נגב 17.06.22

תפתחו את

הסטורי

סצנה מהסרט

שער שוויון , חיילת תושבת השכונה, אביאל דידי צילמה סרט המנפץ את הסטיגמות סביב כדורגל נשים ), חיילת ותושבת השכונה, שמעה על 19 אביאל דידי ( פרויקט "הסטורי של ג'" במקרה. "הגעתי לפרויקט הזה בטעות מאיזו שקבוצה בוואטסאפ", היא מספרת. "נר ־ שמתי, באתי למפגש ארוך, וידעתי כבר מה אני צריכה לעשות". במה עוסק הסרט שלך? "אני כל החיים גרה בשכונה. הסרט שלי נקרא 'המגרש שבליבי'. מה שהביא אותי לעשות את הסרט הזה הוא בעצם החוויה שלי בשכונה. כל החיים שלי נעו סביב הכ ־ דורגל, זה משהו שבנה אותי. הסרט מתאר את החוויה שלי, הוא מתאר את הסטריאוטיפים ואת הסטיגמות שיש על כדורגל ועל נשים שמשחקות בענף הזה. הוא בא להביא אמירה של הקושי של אישה שמשחקת כדורגל, כדי שא ־ נשים יוכלו להבין את הקשיים ולהזדהות איתם. הדמות פוגשת כל מיני קונפליקטים, היא פוגשת את הסטיגמות הללו והיא פוחדת מה אנשים יגידו, ואז היא בעצם מתמו ־ דדת עם כל מיני דברים". איזה מסר ניסית להעביר בסרט? "ניסיתי לייצר אווירה של העצמה נשית, כאשר במהלך הסרט הדמות כבר לא מפחדת ולא חוששת. זה משהו שמ ־ סמל את הדור של היום שברובו כולל פחות סטיגמות, ויש כבר השתלבות בכדורגל נשים. כמובן שעדיין יש קשיים,

CREATE NORMEL BOOMERANG

אלי דהאן אחד הפרויקטים המרתקים שהוצגו בפסטיבל "סרטים על שיכונים" שהתקיים בשכונה ג' הוא "הסטורי של ג'" שבמסגרתו תושבי השכונה צילמו בטלפון 11 הנייד שלהם סרטים קצרים על השכונה ועל נושאים הקרובים ארבעה ממשתתפי הסדנה ‰ לליבם מספרים מה הביא אותם להצטרף במה עוסק ‰ לפרויקט הייחודי ואיך הוא מייצג ‰ הסרט שצילמו החיים בסרט ‰ את החיים בשכונה התקיים בשכונה ג' בבאר־שבע בשבוע שעבר פסטיבל "סרטים על שיכונים", פסטיבל קולנוע עצמאי העוסק בנושאים כמו שכונה, שיכונים, פריפריה חברתית וגיאוגרפית, עירוניות וקהילה. זוהי הפעם השנייה שהפסטיבל מתקיים, והפעם הלו ־ קשיין הנבחר היה רחבת קולנוע "אורות", בחירה לא מקרית, המבקשת להשיב עטרה ליושנה לבית הקולנוע המיתולוגי וגם להחזיר לשיח הציבורי את חשיבות שימור המתחם. עשרות התושבים שהגיעו לפסטיבל נהנו מהופעות, וידאו־ארט שהוקרן על בנייני השיכונים הסמוכים, הקר ־ נות של סרטים קצרים, וגם הצגה של תוצרי סדנה מיוחדת

"חוויה מדהימה". אביאל צילום פרטי | דידי

"הסרט מתאר את החוויה שלי, הוא מתאר את הסטריאוטיפים ואת הסטיגמות שיש על כדורגל ועל נשים שמשחקות בענף הזה"

אבל המצב השתפר". איך היה בפסטיבל?

"יצאתי מהצבא במיוחד לפסטיבל, הייתה חוויה מדהימה לראות את הסרט שלי מוקרן, ושאנשים יושבים לראות אותו".

שבה תושבים צילמו סרטים על השכונה - "הסטורי של ג'". מה שרואים מכאן את הפסטיבל יזמה היוצרת יעל רומני מבאר־שבע. "למדתי פה את התואר שלי באומנות ותקשורת ונשביתי בקסמה של העיר. אני מאוד אוהבת את באר־שבע", היא מסבירה מה הביא אותה לבירת הנגב. למה החלטת ליזום פסטיבל קולנוע שמתמקד בשכו ־ נות? "כשהייתי סטודנטית והלכתי לאוניברסיטה, הייתי

עוברת דרך השכונות הוותיקות, ראיתי צבע וקהילתיות שלא הייתי מודעת אליהם. אז התחלתי לצלם מלא שי ־ כונים, וגם פרויקט הגמר שלי היה על זה. המטרה הייתה לבוא ולספר את הסיפור של השכונה. לא המצאנו את התרבות פה, פשוט החיינו אותה. רצינו להביא תרבות שמתרחשת כאן בשכונה ולא באיזה היכל שאתה יושב בו, זה נראה אחרת לגמרי לראות את זה מכאן. אז בשיתוף ותמיכה של עיריית באר־שבע וחברת 'כיוונים' וכל מיני סרטים שזה 90 גורמים יצאנו בקול קורא וקיבלנו מעל מטורף. בסוף נבחרו הטובים שבטובים ואני שמחה לראות את כל האנשים שבאו, מילדים קטנים עד אנשים מאוד מבוגרים, ככה שזה מתאים לכולם".

17.6.2022 ˆ ידיעות הנגב 44