נגב 15.07.22

"מבסוט מהמקום הרביעי". אלישע גרין צילום: רוני | על המסלול רקומה

אלישע גרין: "הייתי רוצה להתפתח ולהמשיך להתקדם ולהביא הישגים, אך אני בעיקר רוצה להתמקד בעתיד שלי, ללמוד מחשבים ולעבוד בעבודה טובה במקביל לאתלטיקה" על ההנחייה, למצוא מילים מקבילות, הכל כדי שהוא יבין אותי בצורה טובה". נותנים את המקסימום השניים החלו לעבוד ביחד, וגרין החל להתחרות בכל מיני תחרויות. "הייתה לנו תחרות בית־ספרית והצלחתי לראות טיפה יותר את היכולות שלו בהשוואה לאחרים", מספר מהרבני. "אבל הבעיה שפה במדינה שלנו אין הרבה מתחרים בקטגוריה שלו, אז היה עדיף להקפיץ אותו לכיוון תחרויות באירופה. ראינו שיש את אליפות אירופה בפינלנד והוא עמד בקריטריון והכנסנו אותו לתח ־ רות". איך היה ללוות את אלישע באליפות אירופה? "החוויה היא אינטנסיבית. אתה חווה את האדם באימונים במשך שעה וחצי־ שעתיים, פעמיים־שלוש בשבוע, אבל זה לא אינטנסיבי כמו להיות עם מישהו שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. 24 אתה צריך להתמודד עם תגובות שונות, הרגלים אחרים. הייתה חוויה מדהימה מדינות 26–25 כי תחשוב שאתה רואה כשבכל פעם אתה רואה ילד עם מגב ־ לה אחרת, קטועי ידיים, ניוון שרירים עיוורון. חירשים לא היו, אז ייאמר לז ־ כותו שהוא היה החירש־עיוור היחידי בתחרות. דברים שלא ראיתי בחיים, ופ ־ תאום זה נותן לך פרופורציות בחיים. הם נותנים את המקסימום ולא מתבכיינים על כלום, זה מדהים". איך התכוננתם לתחרות? "אלישע היה אמור להתחרות בשלו ־ מטר וקפיצה 400 מטר, 100 שה מקצים: לרוחק. בארץ אנחנו די חלשים בתחום הזה, כלומר באתלטיקה של הנכים אנ ־ חנו מאוד חלשים ולא בגלל התוצאות אלא בגלל ההתנהלות. לא יודעים לה ־ מטר 100 תנהל נכון. בארץ במסלול של בהדר יוסף לא היו אדניות ואני הבנתי שבאליפות אירופה יש סיכוי שיהיו אד ־ ניות אז איך שהגענו לפינלנד, התאמ ־ נו על האדניות ויצא לנו טוב כי בדיוק מטר 100 בתחרות הראשונה שלנו של ה־ באמת היו אדניות, אז מזל שהכנתי אותו לזה. עוד הבדל שראינו היה במקצה של הקפיצה לרוחק. אלישע נמצא בקטגו ־ שלא רואים P 11 , יש P 13 ריה שנקראת שהיא קטגוריה של בעיית P 13 בכלל ו־

למהרבני - יש לו אח עיוור. "אבל עולם החירשים לא מוכר לי", הוא מציין ומו ־ סיף, "דרך אגב, אף פעם לא מלמדים אותך איך לעבוד עם אוכלוסיות כאלו הכל תוך כדי תנועה. אז אמרתי לברוך 'בוא ניפגש עם הילד, נעשה אימון־ שניים ונראה על מה מדובר'. הבנתי שיש אפליקציה שאפשר לעבוד איתה שבעצם היא מתרגמת את מה שאני אומר למילים שהוא יכול לראות". ואולם, היישומון לא פתר את כל הב ־ עיות. "שדה הראייה שלו מאוד מצומצם, אז הוא רואה את מה שכתוב, אבל בכל פעם שאני צריך לתת לו הנחיות אני צריך לעצור אותו ולתת לו הנחיה ולפ ־ עמים זה גם כותב את זה לא טוב. היה גם קטע שפעם נתתי לו הנחייה וזה רשם לו קללה (צוחק). אז לפעמים צריך לחזור

ואולם, גם עבור מהרבני, ספורטאי ומאמן מנוסה, העבודה עם ספורטאי פאראלימפי כמו גרין הייתה התנסות חדשה ולא מוכרת. "לאמן ספורטאי פאראלימפי זה משהו שאני עושה רק בשנה־שנתיים האחרונות, אז זה די חדש גם לי", הוא מספר השבוע. "את אלי ־ שע קיבלתי לפני משהו כמו שנה וחצי בסוג של ירושה, הייתה לי ציפייה מאוד גבוהה ממנו, והגענו לאליפות אירופה". איך נוצר החיבור עם אלישע? "ברוך שפירא פנה אליי ואמר לי 'יש שיש לו יכולות מטורפות 17 לי ילד בן והוא עם מגבלה של לקות ראייה וחי ־ רשות'. הוא שאל אם מתאים לי לאמן אותו, ואמרתי לו שמעולם לא ניסיתי, אבל זה מעניין, אז בוא ננסה". המפגש עם אנשים עיוורים אינו זר

ידיעות הנגב ˆ 15.7.2022 55