נגב 15.9.21

ימים בטענהשמעמדם לא 14 עשרותמבני קהילתהעבריים בדימונהקיבלו מכתב בו הם נדרשים לעזוב אתהארץ תוך הוסדר ‰ דובר הקהילה: "תרמנו למדינה בכל תחוםאפשרי" ‰ ראשהעירייה, בני ביטון: "לאאאפשר את גירושם" ‰ רשות האוכלוסין וההגירה: "מדובר במגישי בקשותפרטניים, ששהו בישראל תקופהארוכה ללאאשרהחוקית, תוך רמיסתהחוק" "אנחנו במלחמהעל הבית"

צילום: עמית שעל | אשריאל מור

דובר קהילת העבריים, אשריאל מור: "אנחנו מקווים שמשרד הפנים יחזור בו מההחלטה הזו לפרק משפחות ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה"

צילום: יריב כץ | הפגנה שנערכה באחרונה נגד גירוש חברי הקהילה

שנה. לא ייתכן שיעקרו 50 במשך יותר מ־ אותי עכשיו מהבית". ביטון נחלץ לעזרה דובר קהילת העבריים, אשריאל מור, הנ ־ מנה עם פעילי המאבק נגד דרישת המדינה כי על עשרות בני הקהילה לעזוב את הארץ, אמר השבוע ל"ידיעות הנגב": "אנחנו במל ־ חמה על הבית, מלחמה על הקיום שלנו לאחר שהקהילה שלנו יושבת כאן כבר למעלה ח � שנה. אנחנו מקווים שמשרד הפנים י 50 מ־ זור בו מההחלטה הזו לפרק משפחות ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה, אשר לאורך שנים רק תרמה למדינה בכל תחום אפשרי". בתוך כך, מתכוונים בני קהילת העבריים לעתור בימים הקרובים נגד ההחלטה לבית המשפט בבאר־שבע. ל"ידיעות הנגב" נודע כי בשבוע שעבר שוחח ראש עיריית דימונה, בני ביטון, עם שרת הפנים, איילת שקד, בנושא, וכי הש ־ ניים סיכמו כי מיד לאחר יום הכיפורים יובא ב � מבני קהילת הע 50 נושא גירושם של כ ־ ריים לדיון מחודש שבו ייקבע מעמדם. "כל עוד אני מכהן בתפקיד ראש עיריית דימו ־ נה", הבהיר ביטון, "לא אאפשר את גירושם של מי שחיים כאן שנים רבות ומהווים נדבך חשוב בחיי הקהילה". מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגו ־ בה: "חברי הקהילה קיבלו מעמד קבע בשנת בהתאם לרשימה שראשי הקהילה 2003 עצמם גיבשו. כל מי שהופיע ברשימה קיבל מעמד. המקרים בהם מדובר כעת מתייחסים

מאחד המכתבים, שנשלחו לס', צעיר , עולה כי הוא הגיע לישראל כתייר 22 בן וקיבל רשיון ביקור, ומאז תום 2011 בשנת תוקף רשיונו הוא שוהה בישראל, לטענת רשות האוכלוסין וההגירה, שלא כחוק ועו ־ כ � , כך נטען במ 2015 שה דין לעצמו. בשנת תב, לאחר שהייה של כארבע שנים בישראל שלא כחוק, הוגשה בקשה להסדרת מעמדו של ס' בישראל במסגרת קבוצתית באמצ ־ עות קהילת העבריים מדימונה. הנושא הובא בשעתו לפתחו של שר הפ ־ נים, אשר החליט כי אין מקום לשנות את המדיניות שהיתה נהוגה, וכי אין להיעתר לבקשות למתן מעמד למי שנכנס לישראל ולא עמד בתנאים להסדרת 1999 לפני מעמדו ואף לא נכלל בהסדרת מעמדם של או של 1999 חברי קהילת העבריים בשנת מי שנכנס לישראל לאחר אותה שנה. ס' טען בערעורו על אותה החלטה כי הוא מתגורר בישראל למעלה מעשר שנים וכי מרכז חייו בישראל וטען עוד כי "החלטת הרשות הדורשת את יציאתי מישראל הינה מעשה אכזרי ולא מוסרי. אני אוהב את הארץ והתנדבתי לשנת שירות לאחר שלא יכולתי לשרת בצה"ל". בעקבות הדרישה לעזיבתם של עשרות מבני קהילת העבריים את הארץ, אמר הש ־ בוע אחד מהם ל"ידיעות הנגב", כי "ישראל היא הבית שלי, כאן נולדתי, המשפחה והח ־ ברים שלי פה. אני דובר את השפה ואפילו התעקשתי לשרת את המדינה בכל דרך, ודחו אותי. כואב לי לראות שמתייחסים לח ־ ברי הקהילה כאל זרים אחרי כל מה שתרמנו

עודד בר־מאיר

רשות האוכלוסין וההגירה: "כל בקשה נבחנת לגופה והניסיון לשייך כל מקרה פרטני ל'גירוש הקהילה' הוא הטעייה בוטה. נבהיר ונחדד שוב, כי בניגוד לטענות, ולא בפעם הראשונה, מי שמשרת בצבא אינו מורחק מישראל"

פרק נוסף בפרשת דרישתה של המדינה מעשרות בני קהילת הע ־ בריים מדימונה לעזוב את הארץ

בתוך הימים הקרובים. בסוף השבוע האח ־ רון קיבלו עשרות מבני קהילת העבריים מכתבים מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין, לפיהם הם נדרשים לעזוב את הארץ בתוך יום מאחר והם אינם עומדים בתנאים 14 שנקבעו בשעתו במסגרת הסדרת מעמד . 1999 חברי הקהילה בשנת "אין בטענה לקיום מרכז חיים בישראל", נכתב במכתב שקיבלו בני הקהילה, "הת ־ ערות בה אגב שהייה ארוכת שנים שלא כחוק ועבודה שלא כחוק בה, תוך עשיית דין עצמי, כדי להוות טעם המצדיק קבלת מעמד בישראל. בחינת מכלול הטענות והנ ־ סיבות, כל אחת ובהצטברותן, אינן מצדי ־ קות מתן מעמד בישראל, ולפיכך דין הערר להידחות". "עוקרים אותנו" דרישתה זו של רשות האוכלוסין וההגי ־ רה באה לאחר שעוד לפני כחצי שנה נדרשו מבני קהילת העבריים לעזוב 50 למעלה מ־ את הארץ בטענה כי לא הוסדר מעמדם, וכי שהייתם בארץ אינה חוקית. מקבלי הצווים הגישו אז ערעור לרשות האוכלוסין וההגי ־ רה, אך בימים אלה התברר כי הערעור נדחה, וכי המדינה דורשת מעשרות בני הקהילה לעזוב את הארץ כבר בימים הקרובים.

צילום: הרצל יוסף | בני ביטון

למגישי בקשות פרטניים, ששהו בישראל תקופה ארוכה מאוד ללא אשרה חוקית, תוך רמיסת החוק בישראל ביודעין. הללו מתבקשים כעת לשוב למדינת אזרחותם ארצות הברית, כפי שנהוג לגבי כל שוהה בלתי חוקי. כל בקשה נבחנת לגופה והניסיון לשייך כל מקרה פרטני ל'גירוש הקהילה' הוא הטעייה בוטה. נבהיר ונחדד שוב, כי בניגוד לטענות, ולא בפעם הראשונה, מי שמשרת בצבא אינו מורחק מישראל. מי שמתבקש לצאת הוא מי ששוהה בלתי חוקי בישראל, ושוהים בלתי חוקיים אינם מגויסים מלכתחילה לצבא". ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "לא אאפשר את גירושם של מי שחיים כאן שנים רבות ומהווים נדבך חשוב בחיי הקהילה"

15.9.2021 ˆ ידיעות הנגב 24