נגב 17.2.23

אתרי ההריסות בטורקיה. ניסו לעשות הכל כדי צילומים | לחלץ icl באדיבות

רעידותהאדמההעוצמתיותשפקדו אתטורקיה זרעו הרס בלתי נתפס וגבו אתחייהםשל עשרותאלפי בני אדם ‰שלושהתושבי , ששבו מזירתהאסון, ICL הנגב, חברים ביחידתהחילוץשל חברת מספריםעל המראותהקשים ‰ על החילוציםהמורכבים ‰ על הרגעיםהמרגשים ‰ וגםעל תחושתהשליחותהעצומה עודד בר־מאיר קולותמההריסות

"רגעשנחקקבלב לכל החיים"

רון שכטר, עובד במפעל המגנזיום, תושב דימונה, מספר כיצד בכהמשמחה כשהוא וחבריו הצליחו לחלץ בחייםאישהאחרי שעותשל עבודת 17 חילוץ מורכבת

הישראלי היפה. עם משלחות החילוץ שנזעקו לטורקיה כדי לסייע בחילוץ הנפגעים (לשעבר כימיקלים ICL ברעידת האדמה הקשה נמנו גם חברי יחידת החילוץ של חברת לישראל), רובם ככולם תושבי הנגב העובדים במפעלי החברה בים המלח ובמישור רותם. חברי המשלחת פעלו בטורקיה בתנאי מזג אוויר מורכבים והתמודדו עם מראות קשים בזמן שניסו לחלץ נפגעים מבין ההריסות. בתחילת השבוע הם שבו ארצה ממשימתם. שלושה מהם משתפים את שחוו בשבוע שהיו באזור האסון בטורקיה, שבוע שייצרב בזיכרונם עוד זמן רב.

הרגשות שלי געשו והאדרנלין בגוף " השתולל". רון שכטר

שמדובר בגופה, היה לנו חשוב להשלים את המשימה עם הכבוד הראוי לטובת בני המשפחה. מיותר לציין שהתנאים היו קשים מאוד. מעלות בחוץ 13 עבדנו בקור של מינוס ללא חשמל, גז או מים. רגע מרגש נוסף היה כאשר הגענו בשעות הערב לבניין בן שמונה קומות שקרס ולידו עמדו המון אנשים מקומיים שלא ידעו מה לעשות. הם פשוט עמדו שם וחיכו שיגיע מישהו ויגיד להם מה לעשות. ברגע שהגענו, נכנסנו לעבוד על האתר הזה. נעזרנו במקומיים והתחלנו להפעיל אותם במאמץ משותף. הם עבדו ממש קשה והיו חדורי מטרה ונחושים לעזור וכך עבדנו עד השעות הקטנות של הלילה ביחד. אם צריך לסכם, עברנו שבוע מאוד מו כ רכב ולא פשוט, גם מבחינה פיזית ולא פחות חשוב מזה גם מבחינה נפשית, אבל הכל מתגמד לעומת ההרגשה העילאית של חילוץ מוצלח. אני חייב לציין שכל אחד מחברי המשלחת הוא אלוף אמיתי. זה לא מובן מאליו כאשר כולם עזבו את משפחותיהם והתנתקו מהחיים שלהם לטובת המטרה הזו. חזרתי לארץ עם פרופורציות וגישה אחרת לחיים".

"היום שלי החל בשיחת טלפון מנילי, חברה ביחידת החילוץ, שעדכנה אותי במשלחת המתגבשת לטורקיה. עדכנ כ תי את אשתי וקיבלתי ממנה את ברכת הדרך, ומאותו רגע התחיל הטירוף. הר כ גשות שלי געשו והאדרנלין בגוף הש כ תולל. בתוך זמן קצר הגענו לנתב"ג והטיסה יצאה לדרך. הגענו לטורקיה כשכבר היה חשוך ומיד התחלנו לעבוד. באתר ההרס שמענו קולות מתחת לה כ ריסות ומאותו הרגע החל מסע חילוץ כ � שעות של עבודת חילוץ מור 17 של בת מאוד במטרה לחלץ אישה הלכודה בחיים מתחת להריסות. בתום עבודת חילוץ מורכבת מאוד חילצנו אותה מתחת להריסות. אני חייב לשתף, שכזה רגש לא חוויתי אף פעם. הסיטואציה הייתה מרגשת כל כך. אני מחלץ את אותה אישה מההריסות, כשאנו נושאים אותה על קרש גב, ובר כ גע שמוציאים אותה אל מחוץ להריסות, אני אוחז בקרש ובוכה משמחה, כשברקע מחיאות כפיים. זה היה אחד הרגעים שנ כ חקק לי בלב לכל החיים. באתר הרס אחר שהגענו אליו חילצנו גופה שהייתה מונחת מתחת להריסות. גם שם הרגשות היו מעורבים. על אף

"האסון הקשהשחוויתי"

שמעון אלמקייס, , תושב דימונה, ICL מפקד יחידתהחילוץ ‰ מספר על השבועהמורכב בטורקיה ונזכר באלפי הניצוליםחסרי האונים, בהם לאמעט ילדים

"עבדנו ללא הפסקה". שמעון אלמקייס

כשהיא בחיים. רק כשהשחר הפציע התגלו לעינינו מימדי האסון וההרס בכל הסביבה. אלפי ניצולים עמדו חסרי אונים, חסרי תקווה, חסרי בית וחסרי בני משפחה. המ כ ראות היו קשים, ובעיקר לראות את הילדים והאנשים חסרי כל עומדים ומתגודדים מס כ ביב למדורות מאולתרות ומנסים להתחמם. במהלך כל ימי החילוץ, כל הצוות עבד לילות כימים באתרים השונים בתנאים קשים של מזג אוויר, מחסור באוכל ובשעות שינה, וזה המקום להודות לכל אחד ואחת מחברי המשלחת. האסון בטורקיה הוא מה כ קשים שחוויתי עד כה".

"בבוקר יום שני בשבוע שעבר קיבלתי שיחת טלפון שבה התוודענו על רעידת בסולם 7.7 האדמה בטורקיה בעוצמה של ריכטר. במהלך הבוקר החלה התארגנות של המשלחת בהכנת הציוד המתאים לחילוץ ובשעות אחר הצהריים כבר הג כ ענו לאזור האסון. מיד כשהגענו התחלנו בפעולות החילוץ במזג אוויר קשה. התפצלנו לשני אתרים במקביל, כאשר באחד מהם אותרה לכודה . עבדנו 50 בחיים בשם עיישה, אישה כבת שעות 17 ללא הפסקה וללא שינה, ולאחר של פעולות חילוץ הצלחנו לחלץ אותה

עברנו שבוע מאוד מורכב ולא פשוט, גם מבחינה פיזית ולא פחות חשוב מזה גם מבחינה נפשית, אבל הכל מתגמד לעומת ההרגשה העילאית של חילוץ מוצלח

במהלך כל ימי החילוץ, כל הצוות עבד לילות כימים באתרים השונים בתנאים קשים של מזג אוויר, מחסור באוכל ובשעות שינה

17.2.2023 ˆ ידיעות הנגב 20