נגב 2.12.22

התשיעי בזמן בלתי נתפס של חמש שניות. 52 דקות ו־ 42 שעות, בקטגוריית הגיל שלה היא דור ־ גה במקום השלישי, מה שהעניק לה את הזכות לעלות לפודיום ולהביט בגאווה בדגל ישראל שהתנוסס בטקס חלוקת המדליות, וכמובן גם את הכר ־ טיס לתחרות ביוון. עם שובה ארצה הוזמנו פנינה ואלי צדיקריו לפגישה בלשכת ראש עי ־ ריית ערד, ניסן בן־חמו, במהלכה החמיא בן־חמו לבני הזוג על ההישג בברלין, ושיבח את פנינה על פועלה. "הערכתי הרבה לפנינה, שמוכיחה לנו שנחישות, כוח רצון והתמדה יוצ ־ רים הישגיות", אמר ראש העירייה. "אני לוקח זאת כשיעור לניהול העיר" "האמת שהעלייה לפודיום בסיום המרוץ בברלין זה לא היה משהו מתו ־ כנן", היא מספרת, "ולכן יצא שקיבל ־ תי בונוס גדול לצד אינדיקציה מעולה לגבי התחרות והיכולות שלי". איך מתכוננים למרוץ כזה? "זה כרוך בחצי שנה של אימונים בעצימות גבוהה מאוד, עם המון הק ־ רבה, ויתורים רבים, וללא חופשות בשבתות ובחגים. עשיתי אימוני יום ואימוני לילה. אני חייבת לציין את ההשקעה וההקרבה של בעלי אלי. הוא זה שמלווה אותי ותומך בי בשעות הקשות באמת". צדיקריו משבחת את בעלה בכל הזדמנות, והיא רואה בו מרכיב מרכזי בהגשת החלום ובהישגים אליהם הגי ־ עה בתחרויות הרבות. "בעלי היקר שותף מלא לחוויה העצומה", היא אומרת בגאווה. "הוא חיכה לי בכל הנקודות האפשריות, צילם ותיעד אותי, ועודד אותי בכל הזדמנות. על זה אני מודה לו יום יום". היא מספרת שבן זוגה קם איתה השכם בבוקר ומלווה אותה לאימונים ולתחרויות, תוך שהוא עוזר ותומך. "הוא מעצים אותי ושם אותי במקום גבוה", היא מוסיפה. "הוא הכוח שלי. החצי והשותף שלי לכל הצלחה באשר היא". ומה אומר הבעל עצמו? "אשתי האלופה נחושה וממוקדת במטרה בצורה שלא מובנית מאליה. הסלון שלנו הפך לתצוגה מרהיבה של גבי ־ עים ומדליות. ההצלחה נובעת משי ־ לוב מנצח של משמעת, כימיה עם המאמן, ותמיכה מבית". "המשפחה תומכת" "כדי להיות בכושר מתאים אני צרי ־ ק''מ בשבוע במשך 180 כה לרוץ כ־ כחצי שנה ברציפות, ואז יש את הרי ־ ק"מ לפני 100 צה המסכמת למרחק שעות ואני 11 תחרות. היא נמשכת צריכה לסיים אותה כדי להיות מוכ ־ נה לתחרות עצמה", אומרת צדיקריו כשהיא נשאלת על ההכנות לריצה פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל לרוץ

צדיקריו במהלך אימון שגרתי. תענוג לא זול

התענוג הזה? "יש כמה ספונסרים עבור הציוד והמזון. מדובר בכספים רבים וההער ־ כה היא שהחסות נאמדת בכמה אלפי שקלים בשנה. אני מוציאה מכיסי את הכסף עבור טיסות, מלונות ורישום לתחרויות. מבחינתי אנחנו רוצים להגשים את החלום שלי ואני מוכנה להשקיע. מדובר בהוצאה של עשרות אלפי שקלים בשנה, אבל אני שלמה עם זה. אני חיה ונושמת ספורט. זה ממלא אותי בסיפוק גדול. אני רוצה מאוד לעלות את המודעות לפעילות הגופנית". אחרי שהשיגה את הכרטיס לאולטרה-מרתון ביוון צדיקריו החלה מיד בהכנות. בתחילת השבוע הקרוב היא תשתתף במרתון ולנסיה בספרד. זה יהיה המ ־ רתון השישי בו היא נוטלת חלק מלבד תחרויות האולטרה בהן השתתפה בש ־ לוש השנים האחרונות. צפויה צדיקריו 2023 בינואר 5 ב־ להשתתף ב"ספרטניון" הישראלי, שעות במסלול 24 במסגרתו תרוץ כ־ בפארק בגני יהושע בתל־אביב. צדי ־ קריו תהיה הישראלית היחידה שמש ־ תתפת בתחרות הזו, במהלכה תתמודד מול שלוש נשים שמגיעות מחו"ל. "אלו תחרויות שמצריכות הכנות מיוחדות" היא אומרת. "אני רוצה להגיע מוכנה לתחרות ביוון כשהיעד קילומטר רצוף. 180 שלי הוא לרוץ במקום לרוץ ליד הבית אני אצא למ ־ רוץ שמסכם את ההכנות לקראת הת ־ חרות ביוון. צריך גם הכנה מנטלית ונפשית. ככל שיש יותר ניסיון את מגיעה יותר מוכן". עד היום השלימה את האולטרה־מר ־ תון ספרטה רק ישראלית אחת בלבד. צדיקריו רוצה להפוך לישראלית הש ־ נייה שעושה את זה. מייל 100 "אחרי שסיימתי מרוץ של בברלין", היא אומרת. "עבורי השמיים הם הגבול" מה הציפיות שלך מהתחרות הקשה ביוון? "החלום שלי הוא לסיים בהצלחה את הריצה ביוון. אמנם יש תחנות בדרך ואפשר לפרוש אם אתה לא עומד בז ־ מנים שנקבעו, אבל אני מאוד מקווה שאני אצליח לצלוח אותה". המסלול הנכון או לא. זאת הייתה חוויה נורא מפחידה אבל למדתי על עצמי המון באותן שעות ועל היכולת שלי להגיע לשיא בשלב מסוים בריצה בברלין מצאתי את עצמי רצה לבד בחושך בשבילי היער, בלי באמת לדעת מספיק ברור אם אני נמצאת על

הדרך הילד הקטן שלי הרגיש במח ־ סור של זמן אמא, אך במשך הזמן הוא הבין. עכשיו הוא תומך נלהב וגאה באמא שלו. העיסוק שלי תורם גם לחינוך הילדים בבית. כולם אצלנו ספורטאים אחרי שאני התחלתי לרוץ. בעלי עושה תחרויות של חצי מרתון וגם הילדים בעניין של ספורט". מה משך אותך לעולם הריצה? "יש משפט מפורסם בעולם הריצה: 'זר לא יבין זאת'. כל היום משת ־ נה לטובה אם עושים פעילות פיזית בבוקר. אני אוהבת את עולם האול ־ טרה־מרתון, שלצערי נמצא עדיין בחיתוליו בישראל. אין כאן כמעט מודעות לתחרויות שמתקיימות בר ־ חבי העולם. הציפיה שלי היא להמשיך לעסוק בריצות אולטרה. אני רוצה להמשיך לקדם את הנושא. אין דבר שאי אפשר להשיג אם יש כוח רצון ומשפחה תומכת". כמה זה עולה? איך מממנים את

בה השתתפה בברלין. "זה יוצא שישה אימונים בשבוע, לפעמים גם שני אימונים ביום עם הפסקה כדי לתת לגוף להתאושש, ואז להעמיס עליו עוד". איך העומס הזה זה משפיע על המ ־ שפחה? מה אומרים הילדים על אמא שלהם? "המשפחה תומכת מאוד. בתחילת בעלי היקר שותף מלא לחוויה העצומה. הוא חיכה לי בכל הנקודות האפשריות, צילם ותיעד אותי, ועודד אותי בכל הזדמנות. על זה אני מודה לו יום יום

עם הבעל אלי (מימין) וראש עיריית ערד, ניסן בן־חמו

2.12.2022 ˆ ידיעות הנגב 64