נגב 18.11.22

תרבות

מאיר / ־ / עודד בר

נשים מהנגב מציגות את העבודות שיצרו בתערוכה "באין העדשה" להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים ‰ באמצעות הצילומים הן מתארות את האלימות שנשים חוות, את המבטים ואת המראות הלא קלים פני האלימות

יצירה של שירן חיה לזרוביץ מבאר־שבע

באלימות כלפי לציון יום המאבק נשים הקימו איגוד היועצות לקידום מעמד האישה לראשי רשויות מקומיות בישראל, את מיזם #באין העדשה - תערוכת תמונות שתו ־ צג בבית הנשיא בירושלים. התמונות המוצגות בתערוכה מבטאות את התחושות, ההשלכות, ההשפעות, הרגשות והכאב של אירועי אלימות כלפי נשים. לאחר מכן התערוכה תנדוד בין ערי ישראל. מטרת המיזם היא העלאת המודעות לאלימות כלפי נשים המתרחשת בכל מקום וחברה. במסגרת המיזם נערכה תחרות ארצית בה צילומים מנשים וגברים בכל 300 הוגשו כ־ הרשויות המקומיות שבחרו להשתתף. הצ ־ למים הזוכים ישתתפו בטקס חניכת המיזם והתערוכה לציון יום המאבק בבית הנשיא. אבולוציה של אלימות איריס חשבייה משדרות, אמא לשתי בנות בוגרות, צלמת ומטפלת ברפואה משלימה, מספרת: "אני מצלמת מאז שאני זוכרת את עצמי, טבע, אנשים ולאחרונה גם אוכל. אני אוהבת להעביר את העולם מזווית ראייה חומלת, חיובית ואוהבת. אני מלמדת בתיכו ־ נים מקצועיים צילום בנייד וב'חוסן' סדנאות פוטותרפיה למלשב"ים. צילום הוא התשוקה שלי". לדבריה, בצילום ניתן לראות את האבולו ־ ציה, התהליך שעוברת אישה שהיא קורבן של אלימות. "מנערה ואישה מלאה בחלומות ומו ־ שיטה ידה לכוכבים, דרך ההקטנה ההדרגתית ועד להפיכתה לאישה שקופה, ללא שאיפות ויכולות, מכווצת ומפוחדת ללא עתיד". מיטל כרמל מבני דקלים, נשואה ואמא לא ־ רבעה בנים, היא צלמת שמעבירה סדנאות דרך תוכנית "נגיעות אור" בבתי ספר ומת ־ חילה תואר שני בטיפול. "אני מנסה בכל יום

למדתי עם השנים שחלפו לאהוב את עצמי, לתת לעצמי מקום של כבוד בעולם, ולעשות לעצמי בית בתוכי. הלוואי שכל אישה היתה מאפשרת לה את הדבר הבסיסי . והחשוב הזה" על סוגיית ההאלימות היא אומרת: "נושא האלימות נגד נשים קרוב לליבי, יש לי חברה שמתמודדת בתוך העולם הזה, ולצערי איננה מאפשרת לי כמעט להיות שם לה לעזר. 'סדו ־ קה', זו הכותרת שהרגשתי שתתאים לתמונה שצילמתי. האישה המצולמת עוטה מסיכה, כל חייה היא חייבת לשאת את המסיכה הזו (שגדולה למידותיה) לשדר עסקים כרגיל, להיראות נוצצת ולבושה בקפידה, אחרת לא תשרוד בעולם". כרמל מדגישה כי "ההשתקפות במראה לא משקרת, היא סדוקה, חייה סדוקים, אין לה ים. המשמעות לה ִ נ ְ ּ פנים, כי אין לה כבר פ ־ סתכל על עצמה במראה, יש דברים שרק היא רואה, למרות המסכה, הקישוטים, המלבושים והכיסויים. שחור ולבן משמשים בעירבובייה. הפכים שמסמלים את היין ויאנג, שהיקום נשלט על ניגודים משלימים, נתינת מקום לאחר ובמצב של תנועה מתמדת". אני ניצחתי אנה שלייפר־סטפנסקי מבאר־שבע מס ־ כמת את תהליך היצירה שלה: "אני מצלמת מאהבה, התמונה מראה תחושות שלי בעבר".

ענת אפרתי מבאר־שבע, מאמנת להגשמה ולמערכות יחסים, מאמנת בשנים האחרונות בתחום תעסוקה. "הסימנים של מערכת יחסים אלימה, לא מכבדת, מתעללת, נשארים לזמן רב. אמנם הם מתמתנים במהלך הזמן, אך הם פוצעים את הנפש". סתיו עזריה מדימונה, אמא לשני ילדים אומרת כי היא "לביאה בעצמי, יוצאת ממעגל האלימות ומשקמת את חיי. תמונה אחת לא מילים ולא תתאר עשר שנים של 1,000 שווה מסכת התעללות ואלימות קשה, אך היא מוצ ־ גת כדי שאוכל להגיד - ניצחתי". שירן חיה לזרוביץ מבאר־שבע, מספרת על היצירה שלה: "אני אישה, אמא, יוצרת. לבן של יום חול. ישנו לבן של קודש - חגיגי, טהור, של התחלה ושל סיום. וישנו לבן של יום חול - הלבן של היום יום, הבלתי מורגש, של הבלתי נראה, של עצימת עיניים". לחשוף את הסיפור ורד ששון, יו"ר איגוד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות בישראל, ויועצת ראש עיריית באר־שבע לקידום מעמד האישה, אמרה כי "התערוכה באין העדשה היא במה ואמצעי לנשים לשתף בחוויות שהן עו ־ ברות או עברו דרך תמונות המבטאות זאת, חלקן חוו באופן אישי אלימות, והתערוכה היא פתח עבורן להביא לשיתוף ולמודעות לסיפור האישי שלהן". לדבריה, היועצות לקידום מעמד האישה פו ־ עלות ללא לאות, בכל רחבי הארץ ובכל ימות השנה להעלות למודעות את תופעת האלימות כלפי נשים, באמצעות מגוון תוכניות מניעה והסברה. "אנו מאמינות שמודעות להסברה שירן חיה לזרוביץ: "אני אישה, אמא, יוצרת. לבן של יום חול. ישנו לבן של קודש - חגיגי, טהור, של התחלה ושל סיום. וישנו לבן של יום חול - הלבן של היום יום, הבלתי מורגש, של הבלתי נראה, של עצימת עיניים"

צילום: הרצל יוסף | ורד ששון

ורד ששון, יו"ר איגוד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות בישראל: "התערוכה באין העדשה היא במה ואמצעי לנשים לשתף בחוויות שהן עוברות או עברו דרך תמונות המבטאות זאת"

להשתפר, ללמוד על עצמי משהו חדש, לש ־ מוח בחיים, ולא לתת לדברים שוליים להסיח דעתי מיופי העולם.

ענת אפרתי: "הסימנים של מערכת יחסים אלימה, לא מכבדת, מתעללת, נשארים לזמן רב. אמנם הם מתמתנים במהלך הזמן, אך הם פוצעים את הנפש"

יצירה של ענת אפרתי מבאר־שבע

62

18.11.2022 ˆ ידיעות הנגב