נגב 20.09.24

תרבות

מאיר / ־ / עודד בר

הרגעים של יוכבד יום, 17 יוכבד (יוכקה) ליפשיץ נחטפה מביתה שבקיבוץ ניר עוז יחד עם בעלה עודד ‰ היא שוחררה כעבור ואילו בעלה עדיין מוחזק בעזה ‰ בית המשפחה נשרף ואיתו עלה באש ארכיון הצילומים שלה וגם מצלמתה ‰ למרות זאת תיפתח תערוכה בה יוצגו חלק מהצילומים שלה שנשמרו וחלק ששוחזרו / תערוכה /

הרצחנית של מחבלי החמאס במתקפה בשביעי באוקטובר נחטפה יוכבד (יוכקה) ליפשיץ מביתה שבקיבוץ ניר עוז יחד עם יום, 17 בעלה עודד. היא שוחררה כעבור ואילו בעלה עודד עדיין מוחזק בשבי הח־ מאס בעזה. בית המשפחה נשרף, ואיתו גם עלה באש ארכיון הצילומים שלה וגם מצ־ למתה נשרפה. חודשים לאחר שחרורה משבי החמאס, 11 ) במוזיאון ארץ 25.9( תיפתח בשבוע הבא ישראל בתל־אביב תערוכת הצילומים של יוכבד ליפשיץ תחת הכותרת "יוכבד ליפ־ שיץ, צלמת - רגעים ששרדו". התערוכה כוללת חלק מעבודתה רבת השנים של ליפשיץ, כאשר היא מתמקדת בשני נושאים מרכזיים: שיחזור צילומיה מהמחאה של אנשי קיבוץ ניר עוז נגד מלח־ , ובתמונות 1982 מת לבנון הראשונה בשנת המתעדות את חיי היום יום בקיבוץ ניר עוז לאורך השנים. צילומי המחאה נגד מלחמת לבנון הרא־ שונה שיוצגו בתערוכה שוחזרו באדיבות ארכיון "יד יערי" בגבעת חביבה. התמונות מחיי קיבוץ ניר עוז הן מקוריות, לאחר שהן נשמרו אצל בתה של יוכבד ליפשיץ, האמ־ נית שרון ליפשיץ, בביתה שבלונדון. לזכר הקורבנות בתל־ 1938 יוכבד ליפשיץ נולדה בשנת אביב למשפחה דתית, שעלתה לארץ מפו־ לין חמש שנים קודם לכן. היא החלה לעסוק היא עברה 1957 ובשנת 16 בצילום בגיל לקיבוץ ניר עוז, שם החלה לצלם משפחות, 1976 . בני קבוצת "אלמוגים" בניר עוז

צילומים: יוכבד ליפשיץ | מההווי הקיבוצי בניר עוז. סוף שנות השבעים

שלי. כל דבר שעשיתי, הבנתי דרך הצילום. צילום הוא דרך להתעמת עם העבר בהווה, והיום אין לי אותו. לצלמים צעירים אני אומרת - תדאגו לגיבוי, שלא יילך לאבדון. אבל איך מנציחים תמונות שנשרפו". מחכים לעודד עודד, בעלה של יוכבד, מוחזק מאז הש־ ביעי באוקטובר בשבי החמאס. "קשה לה־ משיך לחיות", מדגישה יוכבד ליפשיץ, "בזמן שעודד והחטופים האחרים עדיין שם. בוודאי שקשה לחשוב ולדבר על אמ־ נות. אבל המשפחה מחזיקה אותי וגם הרצון שעודד יחזור. בסוף הדרך אין לי אפשרות להמשיך איתו וזה כל כך קשה לי". מנכ"ל מוזיאון ארץ ישראל, עמי כץ, אומר כי "זכות גדולה עבורנו להציג במוזיאון את עבודותיה של יוכבד ליפשיץ. התע־ רוכה מייצגת לא רק את כוחו של הצילום לשמר רגעים בזמן, אלא גם את יכולתו לה־ נציח זיכרונות גם כאשר התמונות הפיזיות אבדו. בתקופה כל כך קשה למדינת ישראל, לקהילת ניר עוז ולמשפחת ליפשיץ, התע־ רוכה הזו מקבלת משמעות עמוקה יותר. אני מקווה שהתערוכה תשמש תזכורת לכוחה של הרוח האנושית ולחשיבות שימור הזיכ־ רון והתקווה גם בזמנים קשים. יחד עם כל עם ישראל אנו מייחלים לסיום המלחמה ולשובם של עודד ליפשיץ וכל החטופים הביתה". תערוכת "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו". מוזיאון ארץ ישראל, תל־אביב - מבואת מרכז רוטשילד. .24.12 : . נעילה 25.9 : פתיחה צילום פרטי | יוכבד עם בתה שרון בקיבוץ

צילום: שרון ליפשיץ

צילום: שרון ליפשיץ

המצלמה המפוחמת של יוכבד ליפשיץ

בבית הספר התיכון האזורי "מעלה הבשור" (לימים "נופי הבשור") שבמועצה האזורית .2009 אשכול, בו היא לימדה עד שנת התערוכה מוצגת בשיתוף מטה החטופים והנעדרים ומוקדשת לזכרם של קורבנות מתקפת הרצח בשביעי באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. "עבודת חיי הלכה", מציינת יוכבד לי־ פשיץ, "צילמתי כל כך הרבה שנים והכל, כולל הנגטיבים, נשרף. מהו צילום שנ־ שרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח נמחק. צילום זה בעצם כתיבה של היסטו־ ריה, העברת מידע וידע. הרצון להביע את עצמי תמיד היה בצילום, דרך המדיום. קשה לי להיפרד מהתמונות. הן כבר רק בזיכ־ רון. להיפרד מכל העבר של כתיבת החיים מסגרות מפוחמות של תמונות בביתה של ליפשיץ

אירועים, ואת רגעי היום יום בחצר הקיבוץ. היא החלה ללמוד צילום 1983 בשנת בבית הספר "קמרה אובסקורה" בתל־אביב. יוכבד ליפשיץ הקימה את מגמת הצילום

יוכבד ליפשיץ: "הרצון להביע את עצמי תמיד היה בצילום, דרך המדיום. קשה לי להיפרד מהתמונות. הן כבר רק בזיכרון. להיפרד מכל העבר של כתיבת החיים שלי. כל דבר שעשיתי, הבנתי דרך הצילום"

48

20.9.2024 ˆ ידיעות הנגב