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון ונשיאת האגודה הגיאוגרפית, פרופ' נורית אלפסי, "בסיס מגודר בתוך העיר זה לא דבר שתורם הרבה לעיר". מה הכוונה? "בתוך הבסיס יהיה מרחב של שי ־ רותים, בתי קפה ודברים כאלה, אבל זה בתוך בסיס. אני לא חושבת שיש לאנשים סיבה לצאת מהבסיס ואני לא חושבת שתהיה לזה הרבה תרו ־ מה. זה ממוקם ליד תחנת הרכבת כדי שאנשים יוכלו להגיע בבוקר ולחזור הביתה בערב, חוץ מארנונה אני לא חושבת שהעיר תקבל מזה משהו". במילים אחרות, התרומה לעיר תהיה שולית? "אני חושבת שזו תהיה בועה כזאת. אנשים לא כל כך ירגישו בה. אני לא רואה אנשים יוצאים ומסתובבים בעיר, אני לא רואה איזושהי תרומה למסחר". כלומר, לדעתך בסיס צבאי בתוך העיר לא צפוי לתרום בדרך כלשהי לעיר ולתושבים? "קמפוס שהוא סגור, זה לא משנה אם זה בסיס צבאי, בית חולים או אפילו אוניברסיטה, הוא מגודר ויש בתוכו את השירותים של עצמו, ובשום צורה הוא לא מהווה תרומה לעיר. מהבחינה הזאת אני לא תולה בזה הרבה תקוות. זה הולך להיות סוג של בועה סגורה בתוך העיר שמנהלת את עצמה, ושה ־ תרומה שלה לעיר היא מינימלית ולא נמצאת באינטראקציה עם העיר, לא אינטראקציה חברתית, לא כלכלית ולא תרבותית. לצערי, אני לא רואה כאן הרבה שינויים". שכחו את הנגב ואכן, בקריית התקשוב יהיו את כל השירותים שהמשרתים בה זקוקים להם: בתי ספר להכשרת חיילים, מבני מגורים הכוללים מאות חדרי 850 שינה, מגרשי ספורט וחדרי כושר, משרדים, אולם כנסים, עשרות חדרי דיונים, מרכז מורשת, שירותי הסעדה, ועוד. וזה עוד לפני שהזכרנו את הס ־ מיכות לתחנות הרכבת. נשיא לשכת המסחר והתעשייה בבאר־שבע והנגב, משה טרבל ־ סי, מתבונן בפרויקט מנקודת מבט רחבה, "במעטפת שמסביב", להגדר ־ תו. הוא סבור שבכך תימדד התרומה של קריית התקשוב לעיר. "לא תמיד

צילום: דייגו מיטלברג | אביסרור

מקשיבים לדעתי וכל הזמן מסתכלים לטווח הקצר", אומר טרבלסי ומוסיף, "גם בפרויקטים אחרים וחשובים כגון קריית המודיעין אנשים יבואו, אבל כל עוד לא יהיה פיתוח סביבתי של הנגב, כמעט שום פרויקט לא יצליח". מדוע לדעתך פרויקט קריית התק ־ שוב לא יצליח? "יביאו את התקשוב, אנשים יבואו מתל־אביב, יעשו להם רכבת מהירה, יילכו וישובו ובאר־שבע לא תהנה משום דבר אלא מהאכסניה של התק ־ שוב. יפרסמו מכרזים לאספקת אוכל, מי שיגיש הצעה נמוכה יזכה ואלה שי ־ בואו מתל־אביב יוכלו לעמוד בתנאים ולספק את האוכל. אני מקווה שזה לא כך, אבל בינתיים עובדה שהנגב לא מתפתח". למה? "עובדתית הנגב לא מתפתח לשום מקום. כשמעבירים תקשוב לבאר־ שבע או לאזור הדרום, צריך לבדוק מה התקשוב יעשה לדרום. איך שאני רואה את זה, הוא לא יעשה כלום. יבואו כך וכך אנשים לעבוד כאן ויחזרו בחזרה לתל־אביב. כלומר, את הבעיה שקריית המרחק ובגלל שיצטרכו אולי לגור פה. לכן אסור לנו לעשות את הטעויות שנעשו בעיר הבה"דים" אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים וממלא מקום נשיא התאחדות "בוני "צמרת צה"ל הנגב": מתנגדת להעתקת כל בסיסי צה"ל לנגב כי לא נוח להם שחלקם צריכים להגיע לכאן בגלל

יונת מרטון, ראש היחידה לתכנון ותיאום מערכות אזרחיות במינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון: "תיעשה פה עבודה טובה, ההשפעה תהיה דרמטית ובאר–שבע כבר לא תהיה מה שהייתה קודם"

15.7.2022 ˆ ידיעות הנגב 42