נגב 15.10.21

אל אותם מקרים קשים עבורי. אלה היו חקירות פולשניות ביותר, ובסופו של דבר התלונות האלה נסגרו. כאשר הבנתי שכך הם פני הדברים, העדפתי שלא להתלונן לגבי שאר המקרים. לא יכולתי לעמוד בזה, כשאני שוב ושוב צריכה לגולל בפני החוקרים את מה שעברתי". מלחמה יומיומית "החיים עם פוסט טראומה הם מל ־ חמה", אומרת פרימן. "כל רגע ביום הוא מלחמה פנימית על הדברים הכי טריוויאליים. מהמלחמה של לצאת מהמיטה בבוקר עד למלחמות של הלילה. כל מה שבאמצע נראה על גבול הבלתי אפשרי". על כך נוספים פלאשבקים הגורמים לפרימן לחוות את הטראומה בכל פעם מחדש. "אני חווה התקפי חרדה בכל מקום, וזה לא משנה איפה אני ומי נמצא בסביבתי", היא ממשיכה. "אני חיה במציאות של דריכות פיזית ומנ ־ טלית, כי שום מקום אינו בטוח, סיוטים בלילה וזה רק חלק מ'הכיף' של החיים עם פוסט טראומה. זה משהו שלא מד ־ ברים עליו מספיק. לא מדברים על החיים לאחר אותו מקרה שאת חווה. זה בעצם חוסר חיים. זה אירוע שקוטע חיים באמצע. זה הורג את הנפש באמ ־ צע החיים". מציאות כמעט בלתי אפשרית. שעות 24 "נכון. זה אומר שאתה דרוך ביממה לכל תרחיש ולמה שעלול לקרות סביבך. אני לא יוצאת מהבית אלא רק לעבודה. אני גם לא מרגישה בטוחה להסתובב בעיר. בימים האחרו ־ נים כשהפשיעה בעיר הולכת וגוברת, זה רק מחמיר מבחינתי את המצב. אני מרגישה פחד נוראי אם אני צריכה לצאת מהבית. שגרת החיים שלי מאוד נפגעת". במה מתבטאת אותה פגיעה? "אני כבר מזמן לא הולכת לסופר לערוך קניות. אני עושה הכל באופן מקוון דרך האינטרנט. אם בכל זאת אני צריכה לערוך קנייה דחופה ואין לי ברירה, אז אני מזעיקה חבר או חברה כדי שייצאו איתי לקניות. אני אף פעם לא לבד. זו תחושה שאתה מתפקד בחצי כוח. אתה חי במציאות של חוסר שינה ולומד איך לתפקד בלי הרבה שעות שינה. זה אתגר גדול. הגוף מסתגל ולומד איך לתפקד. זה לא אידיאלי בשום צורה. בכל פעם אני מריצה תסריטים שיכולים לקרות לי מחוץ לבית. זה מאוד מטריד אותי כל ההתעסקות במה שקורה בתוכי ובמה שקורה בחוץ". חולמת בגדול בשנתיים האחרונות ארגון "יוזמה דרך הלב" (ראו מסגרת) מלווה את פרימן, ובימים אלה היא עובדת כמ ־ דריכת שיקום של נפגעי נפש בני המתגוררים בדיור מוגן. 70–24 כדי להפחית את תסמיני הפוסט טראומה, ניסתה פרימן במהלך השנים כמה וכמה סוגי טיפול. מקצתם, היא מציינת, סייעו לה רק לטווח קצר. לפני כשנתיים התוודעה לטיפול בפוסט טראומה באמצעות כלבי שי ־ רות, סוג של טיפול שהוא, כאמור, חדש בארץ. כלב שירות כזה עובר

מיכל טליה פרימן. צריכה אלף שקל 30 לגייס עוד עד סוף החודש כדי לקבל את מוניקה

אילוף במשך שנה עד שנתיים. אילו ־ פו של הכלב מתחיל למעשה מהרגע שהוא יוצא לאוויר העולם. כבר אז נחשף הכלב לריחות המופרשים אצל בני אדם במצבים שונים כמו מצבי לחץ, מצבי חרדה או בהתקפי זעם. כך הכלב לומד לזהות את שעובר על המ ־ טופל שלו והוא יודע להחזיר את בעליו למציאות הנכונה עבורו. "הכלבה שמיועדת לי כבר מזהה אותי", מספרת פרימן. "בהתקף חרדה היא מפעילה עליי לחץ בעזרת משקל גופה על מנת להוריד את מפלס הח ־ רדה והלחץ. היא גם מסיחה את דעתי עם ליקוקים ודורשת ממני לתת לה תשומת לב, מה שמסיח את דעתי. הכ ־ לבה גם משמשת מחסום פיזי במקומות הומי אדם". הקשר בין פרימן לבין הכלבה מוני ־ קה, כלבה מסוג לברדור בת שנה וחו ־ דשיים, נוצר לפני כחודשיים. בימים אלה מוניקה מאולפת במרכז לכלבנות מתקדמת דוג סקול במושב פתחיה שבמועצה האזורית גזר. "קבלתה של הכלבה תלויה במימון פרטי שלי", מסבירה פרימן. "מדינת ישראל לא מכירה בינתיים בכלב שירות כטיפול בפוסט טראומתיים, למרות שזה הטיפול היעיל והמיטבי ביותר. לכן החלטתי לצאת עם גיוס המונים משלי כדי לקבל את הכלבה המיועדת לי. מדובר ביעד כספי לא מבוטל. אם לא אגיע ליעד הזה עד סוף החודש הזה, הכל יורד לטמיון. חסרים אלף שקל כדי 30 לי קצת יותר מ־ להגיע ליעד הנכסף ושמוניקה תהיה איתי". את רוקמת חלומות למרות מצבך? "יש לי חלומות גדולים, שאיפות ומטרות לעתיד. בפעם הראשונה בחיים שלי יש משהו שיכול לעזור לי להפוך את החלומות האלה למציאות, וזו הכלבה מוניקה שאותה אני מקווה להשיג בזכות הציבור וקמפיין המי ־ מון הזה. אני חולמת שיבוא יום וש ־ כלב השירות יהיה משהו מובן מאליו, כפי שכלב נחייה הוא חלק בלתי נפרד מחייו של אדם עיוור. אני צריכה להחזיר את השליטה על החיים שלי כדי להצליח לעשות כל דבר בחיים. להחזיר לעצמי את הביטחון במרחב. האמת היא שאני קצת חוששת לח ־ לום רחוק יותר. מעבר להצליח לחיות חיים נורמטיביים, החלום הגדול שלי הוא ללמוד עבודה סוציאלית. כרגע זה חלום רחוק". לגיוס המונים ותרומה: https :// giveback . co . il / proj- ect /64766 "אני אף פעם לא לבד. זו תחושה שאתה מתפקד בחצי כוח. אתה חי במציאות של חוסר שינה ולומד איך לתפקד בלי הרבה שעות שינה. זה אתגר גדול"

יוצאים לדרך חדשה ארגון "יוזמה דרך הלב" מסייע למתמודדי נפש להשתלב בשוק העבודה באמצעות מיזמים, תוכניות ייחודיות, תהליכי חדשנות ותהליכי שיקום ארגון "יוזמה דרך הלב" המלווה את מיכל טליה פרימן בשנתיים האחרונות נ � כדי להוביל לשינוי במעמדם הכלכלי והחברתי של א 2006 הוקם בשנת שים המתמודדים עם מגבלה נפשית. הארגון מסייע למתמודדי נפש באמצעות מיזמים, תוכניות ייחודיות, תה ־ ליכי חדשנות ותהליכי שיקום בתחום התעסוקה ופועל לשילובם בשוק העבודה כמשתתפים פעילים, מתפרנסים, משפיעים ותורמים. ג � אחוז מכמאה העובדים המועסקים בארגון מתמודדים בעצמם עם מ 30 כ־ בלה נפשית וממלאים תפקידי מפתח בכל אחת מהתוכניות המרכזיות של הארגון. "יש שני דברים חשובים בשיקום - תעסוקה ומשמעות", אומר רובי שמעי, היזם והבעלים שהקים את הארגון. "אנחנו בחרנו להתמקד בשני צירי תע ־ סוקה חדשניים בתחום השיקום בבריאות הנפש: תוכנית 'יוזמה' המסייעת ומלווה את המתמודד בתהליך הקמת עסק עצמאי הטומנת בחובה עבור המתמודד משמעות אדירה. האפיק השני הוא תוכנית 'צרכנים נותני שי ־ רות' המעניקה שירות מומחה למתמודדים המעוניינים להפוך את הידע שצברו מניסיונם האישי בבריאות הנפש לכלי עזר לעבודתם כאנשי שיקום או טיפול". שמעי מוסיף ומציין כי "אני רואה הן ביוזמות והן בעבודה עם ידע מניסיון הזדמנות למנף את כל הקשיים ולתעל אותם למשהו גדול יותר לכוחות נפש אדירים של יוזמה ושינוי. הדבר הכי חשוב בשיקום הוא האומץ. האומץ לקום בבוקר, לצאת מהמיטה, מאזור הנוחות, להילחם בכל הפחדים שלך ולצאת למסע לעבר ההגשמה העצמית שלך. תעסוקה עם משמעות ממלאת כל אדם בתחושת גאווה ומסו ־ גלות, בשמחה ובכוחות נפש אדירים". ארגון "יוזמה דרך הלב" פועל בשיתוף ובמימון מערך השי ־ קום בקהילה, האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, משרד הביטחון וקרנות הביטוח הלאומי.

עםקצתעזרהמחברהעלארבע

צילום: יחסי ציבור | רובי שמעי

15.10.2021 ˆ ידיעות הנגב 48