נגב 20.10.23

מדינה במלחמה הגיבורים

בקו האש אריאל ביליה ז"ל נרצח בעת שהגן על בני משפחתו והציל אותם מהמחבלים שפרצו לביתם באופקים ‰ רפ"ק מורן טדגי יצאה אל שדה הקרב ברחובות אופקים, פיקדה על כוח שחיסל שלושה מחבלים, הצילה רבים מהתושבים והשתתפה גם בשחרור בני הזוג אדרי שנלקחו בני ערובה ‰ שני סיפורי גבורה מאופקים

"אריאל גיסי ואשתו שושנה שגרים ליד מגיעים עם הילדים כדי שנהיה יחד באזעקות. אחרי כמה דקות יצאנו החוצה לנסות להבין מה אנחנו שומעים, ומהר מאוד זיהינו יריות. רצנו לבית, נעלנו את הדלת ועלינו כולם לקומה למעלה, לחדר צדדי. דרך החלון ראינו בערך שמונה חיילים עולים ברחוב ומולם רץ שוטר באקדח שלוף לחבור אליהם ולחפש את מקור היריות, אבל אז החיילים ירו על השוטר. גיא פתח את החלון וצרח להם שהוא משלנו. השוטר הגיבור הזה הסתתר מאחורי הפח, הרים את כובע המשטרה שלו וצעק להם 'מכוחותינו'. הם התקדמו עוד כמה צעדים, הרגו אותו והמשיכו לעלות. רק כשהם התקט רבו נפל לנו האסימון, כי שמענו שהם מדברים ערבית. אמרנו לילדים להיות בדממה ואחרי כמה דקות של פחד מוות שמענו את הקולות המבחילים ביותר שהמחבלים מנסים לפרוץ לבית. הם ניסו לפתוח את הדלת ואז שברו את התריסים בחלון הגדול שבסלון, וכל זה כשהם מדברים ביניהם ואנחנו שומעים הכל". חוסר ודאות על סיפור הגבורה של אריאל ביליה ז"ל מספרת גיסתו, "אריאל גיסי הגיבור לקח מוט ברזל שהיה בחדר ועמד בכניסה תוך כדי שהוא ואני עם טלפונים מנסים לתפוס את המשטרה שלא עונה. בשניות התלבטנו מה לעשות, ואז אריאל אמר לאשתו - 'צאו עכשיו'. אנחנו בתוך החדר, חמישה מבוט גרים ושישה ילדים, כשהקטנה שביניהם היא אסיף שלנו שנולדה רק לפני חודש. שושנה אשתו פתחה את החלון ואחד אחרי השני התחלנו לצאת החוצה לגג של המחסן ומשם לגג של השכנים. אריאל לא הגיע אחרינו וקיוויתי שהוא מתחבא בבית, כי המחבלים כבר היו ממש קרובים והוא לא הספיק לצאת. נכנסנו למיסתור של דוד השמש. הילדים שכבו צמודים עם הפנים לרצפה, מתחת לקולטים, ואנחנו נצמדנו לקירות. אנחנו לא יודעים כמה זמן היינו שם בדיוק, אבל זה היה למעלה משלוש שעות של חוסר ודאות מה עם אריאל. שלוש שעות שבהן ילדים בני שמונה, שבע, שש, חמש, שלוש ותינוקת בת חודש,

עודד בר־מאיר

הדירה שנפגעה במתקפת המחבלים באופקים

את הבאים בכניסתה של העיר אופקים מקדמות המילים "עיר של אנשים". בימים האחרונים תושבי העיר מאוחדים בדעה שיש להחליף את הנוט סח ל"עיר של גיבורים". ט � מתושבי העיר, אזרחים, שו 50 יותר מט רים וחיילים, נפלו בלחימה בשבוע הראשון של המלחמה הקשה והמדממת שהתנהלה בתוך העיר עצמה מול מחבלי חמאס. בחלוף הימים נחשפים לא מעט סיפורי גבורה של תושבי העיר שנלחמו על הבית וטיפלו בנפגעים, בעת שהם מסכנים את חייהם ונחשפים למראות קשים ביותר. אלה סיפוריהם. "במותו הציל את כולנו" הציל אריאל ביליה ז"ל עשרה מבני משפחתו במתקפת מחבלים על ביתו

כנראה כבר הבינו את הסיטואציה ושמרו על דממה מוחלטת". בשלוש השעות האלה בני המשפחה היו חשופים למלחמה שהתרחשה בחוץ. "צרורות של יריות שלא נגמרים, טיל אר.פי.ג'י שירו לנו לתוך הבית כשאנחנו על הגג, צעקות 'רימון' ואז בום אדיר ושקט מחריד, אזעקות ופגיעה ישירה בבית שברחוב ממול. שמענו את האזרחים הצדיקים שהתארגנו למלחמה למטה ברחוב, את הקריאות לחילוץ פצועים וגם את המחבלים שהיו על הגגות לידינו", משחזרת צברי ביליה. ואז בני המשפחה החלו לראות את הכוחות הישראלים מתחילים להשתלט על הרחוב. "שמענו אותם אומרים שצריך לירות על הגגות כי שם המחבלים", מספרת צברי

ביליה. "התופת ממשיכה והמחבלים נהט דפו לרחובות פנימיים יותר, ואלינו לגג הגיע חייל אמיתי, וההקלה הייתה עצומה, אבל לזמן קצר מאוד. אמרנו לו שיש לנו אח בתוך הבית. הוא המשיך לפטרל על הגג והתבשרנו כי אריאל היקר שלנו, האח הקטן והכי שמח ומצחיק במשפחה, נרצח. המחבל ירה בו כשיצא מהחלון, וכל הזמן הזה הוא שכב הרוג כמה מטרים לידינו ואפילו לא ידענו. במותו הוא בעצם הציל את כולנו, ואולי גם שמר עלינו כבר מלמט עלה. בבוקר קמנו לרחוב מלא גופות, לבית שרוף והפוך. אריאל, גיסי הגיבור והאהוב, , נרצח תוך כדי שהגן עלינו, והנה 28 רק בן אנחנו כאן עשרה ניסים מהלכים מזועזעים והמומים".

צילומים באדיבות המשפחה

אריאל ביליה ז"ל. "אריאל לא הגיע אחרינו"

מאופקים, 28 אריאל ביליה ז"ל, צעיר בן נרצח בעת שהגן על בני משפחתו והציל עשרה מהם במתקפת מחבלים על ביתם. בבוקר 06:30 "בבוקר שמחת תורה בשעה קמנו לאזעקה בבית של חמותי באופקים, לשם נסענו לחגוג את החג", מספרת מיכל צברי ביליה, תושבת קיבוץ סעד וגיסתו של אריאל.

20.10.2023 ˆ ידיעות הנגב 16