נגב 17.11.23

דורית רידר. "להשכיח את צילום: | " האובדן מכבי שירותי בריאות

"נמשיך לתת למען הכלל" דורית רידר, אחות במכבי, איבדה את היקר לה מכל: בנה דור ז"ל נרצח בבארי • אבל היא אוספת את כוחותיה וחזרה לטפל בחברי קיבוץ סעד ששוהים במלון • "הם מחזקים אותי", היא אומרת

שבבארי יש מחבלים ורק אז דור כתב לנו ששורפים בתים מסביב, וכי ירו לו על דלת הבית. לא הצלחנו לקלוט את מה שהוא כתב. המשכנו בטיפול בפצועים ובחבר'ה שהגיעו מהמסיבה ונכנסו לשהות בקיבוץ. , לאחר שדור לא ענה יותר להודעות, הבן 12 בשעה שלי התקשר לדור וענה לו מחבל. אז הבנו שהנורא מכל קרה". כיצד מתמודדים עם בשורה קשה כזו? "במהלך ה'שבעה' הקמנו עמותה 'אנחנו דור מנצח', מניפים את הדגל - מרימים את הרוח. ביקשנו שכו־ לם יתלו דגלים בבתים ועל המכוניות". מהיכן שואבים את תעצומות הנפש לשוב מיד לעבודה? "דור היה בחור שמח וחייכן ולא היה נותן לנו להיכנס למרה שחורה. לכן החלטנו שאנחנו ממשיכים בחיים ולשמוח. נמשיך לעשות ולתת למען הכלל כי זה נותן את הכוח. אני אישית החלטתי לחזור לעבודה במרפאה במלון 'נבו' בים המלח, שם נמצאים חברי קיבוץ סעד. אני אחות המרפאה בסעד ואני מכירה את כולם ומטפלת בהם, ועל ידי כך הם מחזקים אותי ומקיפים אותי בימים קשים אלו. כמובן, שעצם הע־ בודה כאחות עוזרת להשכיח קצת את האובדן". כיצד תזכרי את דור? "את דור נזכור, שהיה מאושר ומלא סיפוק בעבודתו ואהבתו לילד שחנך אותו. היה ביניהם חיבור מהרגע הראשון שהם נפגשו. בבארי הוא גם הכיר את אהבתו תכלת זיכרונה לברכה, שנרצחה יחד איתו. חברים רבים סיפרו שהוא היה המרכז בחברה וכולם מסביבו היו שמחים".

בתחילת השבוע הנוכחי היה אמור דור רידר לציין . דור, שנולד וגדל בקיבוץ סעד 22 את יום הולדתו ה־ שבמועצה האזורית שדות נגב, לא זכה לכך. בצהרי אותה שבת של השביעי באוקטובר הוא נרצח במהלך התקפת המחבלים בקיבוץ בארי. יחד עימו נרצחה גם חברתו תכלת. במשך תשעה ימים הוגדר דור כנעדר עד אשר הגיעה להוריו הבשורה הקשה על הירצחו. בתום ה'שבעה' על מותו, שבה אמו דורית לעבודתה כאחות המרפאה בקיבוץ סעד מטעם "מכבי שירותי בריאות". דור רידר עשה את שירותו הצבאי במסגרת הנח"ל, אותו הוא סיים לפני כתשעה חודשים. בסוף חודש אוגוסט האחרון הוא עבר להתגורר בקיבוץ בארי בעקבות עבודתו כחונך של ילד עם צרכים מיוחדים. באותה שבת שחורה, כך מציינת אמו, היה דור עם חברתו תכלת, אותה הוא הכיר בקיבוץ בארי. "בעלי ואני", סיפרה דורית רידר ל"ידיעות הנגב", "ניסינו מרגע תחילת התקיפה להשיג את דור בט־ לפון והוא לא ענה לנו. בסביבות השעה שבע בבוקר הגיעו פצועי ירי לשער של הקיבוץ. בעלי, שהוא מתנדב מד"א והיה איתו אמבולנס, יצא לפנות את הפצועים ל'סורוקה'. אני יצאתי למרפאה בקיבוץ לטפל גם כן בפצועים שהגיעו מהמסיבה. בשעה עשר דור כתב לי שהוא ישן ושהכל בסדר. בדיעבד הסתבר שהוא לא רצה להדאיג אותנו והתכתב מהשעה הרא־ שונה למתקפה עם חברים ולהם הוא תיאר כל הזמן את הירי מסביב ושיש מלא מחבלים וכי הוא מחכה , אחיו הקטנים של 11 להגעת כוחות הצבא. בשעה דור כתבו בקבוצה של המשפחה הגרעינית שרואים

צילום פרטי | רידר עם בנה דור ז"ל. להמשיך בדרכו

בחזית העשייה

דור היה בחור שמח וחייכן ולא היה נותן לנו להיכנס למרה שחורה. לכן החלטנו שאנחנו ממשיכים בחיים ולשמוח"

בס"ד

על המפעל הזה לא שמעתם, למפעל הזה קוראים קרן מש"י שפועל בשקט ורוב פעילויותיו נעשות בהתנדבות למען הקהילה. קרן מש"י עוסקת בחינוך , הדרכה, ליווי והמון סיוע "מתחת לרדאר" . שנים וכוללת בתוכה מדרשיה תיכונית, 30 קרן מש"י פועלת למעלה מ כולל אברכים, מנות למשפחות המאושפזים במרכז הרפואי סורוקה בשבתות וחגים וגולת הכותרת היא קופת העיר. עניי עירך קודמים

קופה זו מעניקה סיוע למשפחות הנמצאות במצב כלכלי קשה. פעילויות אלו מנוהלות ע"י הרב מיכאל להיאני ראש ישיבה, מנהל המוסדות של קרן מש"י ורב קהילת "אורות הזוהר".

לתרומות: 08-6551655 ניתן בטל' 454552 או לחשבון מס' האשל מרכז אורן 770 בנק הפועלים סניף

בחסות:

בחסות

17.11.2023 ˆ ידיעות הנגב 36