נגב 20.01.23

סיגל מורן. "אין שום סיכוי שארוץ לקדנציה נוספת של ראשות המועצה האזורית"

איך הייתמאפיינתאתאזור הנגב מנ ־ קודת מבטך, כמי ששימשה מנכ"לית משרד הרווחה? "למרבה הצער, הנגב מאופיין ברמה סוציו־אקונומית נמוכה. הנגזרת מזה היא העובדה שהנגב הוא קליינט רציני אצל רשויות הרווחה. יש כאן אוכלוסיות רבות של נזקקים. הנתונים שלנו מצבי ־ עים על כך כי למעשה כל משפחה חמי ־ שית בנגב מקבלת שירותי רווחה, לעומת כל משפחה שביעית ברמה הארצית. זה דרש מאיתנו להגדיל משמעותית את הבי ־ טחון התזונתי לאוכלוסיות הרווחה באזור, לתמוך בעמותות שמסייעות לנזקקים, להגדיל את כמות תלושי המזון, ולקיים פעילויות שונות ברשויות המקומיות בנגב שבהן יש אוכלוסיות רווחה". מסתכלת קדימה חוזרים לפרשת סיום תפקידה של סיגל מורן. חלק לא קטן באכזבתה מהדרך שבה נדרשה לסיים את תפקידה יש לעובדה

במרכז יום באופקים וראיתי שם תוכ ־ נית פעילות לאזרחים ותיקים. בעיר גם הוכנה תוכנית של פעילות התנדבותית של קשישים. פתחנו בקיבוץ חצרים מסגרת עבור יוצאים בשאלה בשיתוף פעולה עם הקיבוץ ועם עמותת 'הלל'. מדובר בחבר'ה שיצאו מהקהילה החר ־ דית ועושים צעדים ראשונים לקראת החיים החילוניים". שר הרווחה היוצא, ח"כ מאיר כהן, היה ממונה גם על המגזר הבדואי ובתוקף תפקידה חלק לא מבו ־ טל של עשייתה של מורן הוק ־ דש לחברה הבדואית. "העברנו החלטת ממשלה להקמת שלושה יישובים במגזר הבדואי (חאשם זאנה ליד נבטים, עבדה ליד עבדת ורחמה ליד ירוחם - ע.ב.מ), שנמצאים כיום בשלבי תכנון", היא מציינת. "גם פתחנו בית ספר יסודי בחאשם זאנה לטובת מאות ילדים שנאלצו קודם לכן להגיע לבית ספר בדרכים לא דרכים. גם הייתי אח ־ ראית על תוכנית החומש של הבדואים ועל הרשות להסדרת ההתיישבות הב ־ דואית".

שמעון ושימשה טרם מונתה לתפקידה במשרד הרווחה מנכ"לית מכון "ברנקו וייס". לפני כשנה וחצי מינה אותה שר הרווחה היוצא, ח"כ מאיר כהן, למנכ"לית משרדו. "השר לשעבר מאיר כהן ואנוכי היינו בעבר ראשי רשויות מקומיות ואנח ־ נו מכירים את השטח", מציינת מורן. "הייתה לי זכות אדירה לעבוד לצידו. זו הייתה תקופה מרתקת ומלמדת עבורי". למרות התקופה הקצרה יחסית שבה שימשה מנכ"לית משרד הרווחה, יודעת מורן להצביע על עשייה לא מעטה בת ־ חום שירותי הרווחה באזור הנגב. "ביזר ־ נו סמכויות לרשויות המקומיות, שינינו את השיטה, כך שאיגדנו תקנות תקצי ־ ביות לתקנות מרכזיות לטובת הרשויות המקומיות כדי שאלה יכינו תוכניות עבודה שמתאימות לאוכלוסייה המ ־ תגוררת באותה רשות מקומית", היא מציינת ומפרטת, "לפני כחודש עוד הספקתי לבקר באופקים כדי לבחון את יישום התוכנית הזו, והתרשמתי שסוף סוף מותאם התקציב בהתאם לקהילות הספציפיות בעיר. כך למשל ביקרתי

המספרים הלא פשוטים

כל משפחהחמישית וכרבעמהאזרחים הוותיקים בנגב מקבליםשירותי רווחה ‰ אחוז מהעובדיםהסוציאליים ברשויות 21 עוזביםאתעבודתם שיעור המשפחות המתגוררות באזור הנגב ומקבלות  אחוז מכלל אוכלוסיית האזור. 21 שירותי רווחה עומד על המשמעות היא שכל משפחה חמישית באזור מקבלת שירו ־ תי רווחה. הממוצע הארצי של משפחות המקבלות שירותי אחוז, קרי כל משפחה שביעית מכלל 14 רווחה עומד על האוכלוסייה בארץ. אחוז מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים באזור הנגב 24 כ־  מקבלים שירותי רווחה. מדובר בשירותים כמו מרכזי יום, תמיכה בניצולי שואה ובפרויקט שכונות תומכות ולא בכל מיני קצבאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. אחוז מהעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות בנגב 21  בחרו לעזוב את עבודתם במחלקות הרווחה בשנה האחרונה. הסיבות לכך נעוצות בתנאי העסקה ובשחיקה מהעבודה. הממוצע הארצי של עזיבת עובדים סוציאליים את עבודתם אחוז. במספרים מוחלטים 12 ממחלקות הרווחה עומד על עובדים סוציאליים שעזבו בשנה האחרונה 160 מדובר ב־ חסרים בשירות הציבורי 2022 את עבודתם. נכון לסוף שנת עובדים סוציאליים. 138 באזור הנגב והדרום

קידום תוכנית החומש במגזר הבדואי

פתיחת בית ספר יסודי בחאשם זאנה

קידום הקמת שלושה יישובים במגזר הבדואי

13 ידיעות הנגב ˆ 20.1.2023