נגב 21.03.25

יער רעים בו הונצחו צעירים שנרצחו | " בפסטיבל "נובה צילום: שאול גולן

המספרים הכואבים

למעלה 1,200 ¯ מ בני אדם נרצחו יותר 2,000 ¯ מ נפצעו 251 אנשים נחטפו לעזה 52% מהנרצחים היו עד 30 גיל (מתוכם, צעירים גילא י )24¯20

כלומר, צעירים וצעירות בעלי רמות חוסן אישי ותמיכה חברתית גבוהות, חוו פחות מצוקה בהשוואה לאלו בעלי רמות חוסן ותמיכה נמוכות. "בחנו האם וכיצד משאבי החוסן מגנים בקשר בין תחושת איום סובייקטיבית לבין מצוקה נפשית, אולם החשש שלנו אומת. נוכחנו לדעת שבמציאות הנוכחית הם אינם גורמים מגנים, וישנה ירידה בחוק סן האישי ובתמיכה החברתית לצד עלייה במשתני המצוקה הנפשית", ציינה פרופ' תהילה רפאלי, מהמחלקה לעבודה סוק ציאלית באוניברסיטת בן־גוריון, מעורק כות המחקר. תסמיני מצוקה מהמחקר עולה כי קיימת פגיעות מוגבק רת בקרב צעירות וצעירים בישראל המדק גישה את האתגרים המשמעותיים שניצבים בפני קבוצת אוכלוסייה זו בעת הנוכחית, בשילוב העובדה כי הם נמצאים בתקופה הכוללת גם תהליכים מאתגרים של גיבוש זהות ובחירת מסלול חיים. "סביר להניח כי האירועים האחרונים ביק שראל מגבירים את האתגר בתהליכי גיבוש הזהות ובשילוב רמות גבוהות של מצוקה, הם עשויים להיות בעלי השלכות רחבות על תפיסות העתיד ועל בחירות בתחומי השכק לה ותעסוקה של צעירים וצעירות בישראל. לצד היותה של קבוצה זו החשופה ביותר להשלכות המלחמה, נראה כי קולה וצרכיה נדחקים למול צרכיהן של קבוצות אחרות. הממצאים מעידים כי השימוש באסטרק טגיות התמודדות נפוצות כגון הימנעות והדחקה לא מגן מפני תסמיני מצוקה, ואף עשוי להגבירה", מציינות עורכות המחקר. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במק דיניות ייעודית ותוכניות מותאמות לאתק גרים הייחודיים עמם מתמודדים צעירים וצעירות בישראל. "למרות הנטייה לחשוב כי לצעירים ולצעירות יש חוסן ויכולת להק תגבר, ובאופן טבעי להשקיע בטיפול בעיק קר בילדים ובני נוער שנתפסים כפגיעים יותר, המחקר מצביע על הצורך לא להתעק לם מהצרכים הרבים של האוכלוסייה הזו", מדגישות החוקרות. תוכניות לחיזוק החוקרות אף ממליצות על גיבוש מדיק ניות הכוללת תוכניות לחיזוק החוסן ובק נייה מחדש של רשתות תמיכה. לדבריהן, הן חיוניות בהקשר הנוכחי, פיתוח והתאק מה של שירותי בריאות הנפש לצרכים הייחודיים של אוכלוסיית הצעירים, כולל טיפול ממוקד טראומה ומתן כלים ואסטק רטגיות מיטיבות להתמודדות עם מצוקה. מחקר נוסף דרוש על מנת לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה לאירועי הלחימה על המצוקה והרווחה של קבוצה זו, וכן על תפיסות העתיד והשאיפות של צעירים בישראל. קבוצת המחקר כללה את ד"ר סתיו שפירא מבית הספר לבריאות הציבור, פרופ' תהילה רפאלי מהמחלקה לעבודה סוציאלית,

) החיים בישראל 18-30 ממצאים קשים אודות מצוקתם הנפשית של צעירים (גילאי ‰ בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" עולים ממחקר שנערך באוניברסיטת בן–גוריון בנגב בין הממצאים: רמות דיכאון, תחושת בדידות, ירידה מובהקת במשאבי החוסן האישי החוקרות ד"ר סתיו שפירא ופרופ' תהילה רפאלי: ‰ ובתמיכה החברתית "זו אחת הקבוצות שהושפעה בצורה המשמעותית ביותר" עלייה גדולה ברמות המצוקה הנפשית בקרב צעירים ממצאי מחקר על השלכות מלחמת "חרבות ברזל"

נחמה רחמים ק � אודות מצו ממצאים קשיםם ) 18-30 תם הנפשית של צעירים (גילאי החיים בישראל בעקבות מלחמת "חרק בות ברזל" עולים מתוך מחקר שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. "זו אחת הקבוצות שהושפעה בצורה המשמעותית ביותר", מסבירות ד"ר סתיו שפירא ופק רופ' תהילה רפאלי, עורכות המחקר. "יש שיעור גבוה של משרתי מילואים, בני ובק נות זוג של חיילים, נפגעי הנובה, ועוד". ממצאי המחקר מציפים את הצורך במק דיניות ייעודית לאתגרים עמם מתמוק דדים צעירים וצעירות בישראל. במסגרת המחקר אף ניתנו המלצות ליישום מדיק ניות זו. משאבי החוסן בני אדם נרצחו, יותר 1,200־ למעלה מ אנשים נחטפו לעזה 251־ נפצעו ו 2,000־ מ במתקפת הטרור הגדולה ביותר שידעה 52% .2023 ישראל בשבעה באוקטובר ש � , ומתוכם, ה 30 מהנרצחים היו עד גיל כיחות הגבוהה ביותר הייתה בקרב גילאי . קבוצת גיל זו 20-24

בקרב צעירים וצעירות. כך למשל, במדגם שנאסף לפני פרוץ המלחמה שיעור המשק תתפים שעמדו בקריטריונים לאבחנה של ) PTSD הפרעת דחק פוסט־טראומטית ( , ואילו במדגם שלאחר המלחמה 25% היה .42%־ עלה שיעור זה ל בקרב צעירים שפונו מבתיהם העלייה .60% הייתה אף גדולה יותר ועמדה על ממצאים דומים נמצאו עבור רמות דיכאון ותחושת בדידות. בנוסף, נמצאה ירידה מובהקת במשאבי החוסן האישי ובתמיכה החברתית, ועלייה בשימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות־רגש כגון האשמה עצמית, ואף שימוש בחומרים ממכרים. תמיכה חברתית ממצאים נוספים מראים כי תחושת איום סובייקטיבית (כלומר, חוויית הצעירים והצעירות כי קיים איום להם וליקיריהם), אסטרטגיות התמודדות ממוקדות־רגש, פגיעה של אדם קרוב במלחמה, וחוויה של פינוי, היוו גורמי סיכון מרכזיים לעק לייה בתסמינים פוסט־טראומטיים, בעוד שחוסן אישי ותמיכה חברתית היוו גורק מים מגנים בקרב קבוצת הצעירים לאחר המלחמה.

מוגדרת בפסיכולוגיה ההתפתחותית כצק עירים בקבוצת "הבגרות בהתהוות", שלב המאופיין בהתמודדות עם אתגרים הקשוק רים לגיבוש הזהות העצמית של האדם. "קבוצת הגיל הזו הושפעה בצורה המשק מעותית ביותר", מסבירה ד"ר סתיו שפיק רא, מהמחלקה לרפואת חירום בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ומעורכות המחקר. "יש שיעור גבוה של משרתי מילואים, בני ובנות זוג של חיילים, נפגעי הנובה, ועוד. לכן, המחקר נועד להשוות את היקף ומאפייני המצוקה הנפשית בקרב קבוצה זו לנתונים לפני המלחמה, ואת משאבי החוסן האישיים והקולקטיביים הזמינים להם". באמצעות מחקר כמותי בקרב צעירים , נאספו 18-24 וצעירות בטווח הגילאים נתונים על ידי שאלון במסגרת שני סקק צעירים נדגמו לפני 1,216 : רים נפרדים צעירים נדגמו לאחריה. 915־ המלחמה, ו הסקר שהועבר לאחר פרוץ המלחמה כלל גם משתנים שהעריכו את ההשלכות השוק נות של המלחמה בקרב המשתתפים (פגיק עה אישית, אובדן של אדם קרוב, ופינוי מיישוב המגורים). ממצאי המחקר הצביעו על עלייה מוק בהקת וניכרת ברמות המצוקה הנפשית

"למרות הנטייה לחשוב כי לצעירים ולצעירות יש חוסן החוקרות: ויכולת להתגבר, ובאופן טבעי להשקיע בטיפול בעיקר בילדים ובני נוער שנתפסים כפגיעים יותר, המחקר מצביע על הצורך לא להתעלם מהצרכים הרבים של האוכלוסייה הזו"

והדוקטורנטית אגת סולד מבית הספר לבריאות הציבור, כולן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

ד"ר סתיו | שפירא צילומים: דני מכליס, בן גוריון

פרופ' תהילה רפאלי

16

21.3.2025 ˆ ידיעות הנגב