נגב 18.02.22

להנציח את גבריאל בדרך אחרת וייחודית. זה הדבר הכי מרגש בעולם. בתור משפחה אבלה, זה מרים אותך". בלחסן סבור שאם אחיו עדיין היה בחיים, הוא היה גאה מאוד בארגון, אף שסביר להניח שהיה מבקש שלא לקרוא לארגון על שמו. "הוא היה מתבייש מאוד קודם כל", הוא אומר. "גם בהופעות של אלפי אנשים הוא היה מתבייש לעלות לבמה, והיה אומר לי בסוף ההופעה כשהוא חזר לחדר שלו מאחורי הקלעים, 'בחייאת רבאק פנחס, תעשה לי טובה שלא יבואו לפה, למה לא נעים לי. אני לא אלוהים ולא כלום'. אם הוא היה חי, אני חושב שהוא היה אומר לדביר לבחור שם אחר". בלחסן מוסיף עוד, "אני חושב שאם גבריאל היה חי היום, זאת הייתה בש ־ בילו גאווה ענקית לראות את דביר ואת הארגון, כי גבריאל אהב את דביר אהבת נפש כמו אח לכל דבר, אני חושב שדביר עשה את הדבר הכי גדול שאפ ־ שר לעשות, הרבה הנציחו אותו בתחום האומנות שזה היה התחום של גבריאל וזה מחמם את הלב, אבל דביר לקח את זה למקום אחר לגמרי והפך את זה למשהו גדול. הדבר הזה רק בתחילת דרכו. בעוד שלוש־ארבע שנים זה יהיה במקום אחר". סיפוק גדול ) מירוחם, מנהל 41 ויטלי סוכרביץ' ( צוות איתור נעדרים של הארגון, מספר על העבודה מול המשטרה ועל המקרים שבהם הארגון נתקל. "ברגע שמתקב ־ לת פנייה מהמשטרה, זאת אומרת שיש אישור פרסום על האירוע, אנחנו מק ־ פיצים את הצוות ויוצאים לעזרה. מת ־ גברים את המשטרה ובאים ככוח עזר". זוכר מקרה מיוחד? 20 "באחד המקרים היינו משהו כמו ג'יפים, חיפשנו סכיזופרן שנעדר, הוא קיבל חופשה מבית חולים פסיכיאטרי ולא חזר. רצנו כל הערב וחיפשנו אותו בכל רחבי באר־שבע, בבוקר הוא אותר". הוא נזכר במקרה נוסף. "אישה בת ו � , בלי מחלות רקע ובריאה לחל 911 טין, הודיעה בצהריים לבעלה שהיא הולכת לנשום אוויר ויצאה לטיול. ש � התייצבנו לתדריך מ 23:00 בשעה טרתי, עלינו לבית לקבל פרטים, איתרנו 00:15 חילקנו גזרות ובשעה אותה באחת התעלות ליד הכביש אחרי שמעדה והייתה ללא הכרה. היא אוש ־ פזה ב'סורוקה', אבל היא שרדה. ללא הסיירים שלנו וללא הרחפנים, אני די בטוח שהגברת הזאת לא הייתה עוברת את הלילה, כשהיא מעולפת והיה גשם וקר. אז אין סיפוק גדול מזה". פתאום יצא מהבית או מהמוסד ויש חשש מאוד גדול לחיים שלו. בלי לחשוב פעמיים, אתה מיד יוצא לחיפושים" תומר רחמים, סגן מנהל "בדרך ארגון גבריאל: כלל זה מתחיל בסביבות תשע, עשר בערב. מישהו שהוא חולה סכיזופרניה או חולה במאניה דפרסיה

"היום משטרת ישראל מסתייעת בנו המון. תחנת באר־שבע למשל העניקה לנו לא מזמן מגן הוקרה. אנחנו גם מסייעים בסיוע אזרחי". גם לביא מספר על כמה חילוצים שז ־ כורים לו במיוחד. "אנחנו לא פעילים בשבת, אלא אם מדובר בהצלת חיי אדם. אז לא פעם קרה שרייזר (רכב פנאי שטח - א.ד.) נכנס לתוך בור והנוסעים היו לכודים והיינו צריכים למשוך אותם החוצה. קרה גם שאדם שהפעיל משאית מנוף שקע, אין אחו ־ רה והוא לא יכול לצאת החוצה ומשכנו אותו שם. הוא נורא התרגש". באחד המקרים המחולץ הפך למתנ ־ דב. "יש לנו עוד מקרה מעניין של אדם שלא מכיר פה את הסביבה והוא יצא לשטח כנראה לפני שבת והוא שומר שבת. הוא יצא עם הילדים, עשה להם סיבוב ברכב והרכב שקע. זה לא סי ־ כון חיי אדם, אז המתנו למוצאי שבת. כשהגענו לשם כבר פרצו לו לאוטו, גנבו לו את המצבר וגנבו לו עוד כמה דברים מהאוטו ושם התחיל הרומן שלנו. נטרלו לו חצי מהרכב, לקחו לו את הכיסאות של הילדים וניסי ־ נו לעזור לו, תרמנו לו כיסא ומצבר וניסינו לארגן לו עוד כל מיני דברים, ולאט לאט הבעיות הנוספות שלו צפו. נוצר איזשהו קליק, האיש כתב לי מכתב תודה אישי, שאלתי אותו אם הוא יכול להמתין עם המכתב כי אני עסוק, והוא העלה אותו לפייסבוק. בין השורות ראיתי איך הוא כותב, ומאוד התלהבתי, והיום הוא אחד המתנדבים שלנו". אבל אין ספק שהמתנדב שמעריך יותר מכל את פועלו של ארגון גב ־ ריאל הוא אחיו הצעיר של גבריאל .) 38 בלחסן, פנחס ( "זה ארגון נהדר והתנדבותי עם אנ ־ שים מעולים ואני חלק מהארגון הזה", הוא מספר. "דביר לביא הוא חבר יל ־ דות והיה גם חבר ילדות של אחי ז"ל, והארגון נקרא על שם אחי. הכול ביחד, אין יותר גדול מזה. גם העבודה עצמה בארגון היא לעשות דברים גדולים. הייתי בחילוצים, וזה פשוט להוציא אנשים ממקומות שלא תיארתי לע ־ צמי שאפשר להוציא אותם משם. יש שם אנשי מקצוע שעושים את הכול מהצעד הראשון, יש מערך שלם והכול בהתנדבות, כולל מרכזייה של טלפו ־ נים, כולל מדיה, כולל הכול". כמה אתה מעורב בארגון? "אני מעורב מכל הכיוונים, גם אם צריך בפרסום של הארגון. בתחום החילוצים אני יותר מתמקד בחילוץ נעדרים. יש לי אופנוע שטח ואני גר באזור עוטף עזה, וברגע שיש ידיעה על נעדר או נעדרת או מישהו שנתקע בדיונות או כדומה, אני יוצא. אני מח ־ זיק גם ברחפן שעוקב אחריי בזמן הנ ־ סיעה, ואני נוסע עם האופנוע לנקודת הציון, ושכצריך, אני מרים לאוויר את הרחפן ויודע לכוון כוחות לדרך. אני משתדל שלא להתעסק בפן הניהולי, אבל כן אני חלק מהעניין ואני הכי מקורב לדביר. אנחנו מנהלים שי ־ חות בכל יום, ואני גם נוסע לעשות חילוצים איתם, יותר לכיוון באר־ שבע, תלוי במיקום שלי ומי פנוי. עם המשפחה התרגשה

השנים, מאז שאח שלי נפטר, כנ ־ ראה העריכו אותו הרבה יותר ממה שדמיינתי, למרות שהיה ברור לי מי האדם. הוא היה האדם הכי קרוב אליי. כל הזמן קמו כל מיני דברים, בבית ספר רימון בנו בית ספר למוזיקה, יש מרכז שיקומי, בבאר־שבע יש שני בתים לאנשים שיצאו מאשפוז שנק ־ ראים על שמו של גבריאל, ויש הצגה על גבריאל, אבל כשזה הגיע מדביר, וזה ארגון שעושה רק טוב ושעוזר לא ־ נשים, זה מאוד מרגש. אח שלי היה טוב ורצה לעזור לאנשים, על סף התמימות אפילו, ודביר הוא החבר הכי טוב שלו מגיל אפס ועד המוות שלו. דביר לקח את המוות של גבריאל למקום שהוא שתק כל הזמן, הוא מאוד לקח את זה לבפנים ושתק. כשנקרה בדרכו לע ־ שות את הדבר הזה, הוא עשה את הדבר הכי גדול". מה אמרו ההורים? "ההורים שלי הם אנשים מבוג ־ והם אומרים שזה הדבר 75 רים בני הכי גדול שהם קיבלו, וזה בלי חלי ־ לה לזלזל בהמון המון דברים אחרים שאנשים אחרים עשו. מבחינתם, דביר הוא החבר הכי טוב של גבריאל שבא והקים משהו שהוא נטו לעזור לאנשים בהתנדבות, והשם של גבריאל מופיע על זה". הכי מרגש "יש לי ולדביר אפוד זוהר שכתוב עליו מאחור 'המלאך גבריאל'", מספר פנחס בלחסן, "גם הלוגו הוא ג'יפ מצויר עם אדם שיושב על הג'יפ עם גיטרה וכנפיים. אז כן, זה ריגש אותי וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש. דביר יצא ענק. היה לו כנראה כל כך חשוב

דביר לביא, מייסד ארגון גבריאל: "במשפחה היו בשוק מזה שמישהו מנציח את גבריאל, כי מעבר לזה שהייתי חבר להקה עם גבריאל, הייתי גם חבר שלו. אז אני בא ממקום נקי נטו"

המלאכים של גבריאל

גבריאל בלחסן עם דביר צילום פרטי | ופנחס

האופנוע אני יכול להיכנס למקומות שברגל או בכלים אחרים יותר קשה להיכנס. אני לא אובייקטיבי, אבל גם אם זה לא היה ארגון שקשור אליי, הייתי הולך להתנדב בו". איך הרגשת כשדביר לביא התקשר אליך ובישר לך שהוא קרא לארגון על שמו של אחיך המנוח? "זה הדבר הכי גדול שיש. לאורך

המחולץ הפך למתנדב אחד המתנדבים בארגון, אבישי בר ישי, שמתגורר באופקים, מספר כיצד בערב שבת הוא נתקע עם הרכב לאחר טיול עם ילדיו, ואיך החילוץ על ידי הארגון הוביל אותו להצטרף כמתנדב בעצמו. "הכול התחיל ביום שישי אחד, הילדים ואני יצאנו לטייל בשטחים ליד אופקים, שלושה ילדים קטנים בשלושה כיסאות תינוק, והכול היה בסדר עד שרבע שעה לפני שבת פתאום התחפרתי בבוץ בצורה מטורפת. הת ־ קשרתי לאנשים טובים מאופקים שהכירו את ארגון 'גבריאל' ואמרו לי שישלחו לנו מישהו. לא רציתי לחלל שבת כי זה היה בסמוך לכניסת שבת. אז מישהו קישר אותי לדביר והחלטתי להשאיר את האוטו בשדות ושהחילוץ ייעשה במוצאי שבת. באנו במוצ"ש והחילוץ היה יחסית מאוד קליל, מה שכן גיליתי שפרצו לי את האוטו, גנבו את הכיסאות תינוק ותלשו לי את המצבר וגם במקרה הזה דביר והארגון סייעו לי מאוד". לאחר החילוץ בר ישי החליט שהוא מצטרף. "אין לי את האפשרות לעזור להם עם רכב, אז אני מתנדב במה שאני טוב בו, חולצתי והתחלתי לחלץ. אני טוב בשיווק ובכתיבה פרסומית, ואני עוזר בזה".

18.2.2022 ˆ ידיעות הנגב 40