נגב 19.08.22

הקרב שלא נגמר

בר ג'ורנו, שותף במועדון "הברקה" בבאר–שבע, מתמודד זה שמונה שנים עם פוסט טראומה אחרי שנים שהדחיק את ‰ בעקבות שירותו הצבאי היותו הלום קרב, הוא התחיל לטפל בעצמו, אבל נתקל במערכת אטומה שלא פעם מציבה בפניו כדי לשנות ‰ ובפני חבריו מכשולים בירוקרטיים את המצב הוא פועל בימים אלה להקמת בית להלומי קרב בבאר–שבע לצד פעילותו למען בני "מסתכלים עליך במספרים של אחוזי ‰ נוער בסיכון נכות ולא כאל אדם שעבר חוויה מטלטלת"

"יכול להיות על ההתמודדות שלו: שאם הייתי מקבל את הטיפול , אם היו מזהים שיש 23 הנכון בגיל לי פוסט טראומה ושחוויתי אירוע ואני צריך להיות במעקב, לא הייתי עובר היום את מה שעברתי"

"הכרתי אישה מדהימה, ענת סמסון, ומשם בעצם מתחיל הסיפור שלי איך אני מתמודד ואיך אני חי עם זה", הוא מספר. "העמותה מוציאה מסעות להלומי קרב. כשהייתי בתהליך של שאלות, מה קורה לי, אתה לא אוכל, אתה לא ישן, אתה מזיע עם חרדות, אתה לא רוצה לעבוד, אין לך חשק לכלום, חיברו אותי לענת". ע � יצא ג'ורנו למסע הראשון שלו דרך ה 2016 בשנת מותה כשנסע לרומניה עם קבוצה של הלומי קרב. בזכות הנסיעה לרומניה הבין ג'ורנו שהוא לא לבד ושיש עוד אנשים שעוברים את אותו תהליך שהוא עובר. "יצאתי עם קבוצה מדהימה של הלומי קרב", הוא נזכר. "היו איתי חבר'ה מגולני, היו חבר'ה שהיו בלבנון ובמבצע 'עופרת יצוקה', ופתאום אתה מגלה זווית אחרת. יש שריונר שיש לו בעיה עם ריח שרוף, וכל אחד עם הבעיה שלו, אבל בסוף כולם ביחד, כולם מתרכזים למשהו אחד, למשהו שאיבדת, למשהו שאתה רוצה להחזיר. במסע הזה הבנתי איפה אני נמצא, שאני הלום קרב". נופלים בין הכיסאות נוסף על ההשלכות הנפשיות כבדות המשקל של הט ע ראומה הנפשית שהלומי קרב מתמודדים איתן, הם לא פעם נאלצים להילחם גם במערכת בירוקרטית אטומה שמציבה בפניהם לא מעט מכשולים, ולא תמיד משכי ע לה להבין את הצרכים שלהם. גם מניסיונו של ג'ורנו, ההתמודדות הבירוקרטית לא פחות קשה מההתמודדות הנפשית, לא כי אין רצון לעזור אלא כיוון שדברים נופלים בין הכיסאות. "אין מקום שיודע להכיל את הדבר הזה שנקרא הלום קרב",

ידיעות הנגב ˆ 19.8.2022 43

צילום פרטי | בר ג'ורנו (משמאל) עם חבר לנשק