נגב 17.05.24

שיעור לחיים

יניב וקנין. חיבור בין התוכן למציאות

המציאות הגיחה מחומרי הלימוד שבע, מספר כי הנושאים – יניב וקנין, מורה לאזרחות בבית הספר התיכון מקיף א' בבאר שעלו בשיעורים הפכו עבור התלמידים מוחשיים ונוכחים מתמיד

לחברה, והרימו יחד עם צוות בית הספר ומנהלת בית הספר מערך מפואר של התנדבות". תובנות מהמציאות הנוכחית? "שיעור נוסף וחשוב באזרחות הם למדו כבר לאחר שלושה שיעורים בלבד. נאלצתי להודיע וגוייסתי למאמץ 8 להם שגם עבורי התקבל צו המלחמתי. לא דמיינתי שאקלע לסיטואציה כזו, שבה אלמד נוער על אזרחות ותוך כדי אמלא את חובתי כאזרח לשרת את המדינה במילואים בשעת חירום. בתקופה זו בית הספר הרבה לשלוח לי חיזוקים, שאלו לשלומי, ואפי־ לו פינקו בסלסלת שוקולדים את המשפחה. חי־ בוק זה חיזק אותי מאוד ונתן לי כוחות. בראשי תמיד היתה המחשבה על התלמידים ועל המצב שהם נמצאים בו. מעל לכל הדהדה ההבנה שמי שתורם נתרם בעצמו". "זאת הסיבה", מציין וקנין, "שגם תוך כדי המילואים, מהרגע שהתאפשר לי, חזרתי ללמד אותם בבית הספר במתכונת מצומצמת. למרות הקושי שחוו, התלמידים הגיעו לשיעורים בשמ־ חה, השתתפו ושאפו להצליח. האזרחות לא היתה שם למקצוע במערכת, אלא עדשות לראיית המ־ ציאות החברתית והפוליטית. המורה היה פתאום מילואימניק. הדוגמאות היו עכשוויות. יותר מהכל, להבנתי התלמידים קיבלו שיעור אזרחות אמיתי ומהותי נוכח המציאות בה שרויה מדינת־ נו. כך חדרה המציאות לשיעורי אזרחות ונעשתה חלק אינטגרלי מנושאי השיעורים. חיבור בין התוכן לבין המציאות, האקטואליה".

כיצד הגיבו התלמידים על כך? "בתחילה, התלמידים לא הבינו בכלל למה חוזרים ללימודים בתקופה שכזו (אולי בצדק). הסברתי להם שהכיתה שלנו, גם אם בזום, היא מרחב שמאפשר לכולם לתפוס רגעים של שגרה ושיח חופשי של תחושות. לשמחתי, התלמידים הבינו ומיד התכנסו ללמידה. מאותו רגע השי־ עורים הפכו למקום מפלט, זמן שבו הם יכולים טיפה להתנתק ונוצרה פלטפורמה של שיתוף התחושות כדי ליצור הקלה בתהליך. גם החומר הלימודי נעשה ברור ומוחשי עבורם. הם גילו עניין, שאלו שאלות מורכבות, יישמו בשיח את עקרונות הדמוקרטיה שזה עתה למדנו. בעל כו־ רחנו למדנו בפועל יחד שיעור באזרחות פעילה. או במילים אחרות, שיעור אזרחות שכל מורה חולם עליו. האחדות, הסולידריות והלכידות החברתית שנרקמה סביבנו מדי יום היתה עבורם שיעור ממשי לחיים. הם עצמם יצאו, התנדבו, תרמו "האזרחות לא היתה שם למקצוע במערכת, אלא עדשות לראיית המציאות החברתית והפוליטית. המורה היה פתאום מילואימניק. הדוגמאות היו עכשוויות"

"לפני כשבעה חודשים, כשה־ מדינה עוד סערה סביב סוגיות משפטיות ומושגי עקרונות הד־ מוקרטיה כמו פלורליזם, שלטון

הרוב ושלטון העם היו בלב השיח הישראלי, שאלתי את עצמי כיצד ייראו השיעורים שלי? איך תהיה החוויה שלי בכיתה? האם אצליח לנ־ ווט בשיעורים בין הצורך ללמד את החומר לבין ההתרחשויות בארץ? ואז הגיעו אירועי הזוועות של השבעה באוקטובר ובעקבותיהם גם המלחמה. אותן שא־ לות של תחילת השנה עלו בי שוב, אבל הפעם הן קיבלו משמעות אחרת. בעיקר התקשיתי להבין איך ייראה שיעור אזרחות כשברקע מתנהלת מלחמה ולא הצלחתי לדמיין מה תהיה ההשפעה על התלמידים". כיצד באמת נערכים ללימודים במציאות שכזו? "כמו כולם, חוסר הוודאות, הפחד, הצער והז־ עזוע היכו גם בי. באותו זמן, בית הספר ברשות המנהלת מיכל בנבנישתי, החל לעשות חושבים על עתיד המסגרת החינוכית עבור התלמידים שלנו. לאחר שבוע הוחלט על קיום מערך שיעו־ רים מצומצם בזום. לקראת ההיערכות ללמידה מרחוק, כשהתחלתי לתכנן את השיעורים הק־ רובים, החומר הבא שהתכוונתי לדבר עליו עם התלמידים היה חובות האדם והאזרח אל מול זכויותיו. אין אקטואלי מזה. כאילו שהמציאות הגיחה מחומרי הלימוד".

17.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 12