נגב 17.11.23

הפראמדיקית עמית מן ז"ל שנרצחה בטבח בקיבוץ בארי בעת שטיפלה בפצועים נהגה בכל הזדמנות להגיע לדוכן "יאווארדי" בנתיבות ולקחת מנת דגים שאהבה ‰ חבריה החליטו להנציח אותה דרך הטעמים שלה לא שוכחים את המנה של עמית

מדינה במלחמה טעם של זיכרון

צילומים פרטיים | נדב אלון. נזכר בה בכל רגע

המנה שעמית אהבה. "היה לה טעם משובח"

צילומים משפחתיים | עמית מן ז"ל. התעקשה ללכת למרפאה

שאת חייה היא הקדישה להצלת חיים, רצינו שגם ההנצחה שלה תיעשה בדרך של הצלת חיים. חיפשתי מה הדבר המשמעותי שאפשר לעשות, וכך הגעתי למכשירי הדפיברילי טור, מכשיר שיכול בזמן מסוים להיות כל כך משמעותי ומציל חיים". אחותה של עמית מן, חביבה, מספרת על המיזם המרגש, "הם תורמים את הכסף, ובי שיתוף מד"א רוכשים כמה שיותר דפיבריי לטורים, מכשירים מצילי חיים. עמית מאוד האמינה במכשיר הזה, הייתה מדברת על כמה המכשיר הזה מציל חיים, וזה יהיה על שמה". חלמה ללמוד רפואה י � במותה, נולדה בנת 22 עמית מן ז"ל, בת בות, הקטנה מבין חמש אחיות. בבית קראו לבת הזקונים של המשפחה בשם החיבה עמיתוש. "היא הייתה כמו הצעצוע שלנו והיינו רבות מי תקלח אותה, מי תיקח אותה לטיול", מספרת אחותה הבכורה חביבה. "היא גדלה עם הרבה פינוקים, הרבה חום ואהבה, ממש הערצנו אותה". כשעמית מן הייתה בת עשר, אביה דוד חלה בסרטן. היא חוותה מקרוב את המחלה של אביה וראתה את צוותי הרפואה שבאו לטפל בו בבית, וכך התפתח אצלה למעשה הרצון ללמוד רפואה ולעסוק בהצלת חיים. "היא הייתה מכנה את הרופאים והאחיות 'מלאכים בלבן' כי היא ראתה איך הם עוזרים לאבא שלנו, מקלים על הכאב, מאריכים את החיים", מספרת חביבה. ס � נהגה מן ללכת ל 11 כשהייתה רק בת פרייה העירונית כדי לשאול ספרי רפואה,

להיות כדי לעזור'". בדירתה של מן יש ממ"ד והיא יכולה הייתה להיכנס אליו, אבל ברגע שהבינה שיש פצוי עים והרוגים היא לקחה את תיק הפראמדיק שלה ורצה למרפאה. "היום אנחנו יודעים שהמחבלים לא הגיעו לדירה שלה", מספרת חביבה. "הדירה שלה נותרה שלמה, כלוי מר, אם היא הייתה נשארת שם בממ"ד, היא הייתה חיה. זה מאוד מאפיין אותה, הדבר שהיא הכי אהבה לעשות ועשתה בתשוקה הוא להציל חיים". חיבוק חם מאז הירצחה, רבים ממכריה ואוהביה של מן נרתמים להנציח את זכרה. האחות חביבה מספרת על החיבוק החם שהמשפחה האבלה מקבלת. "אני רוצה להגיד תודה לנדב ולי משפחה שלו שהרימו ערב מדהים, מושקע ומרגש לזכרה של עמיתוש", היא מספרת בהתרגשות. "יש כל כך הרבה מחוות, אם זה ציירים שמציירים אותה או מחווה של 'כנסיית השכל'. מצאנו בטלפון שלה שהיא שרה את השיר 'שום דבר לא יפגע בי' של 'כנסיית השכל' שכתב קצין שנהרג באי סון המסוקים. 'כנסיית השכל' עשו עיבוד מחודש לשיר כשהם בעצם שרים אותו יחד איתה כמו דואט, והשיר הולך גם לצאת לרדיו". שירה ומשחק היו שני תחומים שמן אהבה מאוד והלהקה שהיא שרה איתה במרכז "ווליום" עתידה להוציא שיר מרגש לזכרה. "כל מחווה כזאת היא מרגשת, היא מעוי דדת, מחבקת", אומרת חביבה. "אין לנו נחמה, הכאב הוא עצום, אבל אנחנו כן מתעודדים מהחיבוק הזה שאנחנו מקבלים ושהשם שלה ימשיך להיות מופץ ויתנוסס בכל מקום. הצלת חיים בשבילה הייתה שליחות". נדב אלון מתקשה לברור את המילים כשהוא מדבר על מן. "בחורה יפה, בחורה רגישה, בחורה שתמיד חיפשה לעשות טוב לאחרים. היא הייתה כל כך מוכשרת, היא הייתה שחקנית, זמרת. היא הייתה מלאך. אחרי שאנשים כאלה הולכים, אתה מבין מי היה איתך. היא הייתה פשוט גיבורה והיא בחרה להציל חיים של אחרים".

ללמוד מהם ולהרחיב בעזרתם את הידע אביה נפטר, 14 שלה בתחום. כשהייתה בת ושנה אחר כך החלה מן להתנדב בתחנת מד"א בנתיבות, ובכך נסללה דרכה במד"א. תחילה הייתה מתנדבת נוער, לאחר מכן הוכשרה לחובשת, עשתה שירות לאומי ועברה קורס פראמדיקים. לפני כשנה וחצי התמנתה לפראמדיקית של קיבוץ בארי. "היה מישהו שהיה איתה בתחנת נתיבות, נהג האמבולנס אביה חצרוני ז"ל, תושב בארי שגם נרצח באותה שבת, שמאוד אהב את עמית, אהב אותה כמו הבת שלו", מסי פרת האחות חביבה. "כשהתפנתה אצלם בקיבוץ משרת הפראמדיקית של הקיבוץ, הוא אמר לה שהוא מגיש את המועמדות שלה. זאת משרה נחשקת כי מקבלים דירה ויש קהילה איכותית. היא בעצם התקבלה בזכותו". במקביל, המשיכה מן לעשות משמרות במד"א, וחודשיים לפני שנרצחה בשבת השחורה, היא מונתה למדריכה ראשית בקוי רס פראמדיקים. באותו יום של המתקפה, מן הייתה יכולה לעזוב את קיבוץ בארי ולנסוע לנתיבות, אבל היא התעקשה להישאר. כשהחל מטח הרקטות באותה השבת השחורה היא הייתה בדירתה בבארי עם בן זוגה אופיר פרץ, גם הוא פראמדיק. "הוא היה צריך לצאת למשמרת בתחנת נתיבות והפציר בה 'בואי איתי לנתיבות, אל תישארי פה, זה בלתי רגיל כמות הרקטות ששיגרו'", מספרת האחות חביבה. "הוא אמר לה, 'זה מסוכן מדי, את קרובה פה לגבול, בואי איתי לנתיבות' והיא אמר לו 'לא, אני בכוננות. אם זה המצב, דווקא פה אני צריכה

יעקב לוי

בכל יום שישי נהגה עמית מן ז"ל לפקוד את דוכן הדגים "יאווארדי" בנתיבות ולאכול את המנה הקבוי

עה שהיא כל כך אהבה: קציצות דגים עם רוטב וסלט ירקות שרופים על האש בתוך לחם פרנה. "היינו נפגשים בשעה שהיא הייתה מגיעה אליי, כזאת יפה וחייכנית. בכיף הייתי מכין לה את המנות שהיא אהבה. ידעתי שהיא צריכה לחזור מיד לעבודה, ולכן היה מין הסכם כזה שהיא מגיעה לקחת את המנות שלה כמה שיותר זריז בלי להמתין בתור כי היא הייתה באמצע להציל חיים", מספר נדב אלון בכאב. כדי להנציח את זכרה של מן חבר אלון לבמאית, היוצרת והאקטיביסטית החברתית עינב לוי, וביחד הם ארגנו ערב קולינרי לזי כרה שבו נמכרה לבאי הערב המנה האהובה על מן. ההכנסות יוקדשו לרכישת מכשירי דפיברילטור להנצחתה. מכשיר מציל חיים לוי, בעלת "סאבטקסט יזמות והפקות" , I love netivot ומי שיזמה את פרויקט סיורי תרבות וקולינריה בנתיבות, מספרת השבוע על חברתה: "את עמית הכרתי במחי זמר 'האסופית', שם שיחקנו יחד. היא הייתה בתפקיד הראשי של אן שירלי ואני שיחקתי את המורה סטייסי. עמית הייתה חברה טובה, עם לב ענק, מוכשרת מאוד, אדם של אור ונתינה. מגיל צעיר היא הקדישה את חייה להצלת חיים". את אלון הכירה לוי במיזם סיורי האוכל והתרבות שלה, וכך נולד הרעיון להנציח את זכרה של חברתם. "עמית אהבה לאכול והיה לה טעם משובח", מספרת לוי. "אחת המנות שהיא אהבה הייתה המנה מהדוכן של נדב. היא הייתה לקוחה קבועה שלו". איך נולד ערב ההנצחה הקולינרי? "אחרי השבת השחורה נדב והמשפחה שלו רצו לעשות מחווה, וחברנו יחד כדי שאת הכסף שנגייס בערב הזה נתרום לזכרה של עמית. בנוסף, פתחנו גם פייבוקס שדרכו אנחנו מרכזים את התרומות. בגלל שידענו

עינב לוי: "עמית הייתה חברה טובה, עם לב ענק, מוכשרת מאוד, אדם של אור ונתינה. מגיל צעיר היא הקדישה את חייה להצלת חיים"

נדב אלון: "היא היתה בחורה יפה,

בחורה רגישה, בחורה שתמיד חיפשה לעשות טוב לאחרים"

עמית מן ז"ל (מימין) עם שילת ועינב

עם האחיות. הכי קטנה

17.11.2023 ˆ ידיעות הנגב 20