נגב 15.10.21

"ידיעות הנגב" מלווה את קבוצת "גמאני רצה" בחודש המודעות לסרטן השד:

רצותבוורוד

הנשיםשמתאמנותבקבוצתהריצה "גמאני רצה" 25־ ליאתאביטבול וענת גרינברג מבאר־שבע, הן שתייםמכ המיועדת לנשיםהמתמודדותעםסרטן השד ‰ בקבוצההייחודיתהן מצאו מסגרתהמאפשרת להן לעסוק בפעילות ספורטיבית וגםחברות לחייםהמלוות זו את זו בתהליך ההחלמה ‰ "כולנו באותהסירה", הן אומרות

עודד בר־מאיר

בתחילת השנה שעברה נודע לליאת ), תושבת באר־שבע, 46 אביטבול ( נשואה ואם לשלושה ילדים, שהיא

ליאת אביטבול: מחלת הסרטן גורמת לך לבדידות. את המון לבד. הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו לנשמה. אזרתי אומץ והצטרפתי

חלתה בסרטן השד. "מהר מאוד הבנתי שאני נכנסת לתהליך ארוך של ניתוח, טיפולי כימותרפיה, הקרנות וטיפול ביולוגי", היא מספרת השבוע ל"ידיעות הנגב", "לפניי עוד עשר שנים של טיפול הורמונלי. סיפור לא פשוט". במהלך הטיפולים הכימותרפיים נחשפה אביטבול לפוסט בפייסבוק של קבוצת "גמאני רצה" בבאר־שבע, קבוצת ריצה שמשתתפות בה נשים המתמודדות עם מחלת הסרטן ונשים שהחלימו ממנה. "בהתחלה קצת חששתי להצטרף לקבוצה הזו", היא משתפת. "הייתי אז בשיא הטיפולים, הגוף שלי היה מאוד חלש וגם המערכת החי ־ סונים שלי הייתה חלשה. מצד אחד, הרגשתי חשש, אבל מצד שני, רציתי להפיג את הבדי ־ דות שבה הייתי נתונה. מחלת הסרטן גורמת לך לבדידות. את המון לבד. הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו לנשמה. אזרתי אומץ והצטרפתי לקבוצת הריצה". ואיך הייתה התחושה? "מצאתי בקבוצה הזו סוג של קבוצת תמיכה. פגשתי נשים שמתמודדות עם המחלה ונשים מחלימות. הרגשתי תחושת בית, תחושה של חמימות. הרגשתי שאני נמצאת במקום שבו אני לא צריכה להסביר למה את כאן. כולנו באותה סירה. בכלל, התברר לי שמאמן הק ־ בוצה, ד"ר אמנון יוסף, היה מורה שלי בבית הספר התיכון, כך שהיה חיבור טוב. היום אני גם מנהלת את הקבוצה". עד כמה ההשתתפות בקבוצת הריצה מסייעת לך להתמודד עם המחלה? "המפגשים עם חברות הקבוצה מחזקים אותי וגורמים לי להתמודד ביתר קלות עם תופעות הלוואי ועם מצבי הרוח הירודים שהיו לי. זה השתפר פלאים וגרם לי לשמחת חיים. הת ־ חושה היא שכמה שהגוף בגד בך, אני יכולה עדיין לשקם אותו". הרבה יותר מספורט לפני כשבע שנים וחצי, גילתה ענת גרי ־ נברג בבדיקת ממוגרפיה שגרתית שאובחן אצלה סרטן השד בשלב מוקדם ביותר, עובדה שהצילה את חייה. "את הבדיקה הזו עשיתי לאחר שאימי נפ ־ מסרטן", מספרת ענת גרינברג 45 טרה בגיל ), תושבת באר־שבע, נשואה ואם לשלושה 53( ילדים העובדת כרשמת רפואית במרכז הר ־ כ � שנה הייתי במעקב, ו 20 פואי "סורוקה". " , התגלה אצלי אותו ממצא 46 שהגעתי לגיל שהעיד על כך שגם לי יש גידול סרטני בשד. בזכות הגילוי המוקדם לא נזקקתי להקרנות, גם לא לטיפולי כימותרפיה. רק עברתי ניתוח קל וממוקד לכריתה חלקית של השד ומאז אני רק במעקבים". כחודש לאחר הקמת קבוצת הריצה הבאר־ שבעית הצטרפה גרינברג לקבוצה. "לאורך השנים לא עשיתי פעילות ספורטיבית, למעט שחייה", היא מספרת. "ארבעה חודשים לאחר שהצטרפתי לקבוצת הריצה כבר רצתי חמי ־

אביטבול, גרינברג וד"ר יוסף עם הרצות. "תחושה של צילום: | " בית הרצל יוסף

לקבוצת הריצה"

שה קילומטרים. הקבוצה היא עבורי בית חם, ביתשל תמיכה הדדית ושל שיתוף, קבלה ללא תנאי של מי שחוותה או חווה התמודדות עם סרטן השד". מתברר שהפעילות הספורטיבית במסגרת קבוצת הריצה עזרה לגרינברג להתמודד עם מחלת הקורונה שנדבקה בה בחודש דצמבר שעבר. בזמנו הוגדר מצבה בינוני. "הפסקתי את הפעילות שלי למשך חודש וחצי", היא מספרת, "והרופאים אמרו לי שאלמלא הייתי משפרת את סיבולת הלב־ריאה שלי בזכות קבוצת הריצה, סביר להניח שהייתי מגיעה למצב של הנשמה". כמו תרופה קבוצת הריצה "גמאני רצה" בבירת הנגב . הקבוצה 2020 הוקמה בתחילת חודש יוני הבאר־שבעית היא הקבוצה השנייה שהוקמה מבין עשרות קבוצות פעילות בכל רחבי הארץ. מאמן הקבוצה הוא ד"ר אמנון יוסף, מורה ומרצה לפיזיקה. ד"ר יוסף עשה קורס מאמני ריצות ארוכות במכון וינגייט עם הוגה רעיון קבוצות הרי ־ צה, עמרי פדהצור, שהקים את קבוצת הריצה הראשונה בנס ציונה. מתחילת הדרך, מספר ד"ר יוסף, התנד ־ בה נופר ווגנר, סטודנטית באוניברסיטת בן־גוריון, להשתתף באימונים ולהיות אח ־ ראית להרצות המתקדמות והיא חלק חשוב מהקבוצה. באחרונה הצטרף גם המאמן אייל מזור והוא מעביר אימון שבועי אחד, ואילו ד"ר יוסף מעביר את האימון השבועי השני. מ � נשים ה 25 הקבוצה הבאר־שבעית מונה כ ־ שתתפות באימונים לפי האילוצים הרפואיים שלהן. ד"ר אמנון יוסף, מה הניע אותך להירתם לפרויקט הזה? "בנימה אישית, הדבר שהניע אותי לאמן את הקבוצה הזו הוא הרצון לתרום ככל יכולתי לקהילה, ואני משלב את אהבתי לריצה עם מטרה זו. הדבר התאפשר בזכות שיחה עם עמרי פדהצור שבה עלה הרעיון לפתוח את

הקבוצה בבאר־שבע כהמשך של הקבוצה בנס ציונה, אך עם החופש בדבר פעילותו ואופיו של כל מאמן". איך התחושות? "אוכל לומר שאני שמח מאוד על אימון זה, מכיוון שללא שאתכוון לכך התמורה שאני מקבל היא ללא שיעור הרבה יותר ממה שאני עושה". "מחקרים מדעיים", מוסיף ד"ר יוסף, "מראים שנשים אשר חלו בסרטן השד יכולות למנוע את חזרתו ולהקטין את הסיכוי למ ־ וות ממנו בעשרות אחוזים בעזרת ריצה. ניתן לומר שריצה באופן סדיר מהווה תרופה לנ ־ שים שחלו בסרטן, זה בנוסף לתועלת הצומחת מעיסוק ספורטיבי ופעילות גופנית סדירה". רוצו להיבדק קבוצת הנשים מתאמנת פעמיים בשבוע, ונוסף על אימוני הריצה הן עושות גם פעי ־ לויות כמו אימוני פילאטיס שמעבירה מדרי ־ כה מקצועית. "בנוסף לפן המקצועי התפתחו בין חברות הקבוצה קשרים חברתיים אמיצים, דבר המהווה פן חשוב מאוד, נוסף לעיסוק הס ־ פורטיבי", מספר ד"ר יוסף. "הבנות התחילו מריצות קצרות המשולבות בהליכה וחלקן מגיעות כעת לריצות שאורכן מספר קילו ־ מטרים. החלק האחר של הבנות משלב ריצה והליכה, ויש כאלה ההולכות, כל אחת לפי יכולתה ומצבה הפיזיולוגי. נשים המעוניינות בכך מקבלות תוכנית אימונים אישית לימי השבוע שבהן הן מתאמנות באופן פרטני. רוב הבנות הן מחלימות, אך יש חלק של בנות המ ־ תמודדות עם המחלה והן מגיעות לאימונים, לעיתים גם אחרי טיפולים במחלה". לאילו תובנות הגעת בזכות הפעילות שלך בקבוצה? "טווח הגילים של הבנות הוא רחב מאוד ונע . 70–60 בין שנות השלושים לחייהן עד גיל טווח זה מדגיש את החשיבות בקיום בדיקות ואיתור מוקדם של סרטן השד, מכיוון שלא ניתן להצביע על גילים שהם חסינים בפני מחלה זו".

מקיפות את העולם בריצה

לרגל חודש המודעות לסרטן השד מתאמנות "גמאני רצה" מובילות קמפיין מיוחד ומקורי "גמאני רצה" הוא מיזם חברתי־קהילתי ארצי של קבוצות ריצה וכושר חינמיות לנשים המתמודדות עם סרטן השד או החלימו ממנו. את הקבוצות מובילים בהתנדבות מלאה מאמנות ומאמני ריצה וכושר מוסמכים בכירים מהשורה הראשונה של אנשי המקצוע בישראל. המיזם החל את דרכו בנס ציונה בסוף בהובלת עמרי פדהצור, 2019 שנת ולאחר סיום הסגר הראשון, ובתוך אר ־ בעה חודשים בלבד, הוא התרחב מקבו ־ קבוצות בפריסה ארצית 40 צה אחת ל־ רחבה. קבוצות "גמאני רצה" פועלות כיום ה � יישובים. יותר מאלף נשים מנ 50 ב־ ריה ועד אילת רצות בקבוצות בהנחיית נ � מאמנות ומאמנים מוסמכים מת 90 דבים. במהלך חודש המודעות העולמי לס ־ רטן השד קבוצות "גמאני רצה" בכל הארץ מובילות קמפיין מודעות ארצי בהשתתפות כל חובבות וחובבי הריצה בישראל, לרבות קבוצות ספורט מק ־ צועיות, ספורטאים אולימפיים, חיילים ושוטרים. מטרת הקמפיין, ששמו "מקיפים את כדור הארץ בריצה", היא להעלות את המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד ואת חשיבות הפעילות הגופנית לנשים המתמודדות עם סרטן השד. במהלך ק"מ (היקף כדור 40,075 הקמפיין יאספו הארץ) מרצות ומרצים שיצטלמו בוורוד ויקדישו את הריצה שלהם לבריאותה של אישה ספציפית. הקמפיין נמשך כל החודש ויתפרס בכל רחבי המדינה.

ענת גרינברג: "הקבוצה היא עבורי בית חם, בית של תמיכה הדדית ושל שיתוף, קבלה ללא תנאי של מי שחוותה או חווה התמודדות עם סרטן השד" ד"ר אמנון "רוב יוסף: הבנות הן מחלימות, אך יש חלק של בנות המתמודדות עם המחלה והן מגיעות לאימונים, לעיתים גם אחרי טיפולים במחלה"

15.10.2021 ˆ ידיעות הנגב 24