נגב 19.5.23

אי אפשר לישון בשקט

"התדירות בין סבבי הלחימה רק הולכת | וגוברת". משה מורג צילום: זוהר מורג

"גרים כאן וגאים להיות כאן". חגית | עיני סימון צילום פרטי

נלחמים עד שיהיה טוב תושבת קיבוץ נירים, מנהלת תרבות חגית עיני סימון, הגיל השלישי בנווה אשכול, מספרת על הפינוי מהקיבוץ, תחושת הנוודות הנוראית, והשיבה לבית בתום המבצע

להיות מוכנים , תושב מושב תא"ל (במיל') משה מורג לדעתו של אוהד וראש מטה משק לשעת חירום במועצה האזורית אשכול, צריך להיערך כבר עכשיו לסבב הבא

מוגנים לתושבים בשל היותו מעבר לטווח שבעת הק"מ מרצועת עזה. סוגיית המיג גון מלווה אותנו במשך שנים. זה כל הזמן יוצר תחושה של סיכון וחוסר שוויון. המג דינה לא מתייחסת אלינו בצורה הולמת ושוויונית. הנתונים שבגינם החליטה הממשלה בשעתו על טווח שבעת הק"מ מרצועת עזה כבר אינם רלוונטיים כיום. טווח האש גדל, יכולות הירי של ארגוני הטרור בעזה השתפרו וכבר אין הבדל ק"מ. עובדה שבמבצע 15 ק"מ ל־ 7 בין האחרון, כמו גם במבצעים קודמים, הגיעו הרקטות גם ליישובים המרוג חקים מעבר לשבעת הק"מ. זה מאוד מטריד אותנו. אין לי אשליות לגבי הסבב הבא. אני אפילו לא נמצא בתחושה שזה נגמר. השאלה היא רק מתי זה יקרה ובאיזו עוצמה. כל מי שנמצא בעוטף עזה צריך להיות מוכן למציאות הזו בכל רגע נתון. המציאות הזו מכתיבה לנו להיות מוכנים ולא למצוא את עצמנו מופתג עים. חלה עלינו חובת מוכנות כל הזמן".

לאטרקציות או לאכול בחוץ. זו הוצאה נוסג פת שלא לכולם היא מתאימה לכיס מבחינה כלכלית. הקהילה עוטפת בתוכניות הפגה חברג תיות, מה שמעודד ונותן כוח בכל הבלגן ובתחושת הנוודות הנוראית הזו. מדי פעם בודקת בחדשות, שומעת לא פעם ולא פעג מיים - 'צבע אדום בנירים'. מיד כל המחשג בות והתחושות עולות. הבית שלנו, האנשים שנשארו שם, השכנים, המבוגרים שלא רצו להתפנות, כי עבורם זו נטישה, וכי הם עברו דברים גרועים יותר. שבת בערב. מודיעים על הפסקת אש. אנג חנו יודעים שהשעות האלה הן הקריטיות ביותר. הקיבוץ שלנו כבר ספג אבדות קשות ופציעות באשליה הזו. במקביל, מתכוננים לחזרה. כל כך רוצים כבר לחזור הביתה. אז נגמר הסבב, ולפי הפורמט, כולם אמוג רים לחזור לשגרה מלאה ולשמוח שנגמר, אבל אנחנו במלחמה השקופה של היום שאחרי, מותשים ומפורקים ואוספים את השברים כמו את הרסיסים שהתפזרו להם מהשמיים במרחבי הקיבוץ. זה לא נגמר ובכל רגע נתון השגרה שלנו כאן יכולה להיקטע. עם זאת, אנחנו גרים כאן וגאים להיות כאן ונמשיך להיות כאן - גאים ונלחמים עד שיהיה טוב. עד שיהיה".

בבוקר. מתעוררת 04:30 "השעה בבהלה מפיצוצים חזקים שמובנים לי כחריגים. פותחת את הנייד וקוראת שהיה חיסול והתחיל מבצע. במקביל אני מבינה שיש פינוי של תושבי העוג טף. מבינה שזה רציני ומתחילים סבב. ממהרת להביא מזוודות, אורזת לשלושה ימים לשלושה ילדים ולבעל, וגם דואגים לבדוק היכן נשאיר את הכלב. מעירה את כולם, מכינה מהר סנדוויצ'ים, מעמיסים הכל על הרכב ובתוך שעה כולנו על הדרך. תוך כדי הקיבוץ מוציא הודעה שהפינוי שלנו הוא לנתניה. אוספים את הילד הגדול שנמצא אצל חבר ועולים עכשיו צפונה, לא לפני שנכנסים לתל־אביב כדי לשים את הכלב אצל אחי. נשיקה, חיבוקים, הדרכה קצרה, וקדימה לדרך לפני שהכוח ייגמר מהבוקר המשוגע הזה. עולים צפונה לנתניה. מגיעים סוף סוף. גמורים אך בטוחים. הילדים נפגשים עם החברים שהגיעו כבר למקום. לא מרגישים ולא יודעים מה ברקע. גם פחות אכפת להם וטוב שכך. שלושה ימים עוברים ואז המלון מודיע שאין אפשרות להמשך שהיה. 50 עוברים למלון קרלטון בנהריה. כ־ משפחות עם זאטוטים מגיל לידה ומעלה, הורים מותשים בריצות אחריהם, יציאות

"המבצע האחרון היה מבצע יזום של צה"ל. זה השפיע על היכולת שלנו להג תנהל בתחושה שאנחנו יוזמים. זה הבסיס לכל הסיפור. זה היה מבצע עם ציר מבצג עי, כשהצבא קיבל משימות מהדרג המג דיני והיו לו השפעות על המרחב האזרחי תוך דאגה להעניק לתושבי האזור ביטחון מרבי. לתפיסתי, צריך להיערך לסבב הבא. אין סבב אחד דומה למשנהו. מנטלית אני מכין את עצמי כבר לסבב הבא. התדירות בין סבבי הלחימה רק הולכת וגוברת. גם ברמה האישית וגם ברמה הקהילתית אין לתושבים מספיק לחזור לשגרה, ואז אתה מגיע לסבב הבא פחות מוכן. עם זאת, לקחים רבים שהוטמעו אצלנו בעקבות הסבבים הקודמים הביאו לתפקוד מרשים, גם ברמה הארגונית וגם ברמה המנטלית של התושבים. הדברים התנהלו בלי פאניקה ובלי בהלה. במהלך ימי הלג חימה במבצע האחרון נורו לעבר יישובי ג � רקטות ופצצות מר 600 אשכול יותר מג מה. אנחנו התמודדנו עם זה בצורה טובה, ואני שמח על כך. אני מתגורר באחד מאותם שבעת היישוג בים שאינם ממוגנים. יישוב שלפי החלטת הממשלה אינו זכאי שיוקמו בו מרחבים

"אז נגמר הסבב ולפי הפורמט כולם אמורים לחזור לשגרה מלאה ולשמוח שנגמר, אבל אנחנו במלחמה השקופה של היום שאחרי, מותשים ומפורקים ואוספים את השברים כמו את הרסיסים שהתפזרו להם מהשמיים במרחבי הקיבוץ"

"אין לי אשליות לגבי הסבב הבא. אני אפילו לא נמצא בתחושה שזה נגמר. השאלה היא רק מתי זה יקרה ובאיזו עוצמה. כל מי שנמצא בעוטף עזה צריך להיות מוכן למציאות הזו בכל רגע נתון"

19.5.2023 ˆ ידיעות הנגב 44