נגב 20.09.24

עה ילדים (בר און היא בתה של דבורה פישר ז"ל, שהצטרפה למקימות עמותת 'ילדים בסיכוי'). כילדה לא התלהבתי מהסידור הזה. הייתי בגיל העשרה, וב־ דיעבד נראה לי שנוסף עוד מישהו שה־ תחרה בתשומת הלב של ההורים שלי, אך עם זאת היה לי ברור שנתינה ומעו־ רבות חברתית היא חלק מחיי". השנים עברו ובר־און החליטה גם היא עצמה להירתם לפרויקט: "לפני שנה, כשאמי נפטרה, הצטרפתי 17 כ־ להנהלת עמותת 'ילדים בסיכוי' כנצי־ גת המשפחה. בנוסף, במסגרת תפקי־ די בד״ר פישר, אני מתנדבת יחד עם העובדים בפעילויות שונות למען ילדי הפנימיה ויום אחד שאל אותי מנהל הפנימייה אם אני יכולה לקחת אליי הביתה שני אחים. הסכמתי ולאחר מכן בעלי ואני החלטנו שאנחנו רוצים להיות משפחה מלווה". פ � שנים, הגיע למש 15 וכך, לפני כ־ : "הילדים התגייסו מיד 7 חתה ילד בן לקבל את פניו, ובהתחלה הכל היה נהדר, אך היו גם אתגרים לדוגמא, ללמד את הילד החמוד שלכל אחד מארבעת ילדיי יש גם חיים משלו ושלעיתים יש לתת פרטיות ושקט. הסברנו לו שיש חוקים בבית. די מהר הוא הבין את העניין, ומאז הדברים הולכים בצורה חלקה". באילו קשיים נתקלתם? "חוסר אמון. בהתחלה הוא כל הזמן בירר האם באמת נגיע לקחת אותו. לאחר מכן עלו שאלות כמו למה אני בפנימייה והילד שלכם לא, שאלות שצריך לענות עליהן ברגישות על מנת לשמור גם את כבוד המשפחה הביולוגית שלו. "צריך לזכור שלהיות משפחה מלווה זו זכות לצד מחויבות גדולה: דאגנו לאסוף אותו מהפנימיה, בילינו איתו בימים שהיה אצלנו, שיחות נפש, תמיכה, חיזוק וכו'". איך הליווי תורם לכם כמשפחה? "קודם כל מרגש לראות את מעור־ בות ילדיי. מבחינתנו, הוא בן משפחה לכל דבר. יש סיפוק רב שהקשר של כל השנים מניב תוצאות נהדרות - תמיד עודדנו אותו לעצמאות, להשיג היש־ גים, לא לוותר ולפתח ביטחון עצמי. כשהיה קטן הכנתי לו פתק עם משפ־ טים מחזקים, כאלו שהוא יכול להגיד לעצמו לפני השינה בפנימיה, כשאנחנו לא איתו. משפטים כמו אתה יכול, אנ־ חנו אוהבים אותך, ועוד. היום כבר ניתן לראות שהבחור שכבר השתחרר מהצבא ולומד מקצוע הוא בעל ביטחון עצמי־ שהפך לחלק בלתי נפרד ממשפחתנו". בשנה האחרונה הקשר ביניכם התהדק בשל המצב? "הקשר שלנו איתו הדוק באופן קבוע, חלק מילדיי וגם הוא חזרו 7.10־ לאחר ה לגור איתנו לתקופה. ביתנו הוא ביתו ואנחנו גאים בו על הישגיו". ¿ שואל 13 איש צוות: "בן תמיד מי הצוות הכונן 15 שנשאר בשבת, בת אומרת שהיא שונאת שמגיע סוף השבוע ומחכה למוצאי שבת שכולם יחזרו"

גלבוצקי: "בקרוב תגיע גם תקופת החגים, וכולנו יודעים איך זה מרגיש לשבת סביב שולחן חגיגי משפחתי כילד ולהרגיש חלק ממשפחה חמה ואוהבת"

1,500 ווחה, שירות ילד ונוער. מתוכם, כ־ ילדים ומתבגרים, מתמודדים עם מצב רגשי ומשפחתי קשה במיוחד, שכן הם למעשה נעדרי עוגן משפחתי. "ילדים אלו חווים תחושת בדידות עמוקה וחוויית תלישות, שמעצבת את תפיסת עולמם כמרחב נטול שייכות, חום או תקווה", אומרת מנכ"לית עמו־ תת "ילדים בסיכוי", עדנה גלבוצקי: "הפנימייה מספקת את צרכיהם החומ־ ריים והרגשיים ומהווה מענה משמעותי עבור ילדים אלו, אך ההתמודדות עם תחלופה תדירה של דמויות, וכן העו־ בדה כי השהות בפנימייה מסתיימת , מעלה צורך 18 עם הגעת החניך לגיל בעיגון דמות משמעותית שתהיה חי־ צונית לפנימייה. המלחמה המתמשכת חידדה לכולנו עד כמה המשפחה משמ־ עותית עבורנו. הורים תומכים ועוטפים את הילדים במציאות המטלטלת ומע־ ניקים להם הגנה וביטחון, אבל לא לכל ילד או ילדה יש מעטפת מעין זו". החגים והבדידות ("החרדות גוברות") "בתקופה זו של מלחמה, יש צורך הכרחי במשפחות שמוכנות לפתוח את הלב והבית למען ילדים הגדלים בפני־ מיות רווחה בכל הארץ". מה קורה לילדים בתקופה הזאת? "דווקא בשנה זו, שילדים בה סובלים יותר מחרדות וטראומות, לצד חוסר היציבות והמציאות המערערת מאז תחי־ לת המלחמה, יש קושי למצוא משפחות המוכנות להתנדב לתוכנית 'משפחה מלווה' בקרוב תגיע גם תקופת החגים, וכולנו יודעים איך זה מרגיש לשבת סביב שולחן חגיגי משפחתי כילד ולהרגיש חלק ממשפחה חמה ואוהבת". מנהלת תחום אגף משפחות ילדים ונוער בקהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, שלומית בירנבוים: "ימי המל־ חמה חידדו יותר מכל את הצורך הגובר בתחושת המשפחתיות כדי להתמודד עם מצבי הטראומה וחוסר הוודאות. גם בימים אלו אנו ממשיכים לפעול עבור ילדים ללא עורף משפחתי הנמצאים בפנימיות ברחבי הארץ באמצעות ליווי צמוד ובמסגרת תוכנית 'משפחה מלווה' שמעניקה לילדים אלו הזדמנות להתא־ רח אצל משפחות. לקראת השנה החד־ שה, נמשיך ונפעל ליצור מעטפת לכל ילדי הפנימיות הזקוקים לכך. "אנו מזמינים משפחות מלוות חדשות להיות חלק מקהילה משמעותית ומשנת חיים". דור שני לליווי ("הוריי היו משפחה מלווה") מי שמלווה ילדי פנימיות היא סיגל בר־און, יו"ר משותף של תשלובת ד"ר פישר, שמונתה לאחרונה ליו"ר ועד מנהל בעמותה. בר־און, אם לארבעה ודור שני של משפחות מלוות מספרת על החוויה האישית שלה: "ההורים שלי היו משפחה מארחת לילדה בת שלוש, והיום הילדה הזו בעצמה אמא לארב־

צילום: עטרה גרסטל | גלבוצקי

המחשה: שאטרסטוק

ידיעות הנגב ˆ 20.9.2024 45